כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
שקד מוכיח - גירוש שדים
האזנה לכמה שירים מהאלבום החדש של שקד מוכיח יכולה להיות חוויה מתעתעת; מצד אחד כל כך הרבה כוונה, משמעות וסבלנות נטענת לתוך המילים והמוזיקה שלה. מקוריות מהסוג שנשען על אישיות ואופי, ועל לא על ניסיון להוכיח וירטואוזיות. מהצד השני קשה לחמוק מהחיוך המתוק והמר של געגוע למוזיקאית אחרת - ענבל פרלמוטר. ההשוואה לא מקרית, מוכיח בעצמה העידה שפרלמוטר היא השראה מרכזית בשבילה וסיפרה שהיא "נותנת למוזיקה, לקול שלה ולסיפור שלה שנקשר בשלי כל הזמן, לעבור דרכי כשאני כותבת". באופן מופלא, התוצאה נשמעת רחוקה מאוד מחיקוי, אבל קרובה כל כך לאמת. שקד מוכיח היא מוזיקאית (טוניק קלוניק), כוריאוגרפית ויוצרת רב-תחומית שגדלה בבית מוזיקלי במיוחד (אחיה הוא המוזיקאי רע מוכיח ואביה הוא אילן מוכיח, ממייסדי "רימון"). כבר שנים רבות שהיא פועלת בתעשייה, אבל רק בחודש שעבר יצא אלבומה הראשון "סגול", שבו היא יוצאת למסע תודעתי חשוף בתקווה שאחרים יתחברו אליו וימצאו בו את עצמם. בשיר "גירוש שדים", מוכיח שרה על הפחדים והחששות שלה (ושל רבים מאיתנו), ועל הניסיון לגבור עליהם בעזרת פעולות יומיומיות שלעתים נלקחות כמובן מאליו (לקפל כביסה, ללמוד בישול). מאמצי גירוש השדים מתבררים עוד כשמגיעה המנטרה החוזרת בפזמון - "התחלתי טיפול". בין אם מדובר בטיפול פסיכולוגי, תרופתי או אולי כזה שמתמקד בקיפול כביסה - כל מי שניסה לגרש איזה שד בחיים שלו יוכל למצוא בשירים של שקד מוכיח הבנה עמוקה וחברית. אולי השדים ישארו, אבל אנחנו לא לבד איתם.
iogi - slow step on quality wood
אם חשבתם שהסרט "אופנהיימר" ארוך מאוד, או שאתם מאלה שמתקשים לשרוד את ההגדה של פסח עד הסוף, אל תנסו לשבת ולמנות את רשימת האמנים שאיתם יוגב גלוסמן שיתף פעולה. בעשור וקצת של פעילות מוזיקלית גדושה ומגוונת, הספיק המוזיקאי המחונן והמולטי-אינסטרומנטליסט לעבוד עם כל השמנה והסלתה של המוזיקה הישראלית בערך. גם בחמש השנים האחרונות, מאז יצא גלוסמן לדרך עצמאית כאמן סולו (תחת שמו בעברית, ותחת שם הבמה iogi עם אלבומים באנגלית) - הוא ממשיך לתרום את כישוריו כמפיק וכנגן ליוצרים רבים הנעים על הסקאלה שבין לבונטין 7 ועד לקיסריה. כולם מאירים צדדים שונים בכישרון החד פעמי של גלוסמן לברוא סאונדים נעימים ומפתיעים, מקומיים אך זרים, שמגרים את האוזן כבר מן הרגע הראשון. כישרון שנוכח בכל אחת מהפקותיו ונגינותיו, אך מופיע במלוא הדרו ביצירה העצמאית שלו. כעת, לקראת אלבום רביעי ושלישי תחת השם iogi, מאפשר לנו גלוסמן שוב להיזכר בכך. השיר slow step on quality wood הוא קפסולה דחוסה אך קלילה של מכלול היכולות והאיכויות של יוגי: יש בו גרוביות פרינסית לצד מלודיה ביץ' בויזית פסטורלית, גיטרת בוסה-נובה קלאסית מתובלת בסינתסייזר מהחלל, תיפוף אורגני בבונגוס ואאוטרו שכולו שיגעון עתידני ורקיד. מפגש מוזר אך מתבקש בין מתי כספי לטום מיש, או בין פול מקרטני למק דמרקו. מרענן כמו ברד ביום קיץ אך חמים ונעים כמו הליכה איטית על עץ איכותי.
Chetes & Calexico - Por Un Amor
במציאות היומיומית שלנו קל לשכוח עד כמה גבולות ברורים הם קונספט מלאכותי, אז מזל שהמוזיקה מזכירה לנו את זה מדי פעם. אין הוכחה ברורה יותר לטענה הזו מקלקסיקו - החבורה המוכשרת שהתאחדה באריזונה בשנות ה-90 המוקדמות סביב רעיון מוזיקלי שגיבשו אז ג'ואי ברנס והמתופף ג'ון קונברטינו. הרעיון הזה נוכח אפילו בשם הלהקה - קלקסיקו, על שם עיירה בקליפורניה על גבול מקסיקו -מקום שמייצג בדיוק את טשטוש הגבולות בין ארה"ב לאמריקה הלטינית. הסאונד שלהם הוא התגלמות ישירה של ערבוב העולמות הזה ושל העושר התרבותי שמאפיין את אזור המערב התיכון המדברי של ארה"ב: קלקסיקו יודעים איך לגעת בהכל ביצירה שלהם מבלי לאבד קו מוזיקלי מאפיין, עם שירים שמצליחים לשלב אלמנטים של פוסט-רוק, קאנטרי, פולק יחד עם השפעות לטיניות כמו מריאצ'י, קומביה ועוד שלל צבעים אחרים שיחד משתלבים לסאונד שתואר כ"נואר מדברי". עם ניסיון עשיר ביצירת שיתופי פעולה אמנותיים מקצוות שונים של עולם המוזיקה, ההרכב האמריקאי חובר הפעם ליוצר המקסיקני, צ'טס, בסינגל החדש שלו, Por Un Amorr. צ'טס - שם הבמה של לואיס חררדו גרזה, הוא אמן אינדי רוק מוכר במקסיקו שבימים אלו מבסס את שמו גם ברמה הבינלאומית. השיר הזה הוא אחד משני סינגלים שעתידים לצאת באלבום החדש שלו, ולמרות שהביצוע האקוסטי של צ'טס לשיר Por Un Amor עומד יפה גם בפני עצמו, ברגע שבו קלקסיקו מצטרפים השיר נעטף בתפאורה מלאת הדר, סינמטית ועשירה במיוחד.
Teddy Swims - Lose Control
ג'אטין דימסדייל מנסה כבר שלוש שנים (מ-2020), לקחת את ההצלחה המטאורית שלו ברשתות החברתיות הישר אל העולם הממשי ומה שעוד נשאר ממנו. דימסדייל צץ לראשונה ברשת ב-2019, כשהתחיל לעלות גרסאות כיסוי לעמוד היוטיוב שלו תחת השם טדי סווימס. "טדי" (מלשון Teddy Bear) היה כינוי שנתנו לו בילדות בגלל הגודל שלו, והשם Swims מתכתב עם סלנג אינטרנטי שמורכב מראשי התיבות Someone who isn't me, ביטוי שנועד כדי לדבר על עצמך מבלי להפליל את עצמך. השם עתיר ההקשרים והרפרנסים הוא רק דוגמה אחת לרב-גוניות שמאפיינת אותו; סווימס משלב שלל סגנונות והשפעות, הן ברמה המוזיקלית והן ברמה הויזואלית. בעמוד היוטיוב שלו תמצאו קאברים לשירים ואומנים מכל קצוות הקשת, ובביוגרפיה שלו תוכלו לקרוא על ההתנסויות שלו במוזיקה אלטרנטיבית, Hair Metal ואפילו ראפ. לפעמים הוא לבוש כמו מטאליסט, לפעמים כמו חוטב עצים, לפעמים כמו ראפר, אבל עם כל הכבוד לגמישות המחשבתית - מה שהצליח להפוך אותו לתופעה אמיתית זו השירה שלו. סווימס יכול לשיר מתוך ספר טלפונים, ועדיין להמס את הלב. והאיש באמת שר הכל. כל סגנון אפשרי מצליח להישמע טבעי בקול שלו. הקליפ הכי מצליח שלו לדוגמה (82 מיליון צפיות), הוא גרסת הכיסוי ל-You're Still the One של שאניה טוויין. לאט לאט מה שהתחיל כתופעת רשת החל להסתמן כאחד השמות המבטיחים במוזיקה העולמית. למרות שכבר ב-2020 סווימס ניסה לפרוץ עם מוזיקה מקורית וחתם על חוזה תקליטים, נדמה שרק השנה עם השיר החדש Lose Control - הגיע רגע הפריצה האמיתי שלו. השיר, שיצא לפני מספר חודשים, מתפשט כמו אש בשדה קוצים וכובש מצעדים ברחבי העולם בדרך להפוך את סווימס לאמן-יוצר בולט בפני עצמו. Lose Control לדבריו משווה בין התמכרויות לחומרים אסורים ואובדן השליטה שבא בעקבותיהם - לבין התמכרות לאהבה ואובדן השליטה שיש בהתאהבות אמיתית. נראה שכולם מתמכרים עכשיו לסווימס ומתחילים לאבד שליטה, אז בהצלחה לכולנו.
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)
