כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
דניאל יצחקי - הבושה
"הבושה הרגה אותי / נעמדתי מול כיתת יורים / וראיתי בעיניהם / שגם הם כמותי נבוכים"
את המילים המצמררות והחדות האלו כתב דניאל יצחקי בשיר "הבושה", סינגל ראשון מתוך אלבומו השני שיצא לאחרונה ונקרא - "אחרי הסוף לפני הנפילה". השיר, שכתב הלחין והפיק יצחקי, מתאר בושה משתקת, שורפת ומכלה. כזו שמתפשטת כמו מגיפה, מדרדרת לתוכה חולים ורופאים גם יחד. דניאל יצחקי מרגיש אותה וכותב עליה בעוצמה, אבל המוזיקה שלו צריכה לגרום לו בעיקר גאווה. בשיר הזה, כמו באלבום כולו, פורט יצחקי בפלצט רך על נימי הרגש במיטב המסורת התום יורקית אביתר בנאית, אך על הצד הגרובי והסוחף יותר של אלו. אם לדייק, נשמע שיצחקי מושפע כאן יותר מכל מ- The Smile, הרכב הצד של יורק וגרינווד מרדיוהד. החל מליין הבס המתמטי והמפותל שפותח את השיר, עבור בפירוקי האקורדים המסוגננים שברקע ועד לשירה הענוגה שנוסקת גבוה בפזמון האחרון, דווקא כשהמילים צוללות נמוך וקודר. אחרי עוד כמה השמעות אצלנו ברדיו, אנחנו מקווים שהבושה גם תדעך מעט, ונישאר רק עם השיר היפה.
Shae - ניגון עתיק
"יש לך את כל החיים לעשות את האלבום הראשון, ובערך שנה שנתיים לעשות את השני", מספר יואב בן אבי, הלא הוא שאיי, בנוגע לפחדיו של האמן סביב משבר האלבום השני. למזלו, מהרגע בו יצא אלבום הסולו השני שלו, "אי אפשר לרכב על סוס פרא", נראה שהחששות האלו התבדו. הגל המוזיקלי שמגיע בשנים האחרונות מבקעת אונו (או "הוואלי", אם תרצו), לקח את סצינת ההיפ-הופ האלטרנטיבית בישראל לסיבוב מאתגר דרך כל סגנונות המוזיקה האפשריים: מראפ מסורתי לרוקנרול בועט, מתכות אלקטרוניות מחורפנות וצורמות, ובחזרה לבלדות שבריריות וחשופות. לאחר ההפתעה הגדולה של האלבום הראשון "אומנות מודרנית שברה לי את הלב", שאיי והצוות שמאחוריו הבינו שהם צריכים לדחוף את היצירה שלהם עוד קדימה, ואחרי שנתיים קיבלנו את הפרק הבא במסע המוזיקלי של החבורה מהוואלי. האלבום "אי אפשר לרכב על סוס פרא" הוא אלבום על התבגרות שמציג עמדה כנה אך צינית לתהליך. זו נקודת מפנה בחייו של בן אבי, בה הוא מנהל מול המאזין תהליך של פרידה מילד ההיפ-הופ החוצפן מהמרכז שהיה, לקראת התמקמות כאמן מורכב ורציני יותר, שיכול גם לשלוף גיטרה ולדבר על היחסים שלו עם אבא שלו. "ניגון עתיק" הוא אחד השירים המייצגים של תנועה זו באלבום. את המבט הזה לאחור, ניתן לשמוע כבר בשמו של השיר, המצטרף לרפרנסים נוספים לקלאסיקות ישראליות המופיעים באלבום. זהו שיר אהבה לא סטנדרטי, סוער וחונק, על יחסים שהיו ואולי גם נגמרו, אך הדובר לא פוחד להתחיל, לסיים או לאבד אותם. עם תופים פאנקיסטיים, פזמון קליט, בס גרובי וגיטרות בנוסח טיים אימפלה של Lonerism, שאיי מפתה אותנו להיכנס לעובי הקורה של האלבום ולצלול עמוק יותר לתוך המוח של אחד האמנים המעניינים של התקופה.
Temper City - Self Aware
לפעמים שיר מצליח בטיקטוק. לעיתים נדירות הוא מככב בספוטיפיי, אבל המקרה של השיר Self Aware של הרכב האלטרנטיב הישראלי Temper City הוא מקרה חריג במיוחד. ההרכב פצח בקמפיין קידום עצמי מיומן בטיקטוק שהחל מחשבון טיקטוק חדש שנפתח השנה עם אפס עוקבים ובו קטע סאונד קצר מתוך שיר הבכורה שלהם. כמעט מיד, השיר צבר מאות מיליוני צפיות בטיקטוק, עשרות מיליוני סטרימים בתוך זמן קצר, והגיע למקום הראשון במצעדים של טיקטוק וספוטיפיי במעל ל-40 מדינות - ההרכב הישראלי הראשון שהגיע להישג כזה בשתי הפלטפורמות במקביל וכן הראשון שנכנס למצעד Billboard Hot 100 האמריקאי. ההצלחה אמנם מסחררת, אבל לא מקרית. מאחורי ההרכב עומדים שלושה מוזיקאים מנוסים מאוד: איתן פלד, סולן הלהקה וכותב השירים, שהספיק לכתוב להיטים עבור אמנים כמו מרגי ורביב כנר, ולצדו צמד המפיקים SYNC של חן קורדובה ואביב ברנהולץ, שכתבו והפיקו במשך שנים לנועה קירל, נטע ברזילי, מרגי ואחרים. התוצאה של הניסיון המשותף שלהם נשמעת בשפה מוזיקלית מלוטשת ובינלאומית כל כך עד שהספיקו להסתובב שמועות ברשת על כך שמדובר בהרכב AI, פרט שהשלישיה כבר הספיקה למנף לקידום עצמי נוסף. אבל מאחורי כל הרעש הדיגיטלי, השיר Self Aware עובד כי הוא מבין משהו בסיסי מאוד על מוזיקה עכשווית: שבעולם שבו כולם מנסים לתפוס את הקשב של הקהל, השירים שבאמת מצליחים הם אלה שגורמים להכול להרגיש חסר מאמץ, גם כשברור לחלוטין שמאחוריהם יש מסה קריטית של השקעה.
Jungle - Carry On
זה לא מקרי שבשנים האחרונות אנחנו מתוודעים מחדש לכוחה של הנוסטלגיה. ג'אנגל מתיישבים היטב בדיוק במשבצת הזאת: המוזיקה שלהם היא אלקטרונית ברובה, הסאונד נקי ולא מתחקה אחרי חיספוס של אולדסקול, אך היא מחיה משהו שאנחנו כנראה מתגעגעים אליו ונחסך מאיתנו בימים אלו - חמימות ונחמה בצורת קצב שמשי, צלילים נוגים ואקורדים שנשמעים מתוך פסקול של סרט ישן. אחרי שאלבומם הקודם Volcano הפנה אליהם זרקור ענק ומוצדק, עם להיטי פופ כמו Back On '74 ו-I've Been In Love, הרכב הניאו-סול הבריטי ג'אנגל מחזירים אלינו את כל האור בקיץ הקרוב עם אלבום חדש - Sunshine.
הסינגל הראשון מהאלבום נקרא Carry On והוא שיר נשמה במלוא מובן המילה, שבפשטות מתוקה-מרירה קורא להמשיך הלאה מאהבה שהגיע סופה. לפי איך שזה נשמע, עם הצטרפות הווקאליסטית המצוינת לידיה קיטו להרכב, נראה שג'אנגל נכנסים לעידן פולק-גיטרות רך שלהם, ורק מבקשים למלא לנו את הריאות באוויר, להעלות חיוך ולפרוט על מיתרי הנוסטלגיה במובן הכי טוב שיש.
Samm Henshaw - Hair Down
סָאם הֶנְשוֹ התחיל את הפריצה שלו בעשור הקודם עם סדרת EPs שזכו לתשומת לב, ובהמשך ביסס לעצמו קהל נאמן דרך הופעות חיות, שיתופי פעולה עם אמנים כמו Tobe Nwigwe, ו-Kirk Franklin, ושירים שמשלבים את קולו החם עם גרוב עדין, כתיבה אישית והשפעות שנעות בין Stevie Wonder, D'Angelo ומסורת הסול הבריטית החדשה. הנשו, יליד דרום לונדון, הגיע ממשפחה ניגרית-בריטית וגדל בבית שבו מוזיקת גוספל, סול ומוזיקה אפריקאית היו חלק טבעי מהיומיום. את השיר Hair Down הוא הוציא כבר בתחילת 2026 כסינגל לקראת אלבומו השני It Could Be Worse. השיר נשמע כמו ההגדרה המוזיקלית של הביטוי האנגלי Let Your Hair Down, שפירושו להשתחרר ולהירגע. הטקסט עוסק ביציאה מלחץ יומיומי, שחרור מתחים וניסיון ליהנות מהרגע. המוזיקה עצמה משיגה ומשרה בדיוק את אותו אפקט: נינוחה, זורמת ומשחררת.
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)
