בספר החדש "וכיתתו", שכתבו ד"ר אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, והעיתונאי המנוח יהודה ליטני ז"ל, נבחנים שלושה סכסוכים עולמיים מורכבים שנפתרו בדרכי שלום: באירלנד, קפריסין, ודרום אפריקה. הספר, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד במסגרת סדרת "קו אדום", מבקש להציג לקוראים הישראלים אפשרויות למחשבה וללמידה על סכסוך הישראלי-פלסטיני - גם כשהוא מרגיש בלתי פתיר.
ד"ר אלון ליאל שוחח עם מיה סלע ויובל אביבי בתכנית "מה שכרוך" על המאפיין המשותף לכל הסכסוכים שנפתרו - חלוקה ברורה בין צד חזק וצד חלש. "בדרום אפריקה היו הלבנים מול השחורים, באירלנד – הפרוטסטנטים מול הקתולים, ובקפריסין – היוונים מול הטורקים," אמר. "גם אצלנו, יש צד חזק – ישראל, וצד חלש – הפלסטינים. אנחנו רואים את עצמנו כעליונים מוסרית וכבעלי כוח צבאי וטכנולוגי. כל עוד לא נכיר בצד השני כחלק מהסכסוך, לא נוכל להתקדם לשלום."
ליאל תיאר את "העייפות מהסכסוך" כשלב קריטי בכל פתרון של סכסוך מתמשך: "בכל הסכסוכים שחקרנו, היו אנשים שהצליחו לשים את השנאה והכאב בצד ולהכיר בכך שהצד השני קיים ויש לו קול,", העיר, והוסיף, "זה לא קל, אבל זו נקודת המפנה – כשצד אחד מפסיק לנסות לכפות את עצמו על השני."
ליאל מודה שהפתרונות שנמצאו בסכסוכים אחרים אינם מושלמים:"באירלנד, בדרום אפריקה ובקפריסין, עדיין יש תחושות נקם וכאב, ועדיין אין פתרונות מושלמים. אבל," הוא מסייג, "יש דבר אחד חשוב – אין אלימות. בקפריסין, למשל, אין הסכם שלום, אבל יש 50 שנה בלי אלימות. זה הישג אדיר."
ליאל מציין כי למידה מסכסוכים אחרים מספקת נקודת מבט אופטימית גם למצב בישראל: "אנחנו לא שונים מבני אדם אחרים בעולם. רגשות כעס ונקם אפשר לשים בצד ולהתחיל חיים חדשים. אחרי מלחמה קשה כמו זו שאנחנו חווים עכשיו, אני מאמין שלאף אחד לא יהיה רצון לחזור לסבב נוסף. יש לנו הרבה מה ללמוד מניסיונם של אחרים."
הספר "וכיתתו" הוא לא רק תיעוד של פתרונות בסכסוכים עולמיים, אלא גם קריאה לחשבון נפש עבור הישראלים: האם נוכל לשים בצד את תחושות העליונות והנחיתות, להכיר בזכויות ובכאב של הצד השני, ולהתחיל תהליך של פיוס? לדברי ליאל, זה אפשרי – אם רק נהיה מוכנים להקשיב: "אם כל אחד מההסדרים האלה היה מתמוטט, לא היה ספר," הוא ציין, כאשר נשאל על העתיד בישראל, "אם באירלנד היום היו שוחטים אחד את השני, לא היינו מוציאים את הספר. גם אם היינו רואים שפה הגענו להסכם עם הפלסטינים ואין מה ללמד את הציבור הישראלי - הספר לא היה מתפרסם. "
לבסוף, ציין ד"ר ליאל כי למרות השנה האחרונה, הוא אופטימי: "בכל מקום על הגלובוס יש בסך הכול בני אדם. והם עוברים חוויות מסוג דומה. אנחנו לא שונים משום דבר מבני אדם," סיכם, ומיד הוסיף, "אפשר יהיה לשים את רגשות הכעס והנקם איפשהו למעלה על מדף ולהתחיל בחיים חדשים."
