-
מסלול חיים
״אִיתָקָה העניקה לך מסע יפה. אלמלא היא לא היית כלל יוצא לדרך״ (קוואפיס). שירו של גדול המשוררים היוונים בעת החדשה, מבטא, בעיני ירון ודניאלה, את תמצית מסלול החיים הרצוי. במקום יעד – דרך. במקום ביטחון – תשוקה וסקרנות. חסרונות? היעדרה של העמקה בתחום ידע ספציפי. יתרונות? היה כיף לא נורמלי. ויש גם עצת זהב לנכדים.- 18 דקות
-
דרום אפריקה
״חצה עלי ג'יפ את העיר הכבושה, נער עז וחמוש... נער כפיר. וברחוב המדובר איש זקן ואישה נלחצו מפניו אל הקיר״ (נתן אלתרמן). דניאלה מבקשת מירון לספר לה על ישראל של שנות השמונים והתשעים שאהדה את משטר האפרטהייד, על הנגיעה האישית של ירון לנושא, על האינטרסים הסמויים משני הצדדים ועל הבחירה שלנו - החוזרת ונשנית - לשתף פעולה עם משטרים רצחניים.- 13 דקות
-
פילוח השכול
"עכשיו כמו אויר לנשימה אנחנו צריכים תורה חדשה" (אלחנן ניר). דניאלה שואלת את ירון מדוע שיעורם של הנופלים מקרב בני הציונות הדתית גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה; האם פילוח השכול למגזרים היה קיים גם בעבר; כיצד משדרגת הקבוצה הלוחמת את מעמדה באמצעות הקרבה ומה המחיר שמשלמת החברה הישראלית על הכרת התודה. ירון משתדל לשמור על מתינות. זה כמעט מצליח לו.- 15 דקות
-
שמיעה
"בכה בנאדם, בכה את עלומך. בכה אותם מרגע לידתך, את אימת גופך הכלה, את ידיעת עצמתך המתפוררת" (דוד אבידן). בפרק המוקדש לאיבוד השמיעה ובניגוד להמלצתו של המשורר, ירון מדבר על השחרור המבורך מהצורך להתערות בסביבה ועל התפעלותו מהאפליקציה דרכה הוא שולט במכשיר שעל אזנו. דניאלה מאמינה לו, אבל חושבת שיש עוד מניע נסתר לעליזות שבה הוא מקדם את התפוררותו.- 15 דקות
-
קיום משותף
"אולי אסתפק באוטובוס נאה שיסיעני למחנה פליטים מודרני במקום חמור שכה הלאינו אותו בדרך הראשית לנכבה". (מרואן מח'ול). דניאלה מפחדת שהמלחמה עשויה להוביל לאינתיפאדה פנים ישראלית שמהומות מאי 2021 יחווירו לידן. ירון דווקא אופטימי. הוא חושב שהתערות המיעוט הפלסטיני הישראלי הוא הצלחה גדולה, מסביר למה, ומאמין שקיום משותף הוא האופק הסביר.- 16 דקות
-
גבאי
"טעם יערות עד ותנופת המתפרצים אל הציד" (ארז ביטון). ירון תולה את אהבתו החדשה לזכר אלפא מסוקס, מקסים ואינטליגנטי, בזמן הפנוי שהתרחב בשנותיו האחרונות, המאפשר התבוננות סבלנית. דניאלה חושבת שזאת האישיות שהתרככה. על הכלב גבאי, על כלבים בכלל, ועל הפעם הראשונה שנצבט לירון הלב בגינם של רגשות כלביים- 16 דקות
-
הגירה
"השמש - גיהינום צלוי, אדמת פתי - צבר וחול, אני זורק לך בגלוי: איני יכול!" (אלכסנדר פן). דניאלה מתלבטת אם היא צריכה לעודד את הילדים שלה להגר מכאן והאם מותר לה להסיר את חטוטרת המחויבות לחזון הציוני. ירון חושב שאסור לעודד, שמותר להסיר, אבל למרות שביטחונו בעתידו של המקום הזה התערער, עבורו זו אינה שאלה רציונאלית.- 16 דקות
״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.
״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״.
בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.
...טוען