מאז שסיים מבקר המדינה את בדיקת קק"ל, מספר המינויים הפוליטיים רק גדל.
מה היה קודם?
בתקופת הזמן שבה נערכה הביקורת (אוגוסט 2014 לאוקטובר 2015), ההנהלה הפעילה, אחד ממוקדי הכוח של קק"ל, היתה מורכבת מארבעה נושאי משרה – יו"ר, יו"ר עמית ושני סגני יו"ר.
מה קרה מאז הביקורת?
ההנהלה הפעילה של קק"ל כבר הספיקה לתפוח. היום יושבים בה שבעה בני אדם: יו"ר, יו"ר עמית ולא פחות מחמישה סגנים. השינוי בהרכב נעשה בעקבות הסכם קואליציוני שנחתם בשנת 2015. לקראת הקונגרס הציוני ה-37, הסיעות השונות שמיוצגות בהסתדרות הציונית העולמית, בסוכנות היהודית וגם בקק"ל, חתמו על ההסכם שבמסגרתו בוטלה המגבלה על מספר סגני היו"ר שאפשר למנות בקרן.
מה המבקר אמר על זה?
כשמבקר המדינה יוסף שפירא שאל על הזינוק המפתיע במספר הסגנים, אמרו לו בקק"ל שאין סיבה להתרגש. מדוע? כי מרגע שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין קבע, בניגוד לרצונה של הקרן, שהיא חברה לתועלת הציבור, סגני היו"ר ממילא לא מקבלים משכורת.
אבל בקק"ל לא מתייחסים לכך שהמשכורת בתפקיד היא ממש לא כל הסיפור. אמנם מדובר בתפקיד ללא שכר רשמי, אבל יש בצדו המון כוח וכוח בדרך כלל מתרגם לכסף.
הפוליטיקאים רואים בתפקיד סגן היו"ר בקק"ל פינוק פוליטי. הסיעות הציוניות בכנסת מחלקות ביניהן את שלל הג'ובים הקיימים בקק"ל. המחנה הציוני, למשל, מינתה את דני עטר ליו"ר קק"ל מטעמה, כולנו מינתה את עוזי לנדאו ליו"ר עמית וש"ס מינתה את שלמה דרעי, אחיו של יו"ר המפלגה, כאחד מחמשת הסגנים. זו כמובן רק רשימה חלקית.
למרות שהמפלגות דואגות להציב נציגים בהנהלה הפעילה של קק"ל, הממשלה לא מתערבת במדיניות הקרן הקיימת. גם תקציב הפיתוח של קק"ל גדל ומתחלק ללא מעורבות הממשלה, למרות שהאמנה משותפת לקק"ל וממשלת ישראל מ-1961 מקנה למדינה כוח השפעה. מבקר המדינה התייחס באופן מרומז בדו"ח לעובדה שהמדינה הפקירה את הסמכויות בקק"ל וטען כי "הדבר מעורר תמיהות לגבי הסיבות לכך".
