"נא לא לגעת", פרק פתיחת העונה השנייה של "משפחה בהסעה", הפגיש את הורי המתבגרים בסיטואציה לא פשוט, במהלכה ילדיהם סיפרו להם על פגיעות מיניות שעברו. בסקר שנערך בקרב הורים לילדים וילדות בגילאי 13-17 ובקרב ילדות וילדים בגילאים הללו, עלה כי בעוד 70% מההורים סבורים שילדיהם יפנו אליהם במקרה שיעברו הטרדה מינית או יתקלו בה, רק 45% מהילדים והילדות אמרו שיפנו להוריהם במצב כזה.
לילדות ולילדים שלנו יש הרבה מה לספר לנו, אבל כדי שזה יקרה - עלינו להתעניין בהם ולגלות סקרנות, וזאת בלי רמז לכעס פוטנציאלי או שיפוטיות. קל זה לא, אבל אם נצליח בכך נוכל להגיע לארץ המובטחת - דיאלוג פתוח וכן עם הילדים והילדות שלנו על נושאים טעונים שמהווים חלק משמעותי בחייהם.
כדי לבסס את עצמנו ככתובת רלוונטית עבור ילדינו, עלינו לתרגל בשגרה שיח פתוח על מיניות ופגיעה מינית (או מוגנות, תלוי גיל). ברגע שנפתח את הצוהר הזה אנחנו עשויים לגלות עולם חדש של מושגים, חוויות וסיפורים. בתוך כך יכול להיות שייפתח בפנינו סיפור כלשהו של פגיעה או הטרדה מינית - ובאחריותנו לתת מענה מיטיב לילד או לילדה.
איך לגרום לילדים לדבר איתנו על נושאים כאלה?
- פרואקטיביות (יוזמה): להתעניין ולשאול באופן יזום על חיי האהבה, המין, על הטרדות/ פגיעות מיניות. עלינו להכין את עצמנו לשלל תשובות ולוודא עם עצמנו שאנחנו מוכנים רגשית להתמודד עימן.
- שמירה על קור רוח: לא להגיב בכעס, בפאניקה או בהלם כשמדברים על נושאים אלה. הילדים והילדות שלנו ירגישו שאנחנו לא מסוגלים להכיל את מה שהם מספרים ויפסיקו לשתף אותנו בדברים כדי להגן עלינו.
- להקשיב (ולשתוק): בהמשך לסעיף הקודם, נעדיף להכניס פחות מלל, ופחות תגובות, בטח ברגעים שבהם אנחנו חשים קושי לנוכח מה שמספרים לנו.
- בלי שיפוטיות: ברגע ששאלנו שאלה שיש לה ניחוח שיפוטי, בין אם במילים או באינטונציה ביקורתית, אנחנו מסתכנים בלאבד את הרצון של הילדה או הילד לשתף.
- לסמוך על החוסן של הילדים והילדות שלנו: לזכור שהחוויות הקשות הן גם המלמדות והמצמיחות ולסמוך עליהם שיש בידם את הכלים להתמודד וללמוד מהן.
- לחזק על השיתוף להזמין לשתף שוב: להעביר את המסר ש"חשוב לי לדעת מה קורה איתך" ואז גם מומלץ להגיד בקול רם ש"אם קורה משהו נוסף- אני פה בשבילך".
מה לעשות כשהילד משתף אתכם שהוא עבר פגיעה?
- Being : לשהות איתם בקושי. להימנע מהצעות, המלצות או מתגובה נסערת ומרוגשת. במקום זה- פשוט להיות.
- להכיר במלוא עוצמת חוויית הפגיעה: לא לנרמל או להקטין את החוויה "אה טוב זה רק דיבור". כן להדהד את מה שקרה, "זה באמת מבאס", "זה לא אמור לקרות".
- החזרת שליטה: לשאול "היית רוצה לעשות עם זה משהו?", "מה את צריכה ממני?", לתת לילדים ולילדות להחליט על מה שיקרה, לא להחליט עבורם.
- אתה לא אשם, את לא אשמה: לחדד את העובדה שהאשמה הוא תמיד על הצד הפוגע ולא הנפגע.
טיפים למתבגרות ולמתבגרים:
אם קרה לך משהו שחצה את הגבול שלך, שעורר בך קושי או שהרגשת שנפגעת- את.ה לא לבד. מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית פה בשבילך.
1202 מענה שניתן ע"י נשים
1203 מענה שניתן ע"י גברים
מענה בצ'אט או בווטסאפ 'קול מילה': https://www.1202kolmila.org.il
מיניות זה נושא שעשוי להרגיש לנו מורכב ומבלבל. מצד אחד מדברים איתנו על חשיבות ההנאה והעונג, על הדדיות, הסכמה החופשית, קשר ואמון, ומצד שני הנושא הזה מרגיש מביך, מעורר חשש, פחד או חרדה.
לכן אתן מזומנות ואתם מוזמנים לפנות עם שאלות בנושא מיניות, זוגיות, נטייה מינית וכל הלחץ של גיל ההתבגרות לצ'אט האנונימי 'קול הקיץ' ולקבל מענה על כל שאלה:
