כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
אביב גדג' - בת המקום
המירוץ לעמוד בקצב העולם המשתנה, מחייב מוזיקאים ואנשי תרבות לא פעם להתאים את עצמם לחוקי משחק חדשים. יש כאלה שמתייחסים בשיריהם לאירועי השעה, יש כאלה שמתחזקים תדמית ברשתות החברתיות. ויש את אביב גדג' שלא דומה לשום דבר אחר. אצל גדג' דברים מתבשלים בקצב אחר, ומדברים בשפה שונה, סבלנית יותר. מימיו בלהקת אלג'יר ודרך אלבומי הסולו שלו, הקהל של גדג', מהקהלים האדוקים בארץ, כבר יודע שהאיש הזה שרבים פונים אליו בשעת צרה כמו חבר קרוב, לנצח ישאר רחוק מספיק. מספיק כדי לשמור על הרגישות הפועמת, המדממת והכל כך נדירה שלו מוגנת מספיק מצרות העולם והאדם, אבל חיה מספיק בשביל שכל הצרות הללו יספגו בשירים בדרכו האיטית והעמוקה. באותה איטיות זהירה החומרים של גדג' יוצאים לעולם, מוכיחים פעם אחר פעם שהדרך הארוכה משתלמת. זה גם המקרה של "בת המקום". שבע שנים מאז אלבומו הקודם, "שרף אורנים", הכריז גדג' על אלבום חדש שיצא בקרוב ושיחרר את הסינגל הראשון לקראתו. ב"בת המקום", חבורת השותפים המוזיקליים הקבועה של גדג' התקבצה באולפן והקליטה את הצלילים שכמו תמיד מרגישים כמו כניסה ליקום מקביל. עיבוד שופע ומתפתח לאיטו, רוק עם שפת אם מלנכולית והתפרצויות של רגש, ומעל כולם - קולו של גדג', ברור ונהיר, מקבל מקום של כבוד באופן כמעט דתי. באופן שמדגיש לשם מה נתכנסנו. כוח מילולי ומוזיקלי ממגנט שמותיר את המאזין בעולם שקיימים בו רק המספר ומילותיו:
"סוכר וניל, תפוח סדום
כחול עדין, תמצית אגוז
לב חכם טועה המון
היום הכל רחוק, הכל עמום
הכל דוקר, הכל עקום
סוסים של אש דוהרים על שפת תהום
הם דוהרים לפה, למצוא את בת המקום
בגלל עיניה הטובות,
בגלל עיניה הטובות"
>
קיקי מלינקי - נפגשים
בשנת 2019 גל פטל, המפיק והשותף ליצירה של הזמרת-יוצרת יסמין רביב תכנן לעבור לצד השני של העולם שהוא, לדבריו, לוס אנג'לס. רגע לפני כן, הוא הכיר לה שניים מחברי הילדות שלו – נגן הבס עומרי שני והגיטריסט אביב יונאי. קשה היה אז לדמיין שהשלושה לא רק יהפכו לחברים טובים, אלא גם יקימו יחד הרכב. כך נולדה להקת "קיקי מלינקי". שנה לאחר מכן, ב-2020, אחרי שהספיקו להופיע במועדונים ובפסטיבלים רבים ולבסס את עצמם במהירות כאחת מלהקות האינדי הבולטות בסצנה הישראלית, הגיעה גם הקורונה. למרות האתגר שהמגפה זימנה להרכב הצעיר, היא לא מנעה מהם ליצור ולהוציא את אלבום הבכורה שלהם - "שנת החתול". האלבום, ספוג בסאונד חולמני ומינימליסטי שגורם למאזין לשקוע בטקסטים הנאיביים ומספק מעין מקלט לבריחה מהמציאות שמסביב, זכה לחיבוק מהמבקרים שהגדירו אותו כ-"אחד האלבומים העבריים היפים של התקופה". מאז עברו שלוש שנים ומסתמן שהלהקה עברה לשלב האבולוציוני הבא שלה: הסאונד החולמני התחלף בגיטרות וסינתיסייזרים סטייל ארקייד פייר, שעוטפים טקסטים פחות נאיביים ויותר סרקסטיים. חברי הלהקה מספרים שהעבודה על השיר החדש התחילה בסגרים של הקורונה, כש"כל מה שרצינו היה לצאת, להיפגש ולרקוד". עכשיו התקופה ההיא עלולה להיראות כמו זיכרון חמוץ-מתוק, אבל האנרגיה הזו, של חיים כלואים שרק מחכים להזדמנות להתפרץ החוצה - מורגשת בכל תו. ואיתה נותר רק לחכות לאלבום החדש, "מלכוד 20/20" ולקוות ש"נפגשים" הוא רמז למה שנמצא בו.
Daughter - Dandelion
הדבר הקשה ביותר בלהיות ילד פלא של סצנת האינדי הוא לשמור על הגחלת גם לאחר ההתפוצצות הראשונית. עוד לפני אלבום הבכורה שלהם, Daughter, טריו אינדי לונדוני, הוחתמו בלייבל הענק 4AD, שאחראי על ריליסים של שורת אגדות רוק אלטרנטיבי כמו פיקסיז, באוהאוס, ודד קאן דאנס. אלבום הבכורה שיצא ב-2013 זכה לביקורות נלהבות והביא הרבה מאוד קהל לשלישייה הצעירה, במיוחד עם בלדות פולק עדינות כמו Youth שצברה מאז יותר מ-300 מיליון האזנות בספוטיפיי. המודל הסגנוני של הלהקה - פשטות של פולק, יעילות של פופ עם קרטוב של השפעות שוגייז ודרים פופ - היה הדבר הנכון לאותו הרגע. אך אחרי אלבום נוסף ב-2015 ואלבום שלישי שיצא כפסקול למשחק וידאו שנה לאחר מכן, נדמה שמשהו בחברי הלהקה נכבה. הסולנית אלנה טונרה פנתה לאלבום סולו והלהקה דממה לשבע שנים. השתיקה הסתיימה בינואר האחרון, אז יצא הסינגל הראשון מתוך האלבום הרביעי, שיצא באפריל האחרון - 10 שנים לאחר אותה בכורה שהעמידה את רף הציפיות כל כך גבוה. הלהקה חזרה עם אסופת שירים יפהפיה, שמעדכנת את הסאונד ה"כל כך 2013" שלהם, לסאונד של העשור הנוכחי, אך מבלי לוותר על הבסיס הסגנוני שהביא אותם להצלחה מלכתחילה. השיר Dandelion, הוא אולי הבולט באלבום - התנגשות יפהפיה בין פליטווד מק ל-My Bloody Valentine בין רוק רך של הסבנטיז לדרים פופ של הניינטיז. מצד אחד תופים רועמים, מקוצצים ומהודקים של המתופף שדוחפים את השיר קדימה כל הזמן, מהצד השני הקול העדין של הסולנית טונרה עם הליריקה המהורהרת המופנית כלפי פרטנר רומנטי לשעבר.
Kara Jackson - pawnshop
בכנות חסרת פשרות, כזו ששמורה רק למשוררים אמיתיים, קארה ג'קסון משיקגו, מתחילה לעשות לעצמה שם. המשוררת בת ה-23, זוכת פרס National Youth Poet של ספריית הקונגרס האמריקאי (תואר שזוכים בו מעטים בלבד), הוציאה EP וספר ביכורים כשהייתה בת 19. באפריל השנה יצא אלבומה המלא הראשון Why Does the Earth Give Us People to Love? שכבר זכה לשבחים מכל מגזין מוזיקה נחשב. הקהל לעומת זאת עוד לוקח את הזמן להגיב ואי אפשר להאשים אותו. המוזיקה של ג'קסון לא קלה לעיכול, כיאה למוזיקאית משוררת חלק מהלחנים פתלתלים ודורשים לא מעט מהמאזין. זו מוזיקה מהסוג הנדיר, כזו שצריך לעבודה בשבילה, אבל המאמץ משתלם בסוף כשהתמונה מתבהרת. השיר pawnshop, מהיצירות הקצרות יותר באלבום מאפשר כניסה חלקה יותר לעולמה של ג'קסון על אף הטקסט שובר הלב. ג'קסון מתחילה את השיר מנוצלת כמו חפץ שממוחזר שוב ושוב בבית עבוט אבל מסיימת אותו אחרי שתי דקות ו-38 כשידה על העליונה והיא יודעת את ערכה.
I'm not a liquidated asset
I'm a sharper than a jewel
?What kind of miner does that make you
When I'm the gold and you're just a fool
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)
