זהו זה. אחרי ציפייה מייגעת של ארבע שנים (וחצי), טורניר גביע העולם חוזר והפעם במתכונת קצת שונה. לראשונה יחוו הצופים מונדיאל חורפי בחודשי נובמבר-דצמבר, בטורניר הראשון אותו תארח מדינה מחצי האי ערב. 32 נבחרות, שמונה בתים, רק אחת תזכה בתהילת עולם השמורה לגדולים ביותר. כאן עושים סדר, הכירו את נבחרות בית א'.
קטאר
הקלישאה השכיחה בכל הקשור לכדורגל נבחרות, גורסת כי היתרון המהותי של קבוצה על נבחרת לאומית היא התיאום העיוור בין שחקניה. שחקנים מאותה קבוצה משתפים פעולה ביותר מ-30 משחקים בעונה, בנוסף לאלפי שעות אימון משותפות. הם מכירים את החוזקות והחולשות זה של זה ויודעים להתאים עצמם למרקם המקצועי ולדרישותיו של המאמן. לעומת זאת, נבחרת לאומית – מקבצת לתוכה שחקנים מליגות, מדינות וקבוצות שונות, שצריכים תוך זמן קצר למצוא את הנוסחה להצלחה משותפת.
מונדיאל 2022 – הכירו את הבתים
אלא שהמארחת הערבית הראשונה בתולדות המונדיאל, קראה תיגר על הקונספציה אליה הורגלנו במשך 92 שנות קיומו של גביע העולם. למעשה, נקבל לראשונה סוג של קבוצה לכל דבר ועניין. נבחרת קטאר הנוכחית מורכבת כולה משחקני הליגה המקומית, אך למעשה בתשעת החודשים האחרונים, השחקנים הקטארים לא משתתפים במשחקים של קבוצותיהם, אלא מתאמנים עם חבריהם לנבחרת ומשחקים בעשרות משחקי אימון, כדי להגיע לשיאם במשחק הפתיחה החגיגי מול אקוודור. המבקרים טוענים כי מדובר ביתרון בלתי הוגן, אבל הקטארים בעיקר רוצים לצמצם פערים מנבחרות טובות מהם. כך או כך, נישאים על גבי כנפי ההיסטוריה, שמעידה לרוב כי הנבחרת המארחת פותחת במומנטום חיובי, ינסו הקטארים להשיג ניצחון שיבטיח סיכוי להעפלה. אם אפשר להצדיק את המיליארדים שהושקעו עם הופעה מכובדת, מה טוב.
הישג השיא: זוהי כמובן הופעת הבכורה של הקטארים בטורניר, אך ניתן לזקוף לזכותם את הישג השיא של הכדורגל המקומי - אליפות אסיה בה זכו ב-2019 אחרי ניצחון סנסציוני על יפן בגמר.
שחקן המפתח: כוכבה של הנבחרת הוא אכרם עפיף, יליד קטאר ממוצא טנזני, שנבחר לשחקן השנה באסיה ב-2019 אחרי עונה מופלאה בא-סד המקומית ובגביע אסיה, בו כבש עבור נבחרתו בגמר מול היפנים. ב-2016 נרכש על ידי ויאריאל הספרדית אך לא הצליח להותיר את חותמו וב-2018 חזר לא-סד, בה הפציץ מאז 76 שערים בכל המסגרות.
מפציץ, עפיף. צילום: אי-פי
לא כולם יודעים: גם מאמנה של קטאר הוא תוצר של הכנה מרובת שנים לטורניר. פליקס סאנצ'ס הספרדי חי בחצי האי ערב כבר מ-2006, אז החל לאמן באקדמיית פיתוח השחקנים הגדולה במדינה 'אספייר'. עם השנים הגיע להישגים בנבחרת עד גיל 19, עד שקודם לבוגרת וקיבל לידיו את המשימה החשובה בתולדות הספורט במדינתו.
כאן מנחשים: דרום אפריקה ב-2010 היא המארחת היחידה שלא צלחה את שלב הבתים, ורבים מהמרים שקטאר תהיה השנייה. עם כל הכבוד להכנה הייחודית, מסורת לא קונים בכסף. מקום שלישי.
מסורת לא קונים בכסף, נבחרת קטאר. צילום: אי-פי
אקוודור
אל הופעתה הרביעית בגביע העולם מגיעה אקוודור אחרי קמפיין מוקדמות מהטובים בתולדותיה, שטומן בחובו הצגה עם רביעייה לרשתה של אורוגוואי ושישייה לזו של קולומביה. למרות זאת, בששת משחקי ההכנה אותם שיחקה מאז, כבשה אקוודור שני שערים בלבד, במה שעורר מעט דאגה עבור ראשי הנבחרת.
מה שכן משאיר לאומה הצנועה השוכנת לחופי האוקיינוס השקט מעט מקום לאופטימיות, היא הגרלת הבתים, שמלבד הולנד הפייבוריטית, סדרה לה נבחרות נוחות יחסית בדמות קטאר חסרת הניסיון וסנגל הפצועה. מי שכמובן יהיה המוציא העיקרי לפועל הוא אנר וולנסיה הבלתי נגמר, כשלצדו שווה מאוד לשים לב לצמד שחקני ברייטון האנגלית, הקשר המרכזי מויסס קאייסדו והמגן השמאלי פרוויס אסטופיניאן.
הישג השיא: שמינית הגמר ב-2006, בו הודחה על ידי האנגלים.
שחקן מפתח: אנר וולנסיה היה שם גם בפעם האחרונה בה אקוודור העפילה למונדיאל בברזיל לפני שמונה שנים. הוא היה הכובש היחיד של נבחרתו בטורניר עם שלושה שערים והופעות נהדרות, שהקנו לו חוזה בווסטהאם האנגלית. בפרמיירליג הדברים פחות התחברו ואחרי סיבוב בטיגרס המקסיקנית, מצא בית חם בפנרבחצ'ה הטורקית, ממנה הוא מגיע לטורניר בכושר מפלצתי עם 12 שערים ב-11 משחקי ליגה העונה. בנבחרתו מקווים כמובן שיצליח להביא את הסיומת הקטלנית גם למשחקי הנבחרת, כפי שעשה בברזיל.
כושר מפלצתי, ולנסיה. צילום: אי-פי
לא כולם יודעים: על אף ההעפלה המרשימה, לפרק זמן קצר נדמה היה שעצם ההשתתפות של האקוודוריים בטורניר מוטל בספק רב, בשל סיבה ביזארית למדי. ההתאחדות לכדורגל של צ'ילה האשימה את האקוודורים ששיתפו שלא כחוק את מגן הנבחרת ביירון קסטיו. הצ'יליאנים טענו בתוקף שקסטיו הוא למעשה קולומביאני ושגילו האמיתי הוא 26 ולא 23 כפי שהציג. הצ'יליאנים עשו זאת כמובן עבור הסיכוי שפיפ"א תחליט לפסול את אקוודור והם יעלו אוטומטית על חשבונם. ובכן, פיפ"א פסלה את הדרישה על הסף, והצ'יליאנים ינסו להעפיל בפעם הבאה דרך כר הדשא.
כאן מנחשים: שחקנים צעירים מוכשרים ובית יחסית נוח לא יספיקו. לקטאר יתרון הביתיות, לסנגלים שחקנים בכירים יותר בטופ האירופי והולנד זו הולנד. מקום רביעי.
סנגל
לו הייתם שואלים אותנו לפני כמה שבועות – ככל הנראה היינו מסמנים את סנגל כמועמדת בכירה לעלות מהבית הזה, אפילו מהמקום הראשון. הזכיה ההיסטורית באליפות אפריקה, מאמן מוכשר שייצג את סנגל גם כשחקן לפני שני עשורים וסגל עטור כוכבים שמשחקים דרך קבע בקבוצות הגדולות ביבשת, ביניהם אולי גדול שחקני סנגל בכל הזמנים - סאדיו מאנה.
משהו נסדק, מאנה. צילום: אי-פי
אלא שנדמה שגובה הציפיות מעט נסדק אצל הסנגלים, שלראשונה יגיעו לטורניר שני ברציפות. השוער אדוארד מנדי איבד את מקומו בשער של צ'לסי, כשגם חברו לקבוצה, הבלם הבכיר קלאודיו קוליבאלי חווה עונה לא מוצלחת במערב לונדון. אך נראה שהתחזית הפסימית ביותר מגיעה מכיוונו של מאנה, שנפצע במועד טראגי עבורו – פחות משבועיים למשחק הפתיחה של נבחרתו מול הולנד. הסנגלים התקשו תחילה לעכל את רוע הגזירה. הם זימנו אותו פצוע, עשו כל שביכולתם להכשירו ואפילו השתמשו בשירותיו של מכשף מקומי שינסה לשקמו. כל זה לא עזר. האיש שהעלה את נבחרתו במו רגליו לטורניר יאלץ לצפות בה מהבית.
הישג השיא: זהו מונדיאל שלישי עבור אריות הטרנגה, כ-20 שנה אחרי הפעם הראשונה בה הופיעו בבמה המרכזית, עם מסע בלתי נשכח שנמשך עד רבע הגמר ביפן/דרום קוריאה 2002. מסע שייצרב לעד בזכרון הקולקטיבי של אוהדי הכדורגל ברחבי העולם, שחזו בסנגלים בהופעתם הראשונה אי פעם במונדיאל מהממים את אלופת העולם צרפת.
שחקן מפתח: בהיעדרם של מוחמד סלאח עם מצרים וארלינג הלאנד עם נורבגיה, קשה לחשוב על עוד נבחרת עם שחקן כל כך דומיננטי כמו מאנה בסנגל. חסרונו עלול להתברר כקריטי עבורה.
מסע שנצרב בזיכרון, סנגל מודל 2002. צילום: אי-פי
לא כולם יודעים: במונדיאל הקודם ברוסיה, סנגל לא העפילה משלב הבתים בגלל כרטיסים צהובים. שמעתם נכון. מאזן הנקודות, הפרש השערים וכמות השערים שכבשה וספגה היו זהים לנבחרת יפן, שעלתה על חשבונה לשלב הנוקאאוט רק כי נרשמו לחובתה פחות כרטיסים צהובים בשלב הבתים.
כאן מנחשים: גם ללא מאנה – לסנגל מספיק שחקנים בליגות הבכירות, שאמורים להביא אותה לשלב הבא. בתקווה שהפעם ימנעו מכרטיסים צהובים מיותרים. מקום שני.
הולנד
מיוהאן קרויף עד לווסלי סניידר. מוואן באסטן, חוליט ורייקארד, עד ואן ניסטלרוי וואן פרסי. מדניס ברקהאמפ - עד לאריין רובן. מאז ומעולם ידעה הולנד, אומת הכדורגל שהמציאה את ה"טוטאל פוטבול", לנפק שחקני התקפה מוכשרים ומלהיבים. אלא שהולנד גרסת 2022 מספרת נרטיב אחר - רוב השמות המוכרים הם בכלל בחלק ההגנתי.
צמד הבלמים וירג'יל ואן דייק ומתייס דה ליכט יהיו השמות הבולטים, אך את חוליית ההגנה שלצדם ירכיבו שחקנים נוספים מהקבוצות הבכירות ביבשת כמו נייתן אקה ממנצ'סטר סיטי, טיירל מאלסיה ממנצ'סטר יונייטד וסטפן דה פריי ודנזל דמפריס מאינטר. בחלק ההתקפי, לצדו של ממפיס דפאיי הוותיק, נראה בעיקר צעירים מוכשרים כגון קודי גקפו, סטיבן ברחוויין וצ'אבי סימונס - פרי מחלקות הנוער המפורסמות של אייאקס אמסטרדם ופ.ס.וו איינדהובן.
נקרא לדגל, ואן חאל. צילום: אי-פי
עם זאת, האורנג' חוזרים לטורניר אחרי היעדרות מהמונדיאל הקודם ברוסיה ונראה שציפייה של שמונה שנים רק הגבירה את התיאבון ההולנדי עם קמפיין מוקדמות נפלא של 23 נקודות ו-36 שערי זכות. עבור המאמן הוותיק לואי ואן חאל, הטורניר ככל הנראה יהווה את שירת הברבור של קריירת האימון שלו, אחרי שכבר פרש ב-2019 וחזר לפני שנה להציל את המולדת.
הישג השיא: 3 גמרים, הפסידה בכולם.
לא כולם יודעים: כל נבחרת שהעפילה יותר מפעם אחת לגמר גביע העולם, גם זכתה בו. ההולנדים כאמור, העפילו למעמד היוקרתי 3 פעמים והפסידו בכולם. לוזרים? זה אתם אמרתם.
שחקן מפתח: על אף כושרו הרעוע העונה, וירג'יל ואן דייק הוא השם הגדול והבכיר ביותר בסגל ההולנדי. בחלק הקדמי - ממפיס דפאיי הוא שחקן ההתקפה המנוסה בסגל, לצד שלל צעירים מוכשרים. אבל האיש שיצטרך לחבר את כל זה הוא פרנקי דה יונג, שעדיין לא הותיר את חותמו במדים הכתומים ובקבוצתו ברצלונה. בקטאר תהיה לו הזדמנות שספק אם תחזור.
הזדמנות בלתי חוזרת, פרנקי דה יונג. צילום: אי-פי
כאן מהמרים: מסורת, רעב, כשרון וגם מדים יפים. על אף שקשה לראות אותם מטפסים אל מעבר לרבע הגמר, את שלב הבתים אמורה הולנד לעבור ללא יותר מדי בעיות. מקום ראשון.
