-
ירושלים
"הַגְּאֻלָּה תָּבוֹא רַק אִם יַגִּידוּ לָהֶם: אַתֶּם רוֹאִים שָׁם אֶת הַקֶּשֶׁת מִן הַתְּקוּפָה הָרוֹמִית? לֹא חָשׁוּב. לְיָדָהּ, קְצָת שְׂמֹאלָהּ וּלְמַטָּה מִמֶּנָּה, יוֹשֵׁב אָדָם שֶׁקָּנָה פֵּרוֹת וִירָקוֹת לְבֵיתוֹ" (יהודה עמיחי). לכבוד יום ירושלים, מסביר ירון לבתו מדוע ירושלים הפכה לעיר ענייה, מסובכת ונפיצה ומדוע אסונה נגזר דווקא מאיחודה.- 20 דקות
-
אחריות
"מוסר כליות זר לפנתר השחור. דג הפיראנְיה לא מפקפק בצדקת מעשיו. נחש הפעמונים מקבל את עצמו ללא סייג" (ויסלבה שימבורסקה) מה ההבדל בין אחריות אישית לציבורית; למה הדרישה האזרחית היא לבדיקת הכישלונות המפתיעים ולא בהכרח לבדיקת הכישלונות החשובים; ואיך נראית שנת הלילה של ירון ודניאלה בהשוואה לשנת המצפון הנקי של נתניהו.- 20 דקות
-
שם פרטי
"לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ" (זלדה). מדוע קוראים ל"אבא תרחם" ירון ולדניאלה דניאלה, באיזה נסיבות החליט ירון לונדון לשנות את שמו לדוד בן גוריון, מה מכאיב לירון בנטייה החדשה לתת שמות שנוח להגר איתם מכאן, ואיך בזכות שם פרטי של חית משק הפכה דניאלה לטבעונית.- 20 דקות
-
החיים בעיר
עִיר בְּלִי קוֹנְסֶפְּצִיָּה, טִיחַ נוֹפֵל, תְּרִיס מִתְיַפֵּחַ, אוֹטוֹבּוּס מֵת (מאיר ויזילטיר). "אבא תרחם" מתפעל מתנופת הבנייה של העיר, מאוהב במנופים ובעגורנים, אבל זוכר היטב את מצוק הכורכר ואת פריחת הנרקיסים ליד נחל הירקון ודניאלה מתעבת בניינים חדשים ומשוגעת על קורקינטים חשמליים. שיחת הרמה לחיים בעיר.- 19 דקות
״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״.
״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״.
בכל פרק שאלה, בכל פרק תשובה ספקנית, גדושה בידע, התנצחויות והומור משותף.
...טוען