-
כמו שעון
"ואם אני רואה זמן בסביבה, אני לוקח אותו, לוקח ת'זמן" (יונתן גפן) אז זהו, שירון לא. פרודות הזמן שלו מדודות, מאורגנות, נחתכות בסכין חד לקראת הדבר הבא. "יש לי עוד שנים מועטות לחיות ואת לא תבזבזי לי את המשאב היקר ביותר שיש לי", הוא מתרה בדניאלה שמצידה מנסה להסביר לו שהרבה יותר גרוע מלאחר לפגישות, זה להקדים לפגישות, "בדיוק כפי שעשית עכשיו כשהקדמת להגיע אלי הביתה".- 21 דקות
-
הגזלייט של השפה
"את בטח זוכרת את הפלא הזה כשילד מתחיל לתת שמות לדברים" (דוד גרוסמן). כיצד מעצבת התודעה את השפה והשפה את התודעה? "התנתקות" או "גירוש"? "הפיכה משטרית" או "רפורמה משפטית"? שינוי שם המלחמה, מסביר ירון, נובע מהבנת כוחה של הנדסת התודעה באמצעות השפה. על שפת הכוח, שפת החנופה, שפת הפרסום ועל המילה הנפלאה "לצדלל" (להסיט הצידה שבלולים פן ימעכו).- 21 דקות
-
התפרקותה של ההסתדרות
הוריו של ירון קראו את ביטאון ״דבר״ של ההסתדרות; אביו שיחק בתיאטרון ״האוהל״ שנתמך על ידי ההסתדרות והוא עצמו התחנך ב״בית החינוך לילדי עובדים״ של ההסתדרות. אולי משום כך, התרסקותה של ״רפובליקת ההסתדרות״ מעליבה אותו באופן אישי. על עלייתה ונפילתה, על כוחם של ארגוני עובדים בעידן הנוכחי, על שחיתויות עבר ועל דמות הקומיקס של דודו גבע, שמזכירה לדניאלה את אב הטיפוס של הטיפוס ההסתדרותי.- 26 דקות
-
מפצחים גרעינים
"קוטר הפצצה היה שלושים סנטימטרים" (יהודה עמיחי), למה גרעין ולמה עכשיו? מה הבעיה עם מדיניות העמימות? איך הוויתור על ההגמוניה הגרעינית וחתירה להסכם פירוז, לדעתו של ירון, ישפר את מצבנו, למה דניאלה חושבת שזה רעיון אינפנטילי ולמה ירון מסכים איתה. ויש גם התייחסות ליופייה של הפטרייה.- 19 דקות
-
שלומית בונה
"בסוכות היינו יושבים בסוכה שבחצר... וזקנו הלבן של סבי הוא זיכרון השלג בפסגות הרי האטלס". על "סוכת נחלים" שהפכה לקיט להרכבה עצמית והחליפה את שלומית; על הסוכות התלויות בשכונות החרדיות; על ארעיות, על קביעות ועל הפליטים שמעבר לגדר. ויש גם סיפור על אתרוג שנשכח באמצע טיול ג'יפים בטורקיה.- 19 דקות
-
ללקק צפרדעים
"הָאָחוֹת אַמְפֶטָמִין, לִּמַּדְתְּ אוֹתִי לֵהָנוֹת מִתְּשׁוּקָה לְלֹא מִין" (עמוס נוי) ירון ודניאלה בשיחה על סמים, תרופות, ושאר כימיקלים לתחזוקת הנפש. מי גנב למי סוליית חשיש, מי מתגעגע לפטרייה שכבר לא ניתן להשיג ואיזה כדורים חביבים על כל אחד מהם. ויש גם הסבר מדוע כדאי להפסיק לרדוף אחרי משתמשים ויצרנים ולהשקיע את הכסף בחינוך ובעזרה למכורים.- 20 דקות
-
קַרְפֶּה־דִיֶים (Carpe diem)
וכשאומרים אָנוּ שָנים… שָנים …קוֹל דְּמֵי הַזְּמַן צוֹעֲקִים אֵלֵינוּ מִן הָאֲדָמָה (נתן יונתן) איך חווים ירון ודניאלה את פרודות הזמן; מה עוזר להם לתת בו סימנים; מה מזכיר להם את שעון החול הניגר (ירון: החברים המתים. דניאלה: הילדים) ומדוע ראש השנה בכל זאת מוביל את שניהם להרהורים על מחזוריות וזיכרון.- 18 דקות
״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.
״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״.
בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.
...טוען