כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
אריה הספרי וקרן אילן - שיר על סבלנות (עד שתהיי מוכנה)
ליצור מוזיקה שנשמעת רעננה זו משימה לא פשוטה. כשמדובר במוזיקה מבוססת גיטרה אקוסטית, המשימה הזו קשה שבעתיים. בניגוד לז'אנרים אחרים שבהם ההפקה לעתים קרובות אחראית לחתימת הרלוונטיות המוזיקלית של השיר, ב"שיר על סבלנות" של אריה הספרי וקרן אילן, הטקסט והלחן שמעליהם הונחה ההפקה הפשוטה לכאורה, מצליחים ליצור משהו מרענן ומשכנע בכנותו באופן שכבר קשה למצוא בשירי שברון לב אקוסטיים. אריה הספרי, חבר הרכב המחאה WC וקרן אילן, מוזיקאית תל אביבית מוכשרת, חוברים כאן לשוזין (עוזי נבון) שמצליח להפיק בלי להפיק מדי, ונותן את המקום לשני הקולות הרגישים של הספרי ואילן לשיר את הטקסט הייחודי שמשלב בין גבוה לנמוך, בין אומנות לחיי היום יום. בליווי הקליפ שביים איתמר אזולאי, הנע הלוך ושוב בין מציאות לדמיון, בין כאן למעבר לים, מתקבלת יצירה מעוררת חיוך ומדכדכת כאחד, כזו שכוחה בפשטותה ויופיה בישירותה.
חן יאני - ?Where Do We Go
ניקו, קרלה ברוני, גרייס ג'ונס - ההיסטוריה מלאה בנשים שהתחילו את הקריירה שלהן בתחומי הדוגמנות והמשחק, וזכו להצלחה גדולה כשחצו את הקווים ונכנסו לתוך עולם המוזיקה. המסלול הנוכחי של חן יאני מסמן מטרה דומה. בתור מי שהייתה דוגמנית ושחקנית אהובה כבר בתחילת שנות האלפיים, לא פעם היא פלירטטה עם הרעיון לתת מקום גדול יותר למוזיקה בסל העיסוקים המגוון שלה. לפני כעשור יאני הצטרפה כסולנית לגלגול השני של "המכשפות" במקביל לתקלוטיה במועדונים ובמסיבות בארץ ובעולם. כיום היא חיה ועובדת בצרפת על EP שיתגבש לכדי אלבום בכורה שייצא בקרוב בהפקתו של ארנו רבוטיני שמושפע מגל חדש, אינדי רוק ומוזיקת אנדרגראונד אלקטרונית. השיר החדש, בדומה לשירים שעוד עתידים לצאת, הוא מעין דיאלוג פנימי בין העבר לעתיד וחיפוש עצמי שבא לידי ביטוי בשם השיר ובשורה החוזרת בו כמעט כמו מנטרה - Where Do We Go? התשובה לשאלה הזו, אם נסתמך על הסאונד האפלולי וספוג הסינתים של השיר שמשתלב בצורה מדויקת ומפתיעה עם השירה החצי מדוברת של יאני, היא שכנראה הולכים למקומות טובים.
Inhaler - If You're Gonna Break My Heart
כבר עשור שלהקת Inhaler האירית מתחזקת סביבה הילת סקרנות יציבה שהולכת וגדלה. בשנת 2021, עם צאת אלבום הבכורה שלהם, ההבטחה המסתורית סוף סוף זכתה למימוש כשהאלבום הגיע לראש המצעדים באנגליה ובאירלנד, ושבר שיאי מכירות בויניל. ובכל זאת לצד הרי הסקרנות וההצלחה המוכחת, אינהיילר נאלצה מתחילת דרכה להתמודד עם ענן שהולך אחריה לכל מקום: האם להרכב בהובלת אלייז'ה יוסון יש דרך לצאת מצל ההרכב של אבא שלו, בונו? התשובה לשאלה הזו נכתבת בימים אלה, עם צאתו של אלבומם השני של אינהיילר - Cuts & Bruises. אחרי שהסינגל הראשון מתוכו, Love Will Get You There ההמנוני כבר נכנס לבחירות העורכים שלנו, כעת מגיע תורו של הסינגל If You're Gonna Break My Heart. בשיר הזה ההרכב מוצא תשובה יצירתית לשאלה התמידית סביבו. כדי לברוח מההשוואה הקבועה ל-U2, הפעם הם בחרו לא להתעלם מהשוואות - אלא פשוט להשוות את עצמם לגיבורי מוזיקה אחרים; במהלך מסע הופעות ארוך ומתיש, אינהיילר הקשיבו בדרכים למוזיקה של בוב דילן, הבנד וברוס ספרינגסטין. "האזנה לאמנים האלה תוך כדי נסיעה בדרכים ארוכות ופתוחות השפיעה עלינו לעומק ועזרה לעצב את השיר הזה ואת האופי שלנו כלהקת הופעות." הם סיפרו. התנועה, המרחבים, והריחוף של ספרינגסטין ודילן כהשראה - נכנסו כולם לתוך שיר רוק פשוט ואפקטיבי, עם נימת געגוע לאמריקנה של הסיקסטיז אבל בחיבור חי וערני לעולם המוזיקה הנוכחי. עם כל הכבוד לבונו, נראה שהילדים כבר מסתדרים לבד.
Stephen Sanchez – Evangeline
אם נביט על הקהל בהופעותיו של הכוכב העולה סטיבן סנצ'ז, נוכל לטעות ולחשוב שוואן דיירקשן הולכים לעלות לבמה. מי שעוד לא הפנים כיצד ז'אנרים והגדרות תרבותיות פוסחים מעל ילדי דור הטיקטוק, או פשוט לא מעניינים אותם, יופתע בוודאי לראות שאותן מעריצות צווחניות ממתינות לא ללהקת בנים נוצצת אלא לסינגר סונגרייטר רגיש וסנטימנטלי. נכון, יכול להיות שגם למבטיו המבוישים ולבלורית המתנפנפת של היוצר בן ה-20 יש חלק לא מבוטל בהערצה שהוא זוכה לה, אבל נדמה שאלו שיריו של סנצ'ז שעושים את מרבית העבודה. אחד מהם, Until I Found You, אף גרף מיליוני האזנות והשמעות ברחבי העולם, והתברג גם למצעד שירי השנה הלועזית הקודמת שלנו בכאן 88. כעת, מוציא המוזיקאי מנאשוויל סינגל חדש בדרך לאלבום חדש, שמהווה המשך ישיר לקודמיו ומכיל את כל מרכיבי הקסם שנכחו גם בהם. Evangeline הוא בלדת רטרו רומנטית, מלאת פאתוס והד ומבוססת על סימפול סיסקטיזי, שתעורר נשכחות במי שגדלו לצד שירי אלביס וסינטרה, ומסתבר שתייצר גם נוסטלגיה חצי מדומיינת למי שנולדו לאחר שנת 2000. כנראה שכל דור צריך את שירי הסלואו שלו.
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)