בריאיון לתוכניתה של דנה בצלאל בכאן מורשת, עו״ד מרדכי בייץ, המייצג את פלג “המחבלים” בסכסוך פוניבז’, הגדיר את פסק הבוררות האחרון כ“קטלני, חסר שחר, כזה שלא ייתכן שניתן לפי דין תורה , ומשקף רוע אמיתי”. לדבריו, ההכרעה המורה על פינוי מאות בחורים, אברכים ומשפחותיהם — היא אירוע חריג שלא היה כמוהו בעולם הישיבות.
בייץ הדגיש כי הרב שמואל מרקוביץ’ “הולך רק לפי דין תורה”, וכי מערכת הבוררות המקורית הוקמה בשנת 1999 ביוזמת הרב אלישיב זצ״ל. “פסק הדיינים משנת 2000 — שאושר גם במחוזי וגם בעליון — קבע חד־משמעית שהרב מרקוביץ’ הוא ראש הישיבה”, אמר. “הבורר החדש אינו יכול לבטל פסק קיים”.
לדבריו, השופט בדימוס דוד חשין, שמונה כבורר בשלב ההמשך, חרג באופן ברור מהמנדט שניתן לו: “הוא היה צריך להמשיך את הבוררות מנקודת העצירה — לא לפתוח הכול מחדש. אין בחוק שום סמכות לבטל פסק בוררות קודם. זו חריגה מסמכות שמנוגדת לתקנת הציבור”.
עו״ד בייץ טען כי הפסק נשען כמעט לחלוטין על טענות הצד שכנגד: “זה נראה כאילו הוא חתם על מה שהם כתבו. האלימות? שני הצדדים נפגעו — אבל הם תיעדו, ואנחנו ‘לא מסמכנו’. זה לא בסיס לפינוי שלם”.
בכל הנוגע לשאלת הבעלות על הנדל"ן, הבהיר: “ישיבה היא מהות רוחנית, לא עמותה נדלנית. אפילו אברום כהנמן, אבי הצד השני, אמר: ‘עזבו אותי מניות, זו ישיבה’. זה רצון התורמים ורוח ההקמה”.
על כוונתם המשפטית: “נגיש בקשה לביטול פסק הבוררות ונבקש עיכוב ביצוע. בדרך כלל קשה לבטל פסק כזה — אבל כאשר בורר מבטל פסק שאושר בעליון, מדובר בחריגה ברורה”.
בייץ התייחס גם לחגיגות שתועדו בישיבה מהצד היריב: “עוד לפני שקיבלנו את הפסק — הם כבר ידעו. הכינו רמקולים, נערכו מראש”.
לגבי תחושות הרב מרקוביץ’: “הוא מרגיש שלא ייתכן שפסק המגדיר ישיבה כחוזה משפטי יעמוד. ראש ישיבה מלמד שבלא תורה אין כלום — ופתאום אומרים לו שהכול חוזי ומסחרי”.
בייץ סיכם כי “ב־40 שנות ליטיגציה לא נתקלתי בפסק כה קיצוני. פינוי של מאות משפחות בעולם התורה — זה לא היה מעולם”.
עורך:איתי סופרין
צילום: אמנון רצאבי
