בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

מאור - במקום אחר (לב העיר)

לפני קרוב לארבעים שנה הוציא גידי גוב את האלבום "דרך ארץ" שהפיק לואי להב. לפני כמה חודשים הוציא הראפר מאור את "דרך ארץ אחרת", אלבומו השני, המתכתב בשמו ובעטיפתו עם הקלאסיקה של גוב ולהב. הגם שרפרנסים ליצירות עבר הן מאבני הבסיס של ההיפ-הופ, יש משהו מפתיע בקריצה הזו של מאור דווקא לאלבום הזה. בכך, נדמה שהראפר המוכשר מחולון מספר משהו גם על הקדרות והחספוס ביצירה האחרונה שלו, אך גם על נבדלותו מן הדרך הסלולה של המוזיקה הישראלית. "דרך ארץ אחרת" הוא יצירה דחוסה בת 40 דקות, מלאה בציטוטים, מורכבויות ותהיות כבדות משקל על חיים ויצירה בישראל. את אלו, מגיש מאור על גבי ביטים מתוחכמים ובחדות של סטוריטלר כמו קנדריק או ג'יי זי. לעומתם, ה-struggle של מאור לא מתיימר להחזיק ילדות קשוחה בגטו אם כי מספר על תסכול של מי שלא יכול להתמקד בהקלטת מוזיקה כי הוא חייב לתת משמרות כפולות בעבודה. גם זה לא קל. השיר השלישי באלבום, "במקום אחר (לב העיר)" נפתח בסמיפול מתוך "מחכה לו" של דנה ברגר, עם המילים "במקום אחר" מהמשפט הפותח שלו. זהו אחד הרגעים הכנים באלבום, המציג חשיפה לחיים של איש עם תשוקה אמיתית לאומנות שנלחם יום-יום מול המציאות והמחירים שהיא גובה ממנו. או כפי שהוא שר- "המציאות מרוקנת גם ת'נשמה וגם ת'מחברת". ולמרות זאת, מסיים מאור את האלבום במילות גאווה המוכיחות כי היצירה גוברת על תלאות המציאות הישראלית: "גוליית נפל ביום שהעלינו את האלבום… על הזין הדרכון, אני נשאר במקום". עם שירים כאלו, ואלבום כזה, אנחנו שמחים שמאור משאיר את הדרכון במגירה ויוצר כאן בעברית. לארץ שכל הזמן משתנה, מגיע "דרך ארץ אחרת".

Folly Tree - Danger

ארבע שנים חלפו מאז יצא האלבום האחרון של Folly Tree, הלוא היא אלכס משה, ועכשיו סוף סוף היא חוזרת אלינו בסנונית ראשונה מתוך אלבום חדש שבדרך. באקלים שבו אפשר רק לחלום על חזרתן של הופעות בינלאומיות, משה מביאה לקיץ החם שלנו משב מרענן של דרים פופ כחול-לבן באווירת חו"ל, כפי שהיא מפליאה לעשות כבר כמעט עשור. "My dogs sit at my doorstep // Watching my back". כך נפתח הסינגל Danger, במחווה מתוקה לכלבות שלה סשה ואלה, שאפילו מככבות בקליפ שביימה אלכס משה בעצמה. במהלך מילות השיר, מתפכחת משה מאמונה באדם שסמכה עליו שישמור ויגן עליה, רק כדי לגלות שכל הזמן הזה הוא היה הסכנה האמיתית מפניה יש להישמר. כמו בעבודות הקודמות שלה, גם את השיר הזה משה המולטי-אינסטרומנטליסטית כתבה, הלחינה, ניגנה בסינתים וגיטרה, והפיקה לצד גל עובד. הבס של מתן אגוזי נותן קרקע יציבה לריחוף הנעים הזה, והופך את Danger לממתק ממכר במיוחד.

יוגב גלוסמן ושרי זק לוי - גיטרה וכינור (מיוחד לכאן 88)

ב-1 בספטמבר 2026 יצאו אלפי ילדים מבולבלים להורים נרגשים אל יומם הראשון בכיתה א'. בדרכם להפוך לאנשים בוגרים שרוצים להיות משהו או מישהו במדינתנו הקטנה, יפגשו הילדים הללו, לעתים מבלי לדעת זאת, המון ממילותיו ולחניו של שלום חנוך. הם יפגשו אותם בחגים, בשעת משחק, בטקסי זיכרון, בהפגנות, ברגעי אהבת נעורים ראשונים ובטקסי סיום מאוסים. בלילות שישי ובמוצאי שבת. מרבית הילדים האלו בוודאי לא חושבים על כך או יודעים זאת, אבל באותו רגע באחד בספטמבר הקרוב, כשהם פוסעים לבתי הספר, יחגוג אותו שלום חנוך 80 שנים על פני האדמה. לרגל המאורע, כאן 88 תתכנס לחגוג את פועלו של אחד היוצרים הגדולים ביותר במוזיקה הישראלית עם המשדר - "מצעד ללא שם", בו אתם בוחרים את השירים האהובים ביותר מבין המלאי האינסופי של שלום חנוך. לקראת החגיגה, הזמנו את יוגב גלוסמן, שיצירתו של חנוך מהדהדת יפה בשיריו המקוריים, לבצע את המחווה שלו לאחד משיריו של שלום. גלוסמן נאות לאתגר ובחר לבצע את "גיטרה וכינור", שכתב והלחין חנוך ומבצע איתו גם אריק איינשטיין באלבום "מוסקט", שיתוף הפעולה המלא האחרון של שני הענקים יחד. לביצוע המחודש, גייס גלוסמן את הזמרת הנהדרת שרי זק לוי, שמפליאה בעדינותה להתכתב ולהסתלסל סחור וסחור עם הרכות של עיבוד כלי המיתר של גלוסמן. הוא, כהרגלו, מנגן על כל הכלים בהקלטה (וביניהם כמובן - גיטרה וכינור) ואת המיקס לשיר עשה מאור אלוש. בזכות העיבוד המחודש והיפה הזה, שמעיר את הקלאסיקה של חנוך ואיינשטיין לחיים מחודשים, נראה כי משימת ההצבעה למצעד משירי שלום חנוך רק הולכת ונעשית קשה יותר.

Django Django - Cameos

בשנים האחרונות מסתובבת אגדה אורבנית באינטרנט אודות עיירה מסתורית במערב ארצות הברית בשם Doveland. עלי פיה, העיירה נמחקה כליל מהמפה לפני 30 שנה, ויש גם הסבורים שאולי מעולם לא הייתה קיימת. מנגד, אנשים שונים טוענים שהם זוכרים שחיו בה - ואפילו מחזיקים במזכרות כהוכחה. הרכב הארט-רוק ג'נגו ג'נגו בחרו לקרוא לאלבומם השישי, העתיד לצאת בנובמבר הקרוב, על שם העיירה הזו. עד ממש לאחרונה, הצטיינה הרביעייה הלונדונית הזו ביצירת אלקטרוניקה מלוטשת הגולשת בין הזיות פסיכדליה מסונתזות לרוק מתקדם מהסוג שמסרב להתחייב להגדרות. Cameos, הסינגל הראשון מהאלבום, מעיד על כיוון חדש ואחר: על אף ההרמוניות הקוליות שכן מזוהות עם הלהקה ונמצאות בשיר, הוא מתמקם דווקא על ציר האינדי-פולק, רווי כינורות מתגברים ומלודיות גיטרה שמזכירות מערבונים צחיחים ופנטזיות על אמריקה של וודסטוק או ניופורט. נשמע שהם פחות מתחכמים הפעם, ופונים למקום רגשי, אינטימי יותר, ובמקרה שלהם הגישה הזו עובדת מצויין. המילה Cameos מיתרגמת ל-"הופעות אורח", אלו שחולפות אחרי רגע קט, כמו הסקרנות כלפי מקום שאי אפשר באמת לחזור אליו, או כמו אותה עיירה ספק פיקטיבית בוויסקונסין. כנראה שזו נקודת מוצא חזקה בדרך לאלבום החדש של הג'נגואים, שנראה כי בינתיים לא הולכים להימחק מהמפה כמו עיירות מסוימות.

Suki Waterhouse - Back In Love

מגיל 16 סוקי ווטרהאוס נמצאת תחת אור הזרקורים. זה התחיל מקריירת דוגמנות ענפה שהכתירה אותה בתור איט-גירל לונדונית שמדגמנת, משחקת בסדרות וסרטים ( Daisy Jones & The Six) והאישה לצידו של השחקן ממיס הלבבות רוברט פטינסון. עם השנים ווטרהאוס מצאה את עצמה מפתחת קריירה מוזיקלית בקצב איטי ובטוח, ומבססת לעצמה אסתטיקה עשירה וקהל שלאו דווקא מכיר אותה מעולם הזוהר שקדם למוזיקה. לפני 4 שנים יצא אלבום הבכורה שלה ובו השיר Good Looking, שהצליח בצלילים רומנטיים של לנה דל ריי פינת מאזי סטאר ודחיפה נאה מאלגוריתם הטיקטוק להפוך ללהיט זמן רב לאחר צאתו. בזכות ההתפוצצות שלו קיבלה ווטרהאוס דרייב חדש ליצירה ולאחרונה הוציאה את האלבום Loveland עליו עבדה עם כמה מבכירי המפיקים והכותבים בסביבה (אהרון דסנר, איימי אלן) ואפילו תמצאו בו את הקרדיט של מיק פליטווד על התופים באחת הרצועות. באלבום הזה ווטרהאוס מדברת בגילוי לב על המעבר מעמדת האיט גירל המבולגנת והחולמניות אל אימהות בוגרת ועוסקת בחיפוש עצמי לאחר שינוי עמוק בחיים. Back In Love מספר את התחושה של התאהבות מחודשת בחיים וההפקה נשענת בהתאם על סאונד מרחיב לב - רפרנסים לרוק מהסבנטיז ופסיכדליה מהניינטיז, שמכניסה אופוריה לצד האנרגיה האדישה מעט של הבחורה המגניבה שלא מתרגשת מכלום. האלבום החדש ו-Back In Love זוכים לחיבוק נרחב בקהל ובביקורות שנשבו בקסם הנוסטלגי-עכשווי, זוהר-מלוכלך ובעיקר לא מתאמץ של ווטרהאוס. זמן טוב להכיר אותה, או להתאהב בה מחדש.