בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

ארז לב ארי - יחידתי

כבר לא מעט שנים שארז לב ארי מסתובב במחוזותינו עם גיטרה, מייצר בלדות רוק אפלוליות טבולות בשמש ים תיכונית ושיח עם הבורא, שמהדהדות לגיבורי הז'אנר המקומיים אהוד בנאי וברי סחרוף. כמתבקש בשירים כאלה, הטקסטים של לב ארי נעים בין המופשט והנשגב אל היומיומי והזמין, מבטאים תחינה וחיפוש תמידי, שיכולים להתפרש כרומנטיים וכאמוניים במקביל. את מלוא ארסנל היכולות הזה אפשר למצוא ב- "יחידתי", שירו החדש של לב-ארי בדרך לאלבומו השישי, אותו יצר יחד עם המוזיקאי שחם אוחנה והשותף הוותיק פטריק סבג.

קובארי - מפרק את זה

היוצרת אביגיל קובארי הפציעה לחיינו בשנת 2014. מאז היא הספיקה לנווט בין הופעות לקריירת משחק ולהוציא ארבעה אלבומים, אליהם הצטרף לאחרונה "זהב אדום", החמישי והאחרון מביניהם. באלבום החדש קובארי ניצלה את סגנון הכתיבה המושחז ועתיר התובנות שלה כדי להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה. במילים אחרות, המאזין עובר איתה באלבום דרך חוויות אישיות לא פשוטות, ומפגשים מורכבים אבל אנושיים להפליא באופן כזה שכנראה כל אחד מאיתנו יצליח להתחבר אליו. את השיר שפותח את האלבום קובארי תיארה בתור "הפעם ראשונה שהצלחתי לכתוב את הפחד שלי בזמן שרקטות נפלו במבצע שומר החומות". גם במקרה הזה, דרך הכתיבה שלה קובארי מוכיחה שמוזיקה יכולה להיות התרפיה הכי טובה אפילו במצבים הקשים ביותר שמספקת המציאות הישראלית.

Hot Chip - Down

באולפן ההקלטות שלהם במזרח לונדון, הוט צ'יפ המשיכו בשנתיים האחרונות לסובב כפתורים וללחוץ על קלידים כפי שהם עושים בעקביות מאז שנת 2000. הרכב הסינת'ים עם האפיל החנוני שעושה דאנס אלטרנטיבי, הוציא כבר שבעה אלבומים שחתומים כולם בסאונד שאפשר לזהות מקילומטרים (למשל בהפקה של האלבום האחרון של איביביו סאונד משין, שנשמע לא פחות הוט צ'יפ מאלבום של הוט צ'יפ). סאונד שגם לצד טקסטים מהורהרים או הגשה מיואשת, מצליח תמיד באורח פלא להכניס אופטימיות מתפרצת בדלת האחורית. עכשיו, כשהאלבום השמיני שלהם Freakout/Release הושלם, ההרכב שרגיל להזיז אנשים על כל סוגי הרחבות, סיפר שהעבודה על האלבום התחילה בהשראת הקאבר החי שלהם ל-Sabotage של הביסטי בויז, ובאופן ספציפי - לתחושת איבוד השליטה שמלווה אותו. "התקופה שבה אנחנו חיים היא תקופה שבה קל להרגיש שהחיים מאבדים שליטה. בדאנס באופן ספציפי, איבוד שליטה הוא חלק בלתי נמנע מהסיפור, בצורה הכי חיובית. האלבום החדש בוחן איבוד שליטה לטובה ולרעה. ובכל השירים יש זרם תת קרקעי אפל קצת". אם לשפוט לפי הסינגל הראשון - Down, קשה לדעת אם אפשר לשמוע יותר מאותה אופטימיות מתפרצת - או יותר מאותו זרם תת קרקעי ושתלטן שאולי נחבא בין התווים של השמחה הקצת נוירוטית הזו.

Tedeschi Truck Band – Playing With My Emotions

אומרים שהאלבום מת, שבלוז זה פאסה, שהרוק מת ושגיטרות זה כלי של בומרים. אומרים את זה הרבה אבל כנראה שלא אמרו את זה ל-Tedeschi Trucks Band. ההרכב של שני ענקי הגיטרה ובני הזוג סוזן טדסקי (היורשת של בוני רייט), ודרק טראקס (היורש של דווין אולמן), שומר כבר שנים על הגחלת וכעת מוציא מגה פרויקט: אלבום קונספט מרובע ומלא בבלוז, רוק וגיטרות. I Am The Moon מחולק לארבעה פרקים שיוצאים בנפרד (אחד בכל חודש) ומתחברים יחד לכדי סיפור אהבה שנכתב בהשראת מיתולוגיה פרסית וכן כן, גם במקרה הזה, הקורונה ובידוד חברתי. השיר Playing With My Emotions פותח את החלק השני בטטרילוגיה ומשמש כרטיס ביקור נהדר לכל מי שטרם האזין לשני החלקים שיצאו או, חלילה וחס, רק עכשיו מגלה את ההרכב ושני הכוחות המרכזיים בו.