בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

הילה רוח - ספרינט

בפעם הקודמת שפגשנו במדור הזה את הילה רוח, זה היה עם "מאליבו", מתוך האלבום האחרון שלה "בת ים" שבו רוח הסכימה לכמה רגעים להניח בצד את מעיל העור ונתנה לצדדים עדינים יותר שלה להשתחרר החוצה. ב-"ספרינט", שמגיע מאותו אלבום, רוח לובשת את מעיל העור בחזרה ומוכיחה בפעם המי זוכר למה היא זכתה למעמד נסיכות בממלכה הצרה והדביקה של האנדרגראונד הישראלי. תנוח דעתו של מי שהתגעגע לאווירת הלכלוך האורבני של "רופאה במערב" ו-"מוזיקה לפרסומות" - הילה רוח עדיין מנצלת את הקול המרוחק והניסוחים היומיומיים אבל חידתיים שלה, ובעזרת חברי ההרכב שלצידה ממשיכה לשחק עם הנוסחה המחוספסת שהפכה לטביעת אצבע ייחודית בנוף הישראלי. למרות ההומור המתעתע ולמרות ה-Name-dropping של שמות כמו קסיוס קליי, תחושת המרדף של השיר מתארת סיטואציה שקשה לא להתחבר אליה: לקום מסוחררים ומאחרים לעוד יום שמרגיש כמו ריצת ספרינט בתוך האוקיינוס. הידיעה שגם הילה רוח מרגישה ככה לפעמים, היא קצת כמו מקבילת האינדי למחשבה שגם ביונסה הולכת לפעמים לשירותים.

שלומי שבן - מאני טיים

אחרי ארבע דקות של שיר, מבינים: בשיר החדש של שלומי שבן אין ולו צליל פסנתר אחד. הפסנתר, אותו הכלי המזוהה עם שבן שהפך אותו ל"פיאנו מאן" הישראלי, נעדר מהסינגל הראשון מתוך האלבום המתקרב - הראשון מזה שמונה שנים. רשימת הקרדיטים מאשרת סופית את החשד להיעדרותו, ואת התשבוחות (או מכתבי הנאצה) אפשר לשלוח לאסף תלמודי ותמיר מוסקט, שהעניקו לשיר הפקה ועיבוד סינת'-פופיים. כמו ששבן שר בעצמו בשיר, "כל בר דעת ובר עין מבין שמשהו השתנה". וכשמדובר באמן כמותו, שלוקח את הזמן כשזה מגיע למוזיקה שלו (ממוצע של 7 שנים בין אלבום לאלבום), ברור שנפגוש בכל פעם אדם שונה, בשלב אחר בחייו. שבן הוא כבר מזמן לא ילד הפלא בן העשרים וקצת שהדהים את כולם עם "אריק" ו"כולם אומרים": הוא סונגרייטר מבוסס, אב לשניים שמצטלם לקמפיינים לפרויקטי דיור יוקרתיים בצפון תל אביב. הגבר שנגלה בשיר החדש, "מאני טיים", הוא סליזבאג-שמודע-לסליזיותו, אחד שאוהב את הילדים אבל מתגעגע לזמן הפנוי, נרקיסיסט שאין לו כוח לדבר עם אמו הדיכאונית. האם מדובר בשבן בעצמו? מצד אחד הוא קורא לו בשמו בשיר: "שלומי שבן, קוקהד, שמוקהד, מטומטם". מצד שני, הוא מזהיר אותנו: "אל תחפש בשיר אמת". הקליפ של תום שובל, בניהול האמנותי של גלעד כהנא, מציג את שבן בקלוז אפ, מת מחום, מזיע. להיקרע בין השקר והאמת, בין עולם הבידור לבין הבורגנות, זה לא קל. מזל שאנחנו כאן כדי לשמוע את זה בזמן שזה קורה

Arctic Monkeys - There’d Better Be a Mirrorball

אזהרה: מי מכם שמתגעגע לימי AM ואחורה צפוי להתאכזב, אין ברירה אלא להשלים עם העובדה שהילדים החצופים והבועטים של תחילת המילניום התבגרו. הסינגל הראשון של הלהקה מזה ארבע שנים ממשיך בדיוק מהקו הסינמטי של Tranquility Base Hotel & Casino, השפעות מובהקות של פסקולים משנות השישים ובלדות מלאות פאתוס של קרונרים על רקע מהפכת הסמים של אותו העשור. באוקטובר השנה, הלהקה צפויה להוציא את אלבומה השביעי The Car שיופק גם הפעם בידי ג'יימס פורד (מי שמלווה את הלהקה כמעט מתחילת הדרך), וכרגיל אלכס טרנר אוחז בהגה ואחראי על כל המילים והלחנים. ההודעה לעיתונות שהופצה עם האלבום מצהירה כי "האלבום מציג כמה מההופעות הווקאליות העשירות והמתגמלות ביותר בקריירה של טרנר". לנו נותר לקוות שלצד ההופעות הווקאליות, האלבום גם מכיל שירים טובים וחספוס קל מהסוג שגרם לנו להתמכר לקופים הארקטיים מלכתחילה.

First Aid Kit – The Boys of Summer

בתחילת שנות ה-80 הגיטריסט מייקל קמפבל, "הרובין" של טום פטי, שיחק עם מכונת תופים חדשה והתוצאה הייתה הדמו לשיר The Boys of Summer. הוא הציע את השיר לפטי שסירב כי האלבום שהם עבדו עליו באותה התקופה, Southern Accents, היה בדיוק כפי שהשם שלו מרמז, דרומי ומחוספס. המפיק של האלבום, ג'ימי איובין, אדם עם אף של כלב ציד בכל הקשור ללהיטים והתאמה שלהם למבצע המדויק, הציע להפנות את השיר לדון היינלי. היינלי היה אז רגע אחרי אלבום הסולו הראשון שלו עם פירוק ה-Eagles והשיר הזניק את קריירת הסולו שלו. יחד עם קמפבל הוא יצר שיר על אובדן הנעורים ומות התמימות. אמרתם תמימות? אמרתם נעורים? אמרתם First Aid Kit. האחיות השוודיות, שפרצו לחיינו לפני קצת יותר מעשור, אולי מתחילות רק עכשיו להרגיש את אותות הזמן ואובדן הנעורים. לכן הבחירה לבצע את השיר באלבום החדש שלהן, מרגישה כמו הצעד הנכון והמתבקש עבור הקריירה של מי שנכנסו זה עתה לעשור הרביעי של חייהן.