-
עקירה
תן לי בית במקום בטוח, שלא אשמע אותך צועק מכל עלה (סבינה מסג) דניאלה וירון מנסים לתת סימנים בתחושת ההפקרה והתלישות המלווים את עקורי המלחמה הנוכחית ואת אלו המלווים, עד עצם היום הזה, את מפוני גוש קטיף. מתי געגועים לנופי עבר הופכים למכשיר פוליטי, למה בדיוק אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים בית, ומדוע נוף כפרי לוחץ יותר על בלוטת הדמעות.- 16 דקות
-
יתמות מאוחרת - אמא
״אמי האהובה, לו היית מתה עלי בילדותי, הייתי ממשיך לשאת אותך בלבי כמו זיכרון יפה, עדין, מקור געגועים חמים לכל ימי חיי״ (חנוך לוין). בשנים האחרונות, כמעט ארבעה עשורים לאחר שנפטרה בתאונת דרכים, מצליח ירון לשפר את יחסיו עם אמו, להבין את מהלך חייה, לסלוח, להעריך ולהודות על מה שכן העניקה לו. ״האם המבט החומל קשור לזקנתך״, שואלת דניאלה. ״חד משמעית כן״, עונה ירון.- 18 דקות
-
מלח ורוד
״תינוקות שומר במי רחם של גבינת ריקוטה״ (תפריט מסעדת הסלון). איפה עובר הגבול שבין אנינות למופרכות, איך הגענו מתקופת הצנע של שנות החמישים למלח הימאליה ורוד מפקיסטן, מה חושב ירון על ״אוכל מנחם״ ומה חושבת דניאלה על מנה המתעלמת מהמחיר המוסרי והאקולוגי שהיא עולה. ויש גם מכתב מבן גוריון, ביצים ודג זהב.- 18 דקות
-
ביבי
״הוא אימן את עצמו, חלוקי נחל בפיו, מן הפה ולחוץ״ (יוסי שריד). האם נותרה בראש הממשלה כנות אידאולוגית שאינה נגועה באינטרס אישי, שואלת דניאלה. ירון חושב שכן, מספר מדוע הגן עליו בתחילת דרכו, מספר על יחסיהם האישיים, מסביר מה הטעות הגדולה שבגנה צריך נתניהו לפרוש מהחיים הפוליטיים ומהו הדבר המטריד באמת באישיותו של המנהיג.- 19 דקות
-
אריכות ימים
״ותמצאו מנוחה נכונה, החיים בחייהם והמתים במותם״ (יהודה עמיחי). דניאלה מבררת כמה חברים חיים נותרו לירון, האם רגש האבלות מתכהה, מתי ואם בכלל תוקפים אותו געגועים ומה הוא מרגיש כשבגיל 84 הוא עדיין חי כל כך. על השאלה האחרונה ירון עונה: "אני לא חושב שאני אדם תחרותי במיוחד, אבל בעניין הזה אני בהחלט מרגיש שניצחתי".- 13 דקות
-
מסלול חיים
״אִיתָקָה העניקה לך מסע יפה. אלמלא היא לא היית כלל יוצא לדרך״ (קוואפיס). שירו של גדול המשוררים היוונים בעת החדשה, מבטא, בעיני ירון ודניאלה, את תמצית מסלול החיים הרצוי. במקום יעד – דרך. במקום ביטחון – תשוקה וסקרנות. חסרונות? היעדרה של העמקה בתחום ידע ספציפי. יתרונות? היה כיף לא נורמלי. ויש גם עצת זהב לנכדים.- 18 דקות
-
דרום אפריקה
״חצה עלי ג'יפ את העיר הכבושה, נער עז וחמוש... נער כפיר. וברחוב המדובר איש זקן ואישה נלחצו מפניו אל הקיר״ (נתן אלתרמן). דניאלה מבקשת מירון לספר לה על ישראל של שנות השמונים והתשעים שאהדה את משטר האפרטהייד, על הנגיעה האישית של ירון לנושא, על האינטרסים הסמויים משני הצדדים ועל הבחירה שלנו - החוזרת ונשנית - לשתף פעולה עם משטרים רצחניים.- 13 דקות
-
פילוח השכול
"עכשיו כמו אויר לנשימה אנחנו צריכים תורה חדשה" (אלחנן ניר). דניאלה שואלת את ירון מדוע שיעורם של הנופלים מקרב בני הציונות הדתית גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה; האם פילוח השכול למגזרים היה קיים גם בעבר; כיצד משדרגת הקבוצה הלוחמת את מעמדה באמצעות הקרבה ומה המחיר שמשלמת החברה הישראלית על הכרת התודה. ירון משתדל לשמור על מתינות. זה כמעט מצליח לו.- 15 דקות
״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.
״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״.
בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.
...טוען