"אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם": האישה מאחורי השיר שהפך לסמל של המדינה

"אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם"
שיר אחד. שמונה מילים. חיים שלמים מאחוריהם. "הליכה לקיסריה" הוא אחד השירים המזוהים ביותר עם חנה סנש, ועם יום הזיכרון לשואה ולגבורה. פרק חדש של "שיר אחד" מבקש להביט מעבר למיתוס – ולהבין את דמותה של סנש
מחבר מאיה קוסובר מחבר מאיה קוסובר
Getting your Trinity Audio player ready...
חנה סנש מביטה לאופק
"היא לא ניבאה את הסוף שלה. היא פשוט אהבה את החיים", נכדת אחיו של חנה סנש מספרת (צילום: ארכיון) צילום: ארכיון

יום הזכרון לשואה ולגבורה מעלה מדי שנה את השאלה כיצד יש לזכור את השואה, את קורבנותיה הרבים - ואת החלומות שנגדעו בטרם עת. עם זאת. דבר אחד כמעט וודאי: השיר ״הליכה לקיסריה״ יישאר השיר המושמע ביותר ביום זה - הן ברדיו והן בטקסי זכרון שונים. 

האזינו לפרק החדש של "שיר אחד" 

התקווה שבשורה ״אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם״ כמעט ומשכיחה כי את אותן שורות כתבה אישה צעירה אמיתית - רגע לפני שנפלה בשבי ועונתה. מאיה קוסובר מציירת בפרק את דמותה של חנה סנש, ומצבור הרגעים שהובילו לכתיבת "הליכה לקיסריה", בפרק החדש של "שיר אחד". סיפורם של השיר ושל חנה סנש עצמה מגולל גם ביומניה האישיים, המלווים בקריינות של יעל ביאגון-ציטרון, וגם בראיונות עם האנשים שסנש נגעה בהם - גם לאחר מותה.

"אני רוצה להוריד אותה מהעץ הגבוה הזה – היא לא רק גיבורה" אומרת רקפת סנש (ימין) למאיה קוסובר (שמאל)

הפרק בולש אחר אותה צעירה מבריקה עם כישרון כתיבה יוצא דופן, שלא העזה אפילו להגיד בקול רם שהיא רוצה להיות משוררת. "היא הייתה בן אדם. עם רצונות, עם מחשבות, עם התלבטויות," מספרת נכדתו של גיורא, אחיה של חנה סנש, "אני רוצה להוריד אותה מהעץ הגבוה הזה – היא לא רק גיבורה".

לפני שהפכה שירתה לזיכרון קולקטיבי של מדינה שלמה, סנש הייתה חיילת ואישה צעירה - בת 23 בלבד. "היא אהבה לנגן על פסנתר, לשחק פינג פונג, לקרוא, לכתוב", משתפת רקפת סנש על הדודה-רבא שמעולם לא זכתה לפגוש, "היא לא ניבאה את הסוף שלה. היא פשוט אהבה את החיים". 

הפופולריים