בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

דודו טסה – גורל

אם היינו צריכים להשמיע לתייר סקרן ייצוג של מוזיקה ישראלית עכשווית, סיכוי טוב שהיינו בוחרים בדודו טסה. כמי שגדל על סלסולים בשכונת התקווה, התבגר לצלילי גיטרות בעירוני א', והבשיל לכדי שילוב בין שניהם - טסה הוא אחד משגריריו הבולטים ביותר של השעטנז המקומי. עשרים שנה לאחר שהתגלה בתור הגיטריסט החתיך בתוכנית האירוח של יצפאן, כשמאחוריו 12 אלבומי אולפן כאמן סולו (ועוד אחד כילד ואחד עם ברי סחרוף לאחרונה), טסה רק ממשיך להרחיב את סט היכולות המוזיקלי שלו. כעת, בדרך לאלבום הבא (שיקרא "שמש וענן"), הוא לוקח לעצמו את החופש לנגן על מרבית הכלים ולהתיישב לבדו גם בכיסא המפיק. התוצאה, אם לשפוט לפי הסינגל הראשון ממנו - "גורל", היא כל מה שאנחנו מבקשים מאלבום חדש של טסה. לחנים מפותלים בהגשה כריזמטית, הפקה פסיכדלית עם נגיעות אוריינט וגרוב ומילים נבונות שמכוונות ישר ללב בחסות המשורר אלי אליהו. כשלכל הכיף הזה מצטרף גם קליפ הזייתי בכיכובם של ליא קניג וחיים משה, נולד אחד הפרויקטים המסקרנים והמצופים של התקופה האחרונה.

סלון קורטינה, יוסף וג'ני פנקין – תופסת

למרות שאנחנו מדינה שידועה במזג החם ובחיבה לבילויים, מסיבות ו"החיים הטובים", דיסקו, אולי ה-ז'אנר שמגלם את הערכים האלה, לא הותיר חותם משמעותי בארצנו הקטנטונת והמיוזעת. כמה להיטים של צביקה פיק, איזה "דם חם" פה ו"שובי לים" שם, "ריקודי עמבה" של טיפקס, וזהו, פחות או יותר. לשמחתנו, אנחנו בימים שבהם מתרחשים שני תהליכים משמחים: הפופ הישראלי מדביק את הקצב של הפופ הבינלאומי, והדיסקו חוזר למצעדי הפזמונים, גם אם בגרסה מעובדת ומרוככת. להיטי ענק של אמנים כמו דואה ליפה מחזירים את הגיטרות הFאנקיות ומקצב ה-Four on the Floor, וגם ישראל לא נותרת אדישה. ואם הביטוי של רנסנס הדיסקו הזה מופיע במיינסטרים עם שירים כמו "לך לישון" של אנה זק, הוא מקבל טוויסט מעט יותר היפסטרי-תל-אביבי בדמות "תופסת", השיר החדש של הפרויקט "סלון קורטינה" (מתן ספנסר ומורן מגן) יחד עם יוסף (מלהקת Benjamin's Brother) והזמרת-יוצרת ג'ני פנקין. השיר, שנפתח באקורדים ג'אזיים-עקומים סטייל מק דמרקו הופך מהר לקטע דיסקו גרובי, עם באס עגלגל ומרקיד והמנון לתל אביביות-חרדתיות-מעשנות-וויד באשר הן. ואם תחיית הדיסקו הזאת לא לרוחכם, אז אל תדאגו, ותקשיבו למילות השיר - "שב, תרגע, הכל עובר בסוף".

Danger Mouse & Black Thought Feat Michael Kiwanuka – Aquamarine

כבר שני עשורים ש-Black Thought ו-Danger Mouse מפלרטטים אחד עם השני בכל מיני שיתופי פעולה קטנים אבל עכשיו בשעה טובה הזוג התחייב תחת חופה וקידושין לאלבום שלם - Cheat Codes, שיצא באוגוסט. Black, מייסד The Roots, מחזיר בשיתוף הפעולה הזה את Mouse להיפ הופ, ז'אנר שהפעם האחרונה שהוא התמסר לו באלבום שלם הייתה ב-2005. זה סך הכל מובן בהתחשב בעובדה שהוא היה עסוק בהפקת אלבומים ושירים לאחרים (Black Keys, אדל, איגי פופ ועוד) ולתחזק את ההרכב שלו Broken Bells. אחד האנשים שגזלו בתקופה הזו הכי הרבה מזמנו של Mouse הוא מייקל קיוואנוקה שנעזר בו ליצירת שני האלבומים האחרונים שלו. קיוואנוקה מחזיר טובה ומתארח באלבום החדש, בשיר Aquamarine, שבו הוא אפילו היה שותף לכתיבת המילים.

Soft Kill - Always Running

לא מעט מוזיקאים מכל צבעי הקשת חוזרים לאחרונה לסאונד הגיטרות של הרוק האלטרנטיבי מהאייטיז וללהיטי סינתיסייזרים. אם זה יאנגבלאד שסימפל את Close To Me של הקיור, צ'רצ'ז וגורילאז שאירחו את רוברט סמית', הפסקול של דברים מוזרים שנתן חיים מחודשים לקייט בוש ולסוזי והבנשיז, ואם אלה עיבודי האייטיז שמבליחים בכל פינה, גם אצלנו בארץ. תנועת התחייה של האייטיז הביאה איתה, שוב, גם את תחיית הפוסט-פאנק. השפעות הרוק המחתרתי ששורשיו מריחים כמו הבטון של מנצ'סטר הובילו להקות שהיו מסתתרות בתחתית ליינאפים להפוך לכמה מהשמות הבולטים ברוק של ימינו. בגל הזה, לעתים קרובות קשה להבדיל בין חיקוי לדבר האמיתי. סופט קיל, נאמר בזהירות, הם הדבר האמיתי. מתחילת דרכו ב-2010 בפורטלנד אורגון, ההרכב זכה לליווי צמוד של אחת מדמויות הקאלט באייטיז המנצ'סטרי - מארק בורג'ס, סולן ובסיסט ה-Chameleons. בורג'ס התאהב בסופט קיל אחרי ששמע את אלבום הבכורה שלהם (שהושווה בזמנו ליצירות של הקמיליונז, סטון רוזז, וריפלייסמנטס), והחליט לממן את סיבוב ההופעות שלהם בארצות הברית כדי שאוזניים נוספות יוכלו להתאהב בהם. עכשיו הגיע תורנו, עם השיר החדש Always Running שמשמר את אותה אווירה אלטרנטיבית אבל מרגשת שמלווה את סופט קיל מ-2010 ועד היום.