בחירות העורכים

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

רונה קינן - לא חזרתי לעשן

ב-2004, כשיצא אלבום הבכורה שלה, רונה קינן שרה על הרצון שלה לחיות נכון (לה לה לה). היום, כעבור 18 שנה, נשמע שהיא עדיין רוצה ואפילו חיה נכון - אבל אולי נכון מדי? הסינגל האחרון שלה, "לא חזרתי לעשן", הוא מעין תמונת מראה לאותו להיט רדיופוני ולשניהם אותה כמיהה, חצי צינית וחצי כנה - להבין איך חיים כמו בן אדם, בשלווה גדולה שתיפול עליה "כמו פתיתי שלג". לכאורה, היא מצאה את השלווה הזו. קינן של 2022 בזוגיות, מגדלת ילד ומחזיקה מקום מכובד בפנתיאון המוזיקה הישראלית. אבל משהו חסר. חברים שלה, ככל הנראה בורגנים שבעים גם הם, נוסעים לעשות איוואסקה, להתמסר לטריפ רוחני, למצוא את המֵעֵבֶר. היא, מצידה, מסתפקת ב"לא לחזור לעשן" עם סיגריה ביד (רונה, אל תעבדי עלינו!) ולנסוע לסיור קולינרי בירושלים. ב"לא חזרתי לעשן" רונה קינן שרה על מה זה להיות בן אדם ב-2022, אדם שהוא בטוח עוד לא זקן אבל כבר לא בדיוק צעיר, שנמצא בנקודה המוזרה בזמן שבה כולנו תקועים, בה העבר כבר מת והעתיד מסרב להיוולד. מזל שאפשר לשמוע את "נברסקה" של ספרינגסטין.

מיקה שדה - Life

באמצע לונדון הרחוקה והקרה מיקה שדה ובן זוגה, המפיק אוראל תמוז, גילו שהם בהריון. לצד ההתרגשות הגיעו גם החששות, געגועים לישראל, בדידות וניכור, ספקות וחיכוכים. מטולטלת ומעורערת שדה עשתה מה שהיא תמיד עושה, לדבריה, ברגעים קשים: היא החלה ליצור. תוך שעה השיר Life כבר היה גמור. העבודה המיידית והאינסטינקטיבית הצליחה להכניס את כל סערת הרגשות לתוך שלוש דקות והתוצאה היא שיר גועש ומלטף בו זמנית, מלא באופטימיות מהולה בחשש, מתגעגע לעבר ומביט קדימה.

Omar Apollo – Evergreen

נעים להכיר - עומר אפולו, ההגדרה המדויקת למוזיקאי מדור ה-Z . אפולו לא מגדיר את עצמו כאדם של ז'אנר אחד, אלא נע ברצף שבין R&B-פופ-אלקטרוני-ספרדי, או לדבריו "הכל". הוא נולד באינדיאנה למשפחה מקסיקנית-אמריקאית וגדל על תרבות ומוזיקה מקסיקנית מסורתית לצד אייקונים אפרו-אמריקאים כמו סטיבי וונדר ולורן היל. ב-2018 הוא החל לשחרר את ה-EP'S הראשונים שלו, שהביאו חשיפה מפתיעה וביקורות חיוביות מצד מבקרי המוזיקה החשובים בעולם. את השיר Evergreen (מתוך אלבום הבכורה הרשמי שלו Ivory) הוא הגדיר כשיר אותנטי רגשי לחלוטין שאותנו זרק למחוזות פרנק אושן (ובצדק, כי היו גם שמועות על רומן בין השניים). אפילו בחלומות הכי אופטימיים של אפולו הוא לא ציפה להצלחה המטאורית של השיר ברחבי הרשת ובפסטיבלים השונים. לדבריו הוא רצה פשוט "לעשות מוזיקה, לא להיות באינטרנט". הרגש הזה קנה את בני דורו, שהחליטו לאמץ את המשפט הטעון מתוכו - You really made me hate myself בסרטונים שהעלו לאפליקציה שבה הכל קורה – הטיקטוק, מה שהוביל גם לכניסה של השיר למצעד הבילבורד ולמצעדים נוספים.

Yeah Yeah Yeahs - Wolf

חומרים חדשים של ארקטיק מאנקיז, אינטרפול ולסידי סאונדסיסטם, פסטיבלים על טהרת הפופ-פאנק, אם מישהו הורדם בתוך קרחון בשנת 2005 והתעורר עכשיו, הוא יכול להרגיש בבית. ובכל זאת, לא בכל יום אנחנו בוחרים סינגל שלישי מאלבום חדש. הסיבה טמונה בכך שמשולש הכוחות של Yeah Yeah Yeahs, ובראשו הנוכחות האימתנית של הסולנית קרן או, מצליח באלבום cool it down לשמור על איזון עדין וחמקמק: התפתחות וחיפוש כיוונים חדשים, לצד חוסר רתיעה ממילים כמו "מסחריות", "נגישות", ואפילו, רחמנא ליצלן - "להיט". השיר Wolf הוא כנראה מפגן הכוח החזק ביותר באלבום עתיר מפגני כוח. כמו קודמיו, גם הוא לא יבייש אף פסקול בונד עתידי. כמוהם גם הוא מסתכל קדימה ובו זמנית עושה כבוד לעבר: אם ב-Burning זהרה המחווה שלהם ללהיטי סול שופעים מהסיקסטיז, ובעיקר ל-Beggin של פראנקי ואלי, במקרה של Wolf, ה-YYY לא מתביישים להישען לתוך סינטיסייזרים מיתולוגים מהאייטיז, עם ניחוחות דרמה מאזורי אלפאוויל ודוראן דוראן, שטבולים בכל זאת באנרגיית הרוקנרול המתפרצת של ההרכב הניו יורקי. עם הפסקול הזה ברקע, אולי שווה להירדם בתוך קרחון.