בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

פלד – TATE WE MADE IT

לפני 20 שנה, כשפלד היה בן 16, הוא התחיל להבריז מבית ספר בשביל לחפש במות עם מיקרופונים שיתנו לו לעשות ראפ. לא עבר הרבה זמן עד שהוא מצא אותן. תחילה כחלק מההרכב פי.אר טרופרז, אחר כך כחצי מהצמד פלד ואורטגה, ובהמשך בהרכבים נוספים ובקריירת סולו רוויית באנגרים ושיתופי פעולה מפוצצים. דרכם, הוא בנה ועיצב דמות ראפר שנונה, מרימה ומשכנעת. כזו שחוגגת את עצמה אך דואגת להזכיר בהומור ובמודעות את הפרובינציליות שטבועה בהיפ-הופ המקומי ומציירת עולם רפרנסים שמעדיף את פלאטו שרון ואדורם קייסי על סנופ דוג וקובי בראיינט. ב-"טאטע ווי מייד איט", שיר הנושא של אלבומו החדש, חוזר פלד אל הימים שבהם התחילה הקריירה המוזיקלית שלו. כשבאמתחתו הופעות במנורה ולהיטים ברדיו, מגיע פלד אל בית הספר ממנו הבריז במנחמיה לסיבוב ניצחון. הוא סוגר חשבון עם המורות שלא ספרו אותו, פותח את חוברת הסופרגול שכמעט והצליח למלא במדבקות ופותח גם פצעים כואבים יותר מהעבר. עכשיו, באלבומו החמישי, נדמה שפלד מוכן לעשות את מה שנמנע ממנו עד כה ברוב הקריירה - להיות גם אישי, רציני ואפילו קצת מלנכולי. זו לא משימה פשוטה. בטח לא עבור מי שביסס את מעמדו בסצנת ההיפ-הופ הישראלי בתור זה שמאמץ את פוזת הראפר האמריקאי הבליין שיש לו מלא כסף, מלא וויד ומלא נעליים. אבל באלבומו החדש, פלד מצליח להוסיף שכבה נוספת, פנים נוספות, לדמות הזו. הוא לא נוטש אותה. הקססות, הסניקרס והפאן עדיין נוכחים באלבום החדש שלו ובכמויות שיספקו כל מעריץ, אך נדמה שהפעם, כפי שאפשר לשמוע בשיר הנושא, מצטרף אליהן גם טון ישיר וחשוף יותר. וכשהטון הזה מוגש בפלואו הבטוח של פלד ויושב על ביט נונשלנטי של כהן ואורי שוחט, אנחנו נשבים בקסם ומאמינים לכל מילה. טאטע, הוא עשה את זה. שוב.

החצר האחורית - הכל פה משובש

בהודעה לעיתונות שיצאה עם השיר החדש שלהם, החצר האחורית כתבו על החזרה שלהם לבמות וליצירה המשותפת: "זה מתארך מעט אבל בקרוב בקרוב זה יקרה". עברו "רק" כשש שנים מאז האלבום הקודם והרבה מים זרמו בנהר הישראלי מאז. האם אירועי המדינה נתנו בעיטה בישבן והעירו את הטריו והמשורר? או שהכל מתוכנן ופשוט מגיע בתזמון הנכון? כך או כך, כהרגלו, רוטבליט מצליח לנסח בהומור האופייני לו את רוח התקופה, גם בחלקים הפחות משעשעים שלה. כמו תמיד, המילים שמדברות בעד עצמן, זוכות לכבוד הראוי להן בהגשה הנקיה והברורה של שלישיית המוזיקאים (תומר יוסף, איתמר ציגלר וגדי רונן). החתימה הייחודית של ההרכב שמפגישה בין מילים אמיצות למוזיקה מדבקת, מייצרת גם הפעם שיר שמאפשר לרקוד איתו ולהרהר בו במקביל.

Fontaines D.C. – ' Cello Song

כל מי שפתח מהדורת חדשות בתקופה האחרונה מכיר את התחושה: לחץ, צעקות, המולה. כאלה שיכולים לשלוח אדם סביר לחפש שקית נייר לנשוף לתוכה. המגמה הזו שבה אדם נשמע רק בצרחותיו, רחוקה מלהתקיים רק ביקום האקטואלי. היא מתבשלת סביבנו על אש קטנה כבר שנים רבות. בשנים האלה נדמה שרבים מצאו נחמה בחיפוש אחר קולות אחרים. טיפות קטנות של מים שנופלות על סלע. זו המוזיקה של ניק דרייק. השירים של דרייק רחוקים מלהיות שקטים במובן ה"נעים", הריקני יותר של המילה. שלושת אלבומי האולפן שהמוזיקאי האנגלי הותיר אחריו לפני שנטל את חייו בגיל 26, ספוגים ברעיונות מסוכסכים כמותו ובניסיון להרגיע אותם. להתבונן על העולם, על הטבע, ולראות אותו כמו שהוא, לטוב ולרע. אם מפרקים את הקלישאה המוכרת, של אמן שלא זכה להצלחה מסחרית בחייו אבל עם השנים התבררה חשיבותו האמיתית, נשארים עם דמות מוזיקאי מבריק שלא התפשר על השפה העדינה דרכה הוא מעביר רעיונות חזקים בפני עצמם. אדם שהרגיש סלידה מול ניסיונות קידום עצמי, שתידלקו את חוסר ההצלחה הראשוני. כמה זר זה יכול להישמע היום. דווקא עכשיו, הפרויקט החדש - אלבום קאברים שמוקדש כולו לשיריו של ניק דרייק, נשמע כמו נווה מדבר של שפיות באופק. יוזמי האלבום The Endless Coloured Ways, שייצא ב-7 ביולי, סיפרו שהפניה שלהם לאמנים כללה רק תנאי אחד: תתעלמו מהעיבודים המקוריים ומההיכרות הראשונית שלכם עם השיר. תמציאו אותו מחדש. הסינגל הראשון שיצא עם ההכרזה על האלבום - עושה את זה בדיוק. הרכב הפוסט פאנק האירי .Fontaines D.C, שהוציאו בשנה שעברה את האלבום Skinty Fia והופכים אט אט לאחת התופעות האלטרנטיביות הגדולות של ימינו, לקחו לידיהם את אחד השירים החידתיים של דרייק - Cello Song. בהאזנה לסינגל, גם אם החיבור בין הרכב הרוק עתיר הגיטרות לבין השיר של דרייק מעלה סימני שאלה - הם מתפוגגים מהר מאוד עם מכנה משותף מובהק בין השניים: חוסר פשרות ועצמאות יצירתית מוחלטת. בעזרתם, הקאבר מצליח לקיים את כל התנאים לגרסת כיסוי מוצדקת ומוצלחת: הוא שומר על עמוד השדרה המקורי של השיר, על נגיעות הרגש הקטנות של דרייק שהתקבעו בתודעה אצל מי ששמעו את השיר מאות פעמים, אבל מכניס למבנה הקיים את כל העושר הרעיוני והמוזיקלי שמגיע מטביעת האצבע של ההרכב האירי. הגיטרות הכבדות והבס העבה נכנסים במרווחים שבהם דרייק השאיר אוויר. כך, הביצוע החדש לקלאסיקה, מצליח להיות נושם ומחניק בו זמנית, מאופק אבל מרגש. אם זו רק ההכנה לאלבום, יש סיבות טובות לחכות ליולי.

Kali Uchis - Moonlight

לפי אסטרולוגים ומיתולוגיות עתיקות מצד אחד ומדענים מצד שני, לירח יש השפעה על האבולוציה של האדם. לטענת חובבי האסטרולוגיה, השפעת הירח מורגשת בעיקר במקרים של ליקוי חמה או לבנה, אירועים, שעל פי האמונה משפיעים על מצב הרוח, הטבע מסביב, ואפילו על הכלכלה העולמית. על המאמינים בסגולותיו הקוסמיות של הירח - נמנית גם המוזיקאית קלי אוצ'יס, שבחרה בתופעת הטבע של ליקוי לבנה (או בשפה פשוטה יותר - "ירח אדום") כמוטיב המרכזי באלבומה השלישי שיצא בימים אלה, ונקרא בשם המתבקש - Red Moon In Venus. כשהתבקשה להסביר את שם האלבום, או'ציס תיארה את הירח האדום בוונוס כ-"ביטוי נצחי ובוער של תשוקה, שברון לב, אמונה וכנות, בחסות אנרגיה נשית". המוזיקאית בת ה-28, ג'אזיסטית בהשכלתה, ביססה לעצמה סגנון מוזיקה ייחודי ששואב השראה מהשורשים הקולומביאניים שלה ומשלב אותם עם התרבות האמריקאית שספגה מילדות. Moonlight, הסינגל השני מתוך האלבום מחזיר את אוצ'יס לסאונד של אלבום הבכורה Isolation, שהיווה את הפריצה שלה והניב שיתופי פעולה מצליחים. לא פחות מכך, השיר מערבב ז'אנרים ותקופות בדריסה מכוונת של גבולות מוזיקליים, כזו שמגדירה את הדמות המסתורית של אוצ'יס, שמסמנת עצמה כאחת ממובילות סצנת הנאו-סול של ימינו.

Under the Rug – Lonesome & Mad

איך יוצרים להיט היום? טיקטוק כמובן (או פרסומות וטלוויזיה), זו עובדה לא מפתיעה כבר תקופה ארוכה. מה שכן מפתיע זו העובדה שחלק ארי מהלהיטים שנולדים בטיקטוק, אפליקציה שעדיין מרבית משתמשיה צעירים מאוד, נשענים על נוסטלגיה הרבה יותר מאשר על ניסיון להביט קדימה; להיטי עבר כמו Dreams של פליטווד מאק מתקאמבקים בזכותה, שירים שנכשלו לפני כמה שנים כמו I Love You So של The Walters מתגלים בה מחדש, ושירים חדשים כמו Until I Found You ו-Here With Me מתפרסמים שם בידי יוצרים צעירים שמושפעים משנות ה-50 וה-60. כעת מגיע תורם של שנות ה-90 להתקמבק דרך הטיקטוק, לפחות על סמך ההצלחה של השיר Lonesome & Mad של הרכב הרוק Under The Rug שמגיע מאוסטין טקסס. בשבועות האחרונים השיר טיפס למקום הראשון בספוטיפיי במצעד השירים הויראלים של ארה"ב, והכל בזכות המלצה של Matt Firestrine שמשתמש בטיקטוק כדי להמליץ על מוזיקה. עד להמלצה הזו הלהקה לא ממש הצליחה להתרומם, עם פחות מ-70 אלף האזנות בממוצע לשירים שלהם. עכשיו, פתאום יש להם שיר עם מיליון האזנות, And counting….