בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

אבנר טואג – מי אני מה אני מה אני עושה פה

יש מוזיקאים, גם מבין הנהדרים שבהם, שמבחינתם שחרור מוזיקה לעולם הוא חלק מהניסוי האמנותי. הם יכולים לשנות כיוון מקצה לקצה ולהוציא אינספור חומרים, חלקם טובים יותר, חלקם פחות. ויש מוזיקאים מהסוג של אבנר טואג. כאלה שברור אצלם שכל שיר שפוגש את אוויר העולם הוא תוצאה של מלאכת מחשבת שקיבלה את כל זמן הבישול שנדרש לה. אמנים שיצרו לעצמם סטנדרט יציב וגבוה שבונה ציפייה לקראת כל שיר חדש. עם הציפייה הזו ניגשנו גם ל-"מי אני מה אני מה אני עושה פה". וכהרגלו של טואג, הוא לא מפספס. לעומת סינגלים קודמים שלו שחלק מקסמם הגיע מעדינות גדולה, בסינגל החדש הוא מביא לא מעט כוח ותנועה קדימה. "השיר עוסק בפער שבין מחשבה לנוכחות – ברגע שבו מפסיקים לנתח את החיים ופשוט מסכימים להיות קיימים בתוכם", טואג מספר. "עם פרוץ המלחמה, המילים קיבלו משמעות עמוקה יותר; פתאום כל המציאות הרגישה כמו חלום פרוע תחת איום טילים. באופן מעניין, דווקא המלחמה גרמה לי להיות יותר נוכח ולהיאחז במה שבאמת חשוב." אמנם אנחנו שמחים בשביל אבנר שהוא מצליח לראות את חצי הכוס המלאה, אבל מבחינתנו הנחמה הגדולה בשיר היא דווקא בתחושת הלגיטימציה לכל מי שמוצא את עצמו מבולבל והולך לאיבוד בזמן הזה. איכשהו, בליווי הקול של טואג ורמת הביצוע - גם הבלבול נעשה יותר נוח.

יוקר המחיה - מנגינה יפה

זמנים קשים ידועים ביכולת שלהם להוציא מאמנים דברים גדולים. כשכולנו מסתגרים בבית בחוסר מעש, מתרוקנים ממטלות ומתמלאים ברגשות, יוצאים יוצרים מסוימים לפרוק את המטען הרגשי בסטודיו. נראה שהכח המניע הזה נוכח היטב ביצירה של אלכס טרי ורועי טל, הפועלים תחת השם "יוקר המחייה" והוציאו לאחרונה אי.פי בכורה הנושא את שם ההרכב. בצלילי מכונת תופים וסינתים, מייבא הצמד אווירה עירונית מנוכרת המזוהה עם להקות שמגיעות מערים קרות ותעשייתיות, ועוברת כאן אדפטציה מהודקת לנוף התל אביבי עם שירים המדברים על העלאת שכר הדירה ברחוב ידידיה פרנקל או הקראת קדיש. בשיר הסוגר, "מנגינה יפה",מסתתרת פנינה שמרגישה לקוחה מאוסף פינגוין ישן. בלדת אייטיזית ניו רומנטית אפלה המצליחה, על אף הוויב הקר ומנוכר של ההפקה הדיגיטלית, לחדור עמוק ולהשרות חמימות בזמנים שכאלו.

Cortney Barnett - Mantis

"ואין דבר כזה מלודיה מושלמת, אבל אני ממשיכה לחפש בכל בוקר בין העצים".

בתחילת 2024 המוזיקאית האוסטרלית קורטני ברנט הייתה בצומת דרכים - היא נדדה בין דירות שכורות זמניות לאחר שעברה ללוס אנג'לס ובמקביל סגרה בהדרגה את הלייבל העצמאי שהקימה יותר מעשור קודם לכן. באותם ימים היא התחילה לעבוד על אלבומה הרביעי, שמבטא את תחושת הבלבול כבר במילים שפותחות אותו: "זה מרגיש שבכל יום אני הולכת אחורה". ברנט החליטה להתרחק מהעיר ועברה לגור במדבר, באזור ג'ושוע טרי - מקום שהיה מוקד עליה לרגל למוזיקאים רבים - מגראהם פרסונס שהצית את המיתוס של המקום בשנות השבעים ועד ל-U2 שהעמידו אותו בלב אחד האלבומים הגדולים שלהם. השיר Mantis התחיל כדמו של סינתיסייזר ותופים שהשותפה המוזיקלית של ברנט, סטלה מוזגאווה, יצרה כמה שנים קודם לכן. במשך המון זמן ברנט פשוט לא הצליחה לפצח את המילים לדמו הזה, עד שיום אחד היא נתקלה בגמל שלמה קטן מעל משקוף הדלת בביתה. היא התייחסה לזה כסימן חשוב מהיקום וחיפוש מהיר גילה לה שגמל שלמה מסמל סבלנות, התמדה והכוונה למי שזקוק לכיוון - "עמדתי ודיברתי עם הגמל שלמה במשך זמן מה. זה היה רגע מוזר ומאיר עיניים שלא אשכח. בסופו של דבר חזרתי לכתוב, ולראשונה היה לי את הפזמון של השיר". Mantis פתח את הדלת לאלבום של החדש של ברנט וגם העניק לו את שמו Creature of Habit. לנו רק נותר להודות לאותו גמל שלמה אקראי ולהבטיח לכם שקורטני לא תאכל לכם את הראש.

Pale Jay & Common Saints - Tres Uvas

אי אז ב־2021, שמרגישה כמו עידן אחר, פרצה לחיינו דמות חדשה ומסתורית חבושה במסכת סקי אדומה העונה לשם Pale Jay. לדבריו של היוצר, לא מדובר בגימיק אלא בבחירה של אדם מופנם עם חרדה מחשיפה, שמעטה המסתורין שבחר לעטות כדי להתמודד איתה זיכה אותו בכינוי "הבנקסי של הסול". באנונימיות הזו, כותב, מבצע ומפיק Pale Jay מוזיקה הנעה במרחב שמערבב סול, R&B, ג׳אז, Fאנק ואלמנטים לטיניים. לפני יותר משנה, אחרי שעבר תאונת אופניים קשה, בזמן שהמתין בחדר המיון לניתוח, הרופאים הציעו לו להאזין למוזיקה שתסיח את דעתו והשמיעו לו באוזניות את A Love Supreme של John Coltrane. הוא נכנס למצב של טשטוש עמוק, בין חלום למציאות, ושם נשתל זרע ההשראה של Pale Jay לאלבום הרביעי שלו, The Celestial Suite. האלבום יצא בפברואר ומכיל שלל שיתופי פעולה, ביניהם עם Dahi, Conway the Machine, Sherwyn, Farhot ו-Ian Ewing. בשיר Tres Uvas הוא משתף פעולה עם הרכב הסול הפסיכדלי Common Saints. בין בתים על תחושת ייאוש, בדידות ובלבול עמוק, Common Saints מצטרפים בפזמון למנטרה בספרדית- Dos uvas en mi bolsa y me siento bien, שפירושה: “שני ענבים בתיקי ואני מרגיש טוב”. כמילות תקווה מפוכחות או כמחשבה דלוזיונלית מרחפת, השורות האלו, בביצוע הזה, מסוגלות לשלוף אדם ממצבי ייאוש עמוקים, בהם גם בפחד של חדר ההמתנה לניתוח, ולהזכיר שהנחת האמיתית נמצאת לעתים בדברים הפשוטים.