רק אחרי שסיימנו לקרוא את דוח מבקר המדינה על קרן קיימת לישראל שפורסם לפני שבועיים, הבנו שהדבר הכי מדהים לגביו בכלל לא מסתתר בין דפי הדו"ח. בדיוק להיפך. החלק הכי מדהים בדו"ח הוא העובדה שמבקר המדינה יוסף שפירא בכלל לא בדק את כל הארגון, אלא רק חלק קטן ממנו. או במלים אחרות, זהו רק קצה קצהו של הקרחון.
המבקר לא בדק את כל מה שקשור למינויים, העסקת קרובים ובני משפחה של, את כל מערך גיוס התרומות והמשאבים לקק"ל, את הנסיעות לחו"ל, את הארוחות, את שכירות המשרדים, את התקציבים הפנימיים, שיתופי הפעולה עם ארגונים שונים ומשונים, ועוד שורה ארוכה מאוד של דברים שקק"ל עושה. בכל זאת, ארגון שמגלגל כמעט 2 מיליארד שקל בשנה.
למה המבקר לא בדק את כל הדברים האלה? משום שלא היתה לו הסמכות לעשות זאת. למרות שנדמה לכולם שקק"ל היא גוף ציבורי, בפועל היא לא ממש. למעשה, במשך רוב שנות קיומה הקרן הקיימת הוגדרה כחברה פרטית לכל דבר ועניין.
רק לפני כשלוש שנים היועץ המשפטי לממשלה הכריז עליה כחברה לתועלת הציבור, וגם זה היה בכפייה. בגלל שהיא איננה גוף ממשלתי, וגם לא נתמכת תקציבית בידי הממשלה, למבקר המדינה אין בה דריסת רגל. לכן, כדי להיות מסוגל לחבר את הדו"ח האחרון, מבקר המדינה היה צריך להשתמש בפרצה בחוק מבקר המדינה שמאפשרת לו לערוך ביקורת בגופים ש"הממשלה משתתפת בהנהלתם".
לפי האמנה שקק"ל והמדינה חתומות עליה, מ-1961, המדינה אמורה להשתתף בניהול חלק מפעילות קק"ל, באמצעות מועצה משותפת לה ולהנהלת הקרן. שפירא ניצל את הדלת האחורית הזו, שכולם שכחו ממנה בעשרות השנים האחרונות, ויכול היה לבדוק את החלקים בקק"ל שהיו אמורים להיות מנוהלים במשותף על ידי המדינה.
והנה, למרות שהוא בדק רק טפח מפעילות הקרן, הדו"ח שלו כלל ממצאים חמורים ביותר, שהראו עד כמה הארגון הזה מתנהל באופן מסואב ביותר, מחלק מאות מיליוני שקלים ללא קריטריונים ברורים, ללא תיעוד של תהליכי קבלת ההחלטות והנימוקים וללא כל שקיפות. דמיינו מה הוא היה מגלה לו הוא היה בעל סמכות לבדוק את כל הארגון.
מבקר המדינה יוסף שפירא. הדו"ח כלל ממצאים חמורים (צילום: פלאש 90)
הוועדה שתביא לצמצום השקיפות של קק"ל
אז זהו, שאתם יכולים רק לדמיין, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא רוצה לתת למבקר המדינה את הכוח להרחיב את הביקורת שלו בקק"ל, למרות שקק"ל עצמה מבקשת לעשות זאת. לקרוא ולא להאמין.
כשיו"ר קק"ל הנוכחי דני עטר נכנס לתפקיד לפני כשנה וחצי הוא הכריז שיפתח את הקרן לביקורת רחבה יותר. בשנה האחרונה עטר ומבקר המדינה יוסף שפירא גיבשו יחד נוהל מוסכם שאמור לאפשר למבקר לבדוק את קק"ל לעומק. לא בהשתחלות דרך פרצה ולא תוך חיפוש דלתות אחוריות, אלא ביקורת מקיפה ומעמיקה, כזו שנכנסת בדלת הראשית, ומאירה על הפינות החשוכות ביותר.
על פניו, מדובר באידיליה חסרת תקדים שכל מי שעוקב אחרי קק"ל בשנים האחרונות היה חייב לשפשף את עיניו בשביל לוודא שאכן כך הדבר. אלא שאז הגיע ראש הממשלה והחליט שלא יקום ולא יהיה. זה קרה אחרי שמבקר המדינה וראשי קק"ל סיימו לגבש את מסמך ההסכמות שלהם והביאו אותו לאישור הממשלה, לפני חודשיים. באותה ישיבה נזכר נתניהו שהוא בעצם לא כל כך בקטע של הגברת השקיפות. כשההחלטה בעניין הובאה לשולחן הממשלה, השרים יריב לוין וזאב אלקין התנגדו נחרצות בנימוקים הרגילים של פגיעה בעם היהודי. נתניהו מיהר לאמץ את עמדתם והחליט להקים ועדת שרים מיוחדת שתבחן את ההסכם בין קק"ל לבין המבקר ותקבע מה לעשות איתו. או במלים אחרות, הוועדה לצמצום השקיפות של קק"ל. באופן מפתיע הוא מינה את לוין ואלקין לחברים בה.
בנימין נתניהו. מינה את אלקין ולוין לועדה שתבחן את הסכם המבקר עם קק"ל (צילום: פלאש 90)
אלקין ולוין מתחמקים מלתת הסברים
הוועדה הזו צפויה להתכנס השבוע ולשמוע את דברי נציגי משרד מבקר המדינה. בצל הממצאים החמורים שהמבקר פרסם על קק"ל, קשה להבין איך אפשר להצדיק מהלך שימנע ביקורת אמתית ומעמיקה על הקרן. מאחר שכל כך קשה להבין זאת, ניסינו ממש בכוח להבין. בשבועיים שחלפו מאז פורסם הדו"ח פנינו שוב ושוב לאלקין ולוין, רצינו לתת להם הזדמנות לנמק את עמדתם. מי יודע, אולי אפילו היינו משתכנעים שהם צודקים.
אלא ששני השרים שמקדמים את המהלך שיאפשר לאנשי הקרן הקיימת למנות מקורבים ולחלק כסף בלי קריטריונים או סדרי עדיפויות ברורים, אפילו לא חושבים שמגיע לנו הסבר. הם דחו כל ניסיון ופנייה, לא מתאים להם להתבטא בנושא. כנראה שככה זה כשאתה לא מאמין בשקיפות.
עוד סיבה מעולה מדוע הממשלה חייבת לאשר את נוהל הרחבת הביקורת שגובש יחד עם מבקר המדינה.
