בחירות העורכים

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

איפה הילד - שיר אהבה

בשנת 1993 חייגנו בטלפון קווי, התלהבנו מהאנימציה בפארק היורה ומבניין התחנה המרכזית החדשה והאזנו בריפיט ל-"זמן סוכר". היום, 30 שנה לאחר מכן, להקת איפה הילד היא היחידה שנותרה רלוונטית מכל אלו. שלושה עשורים לאחר אותו אלבום בכורה גדול, זה שהביא את לונדון לגבעת ברנר ואת סיאטל לתל אביב, זה שהוכיח שאמריקה קרובה משחשבנו ושהשמיים הם הגבול גם לרוקרים עם סנדלים מהקיבוץ, איפה הילד עדיין עושים את הרוקנרול הטוב בעיר. בעיצומן של חגיגות ה-30 לאותו אלבום ורגע אחרי שחיממו את גאנז אנד רוזס בפארק הירקון, מוציאה הלהקה האגדית סינגל חדש, ראשון מזה שלוש שנים, ונדמה כאילו הזמן קפא מלכת. השיר, אותו הגדיר רודנר כשיר "הרומנטי ביותר שכתבתי", נקרא בפשטות "שיר אהבה", אך הוא אינו נופל למלכודות של קיטש או סנטימנטליות. זהו שיר אפלולי, עמוס בתשוקה וכמיהה ומלא בדיסטורשנים והפקה נוצצת שמזכירה להיטים של Suede או תקופות מסוימות של דיוויד בואי. "שנינו רוצים את המתוק" שר רודנר בפתיחתו, מוכיח, מוזיקלית וטקסטואלית יחד, שזמן הסוכר עוד לא נגמר.

ארץעיר – שובה אליי

עד לשבר של מלחמת יום כיפור, המוזיקה הישראלית הייתה ברובה מגויסת לרעיון הקולקטיבי של הלאום החדש. שנות השישים הגיעו באיחור לישראל ומעט השירים שעסקו באינדיבידואל, לא קיבלו במה במדינה שנאבקה עדיין ליצור אתוס תרבותי של גורל משותף. השירים האלו בדיוק, האישיים יותר, אלו שנשכחו בצד הדרך, הם השירים שחברי הפרויקט ארץעיר (הטעות במקור), רוצים להציב בקדמת הבמה אחרי שנים במחסן התפאורה. יואב רוזנטל (אפרים שמיר, הפרטיזנים ועוד), גילי מאיר (כל החתיכים אצלי, Mayor ועוד) גיורי פוליטי (תזמורת המהפכה), ומיה יוהנה (שביקרה לא פעם בבחירות העורכים), חברו יחד ובחרו שמונה שירים נשכחים משנותיה הראשונות של המדינה. את סינגל הבכורה של ההרכב כתב במקור עמוס אטינגר, שבזיכרון הקולקטיבי הישראלי מזוהה יותר מכל עם התוכנית המיתולוגית "חיים שכאלה". אטינגר כתב גם קלאסיקות ישראליות כמו "כשאור דולק בחלונך" ו-"טיול לילי". על הלחן של "שובה אליי" חתום המלחין יוסף הדר שהלחין קלאסיקות כמו "ערב של שושנים ו-"שיר הנוקדים". הביצוע המקורי והנשכח משנת 1960 שייך ל-"צמד הגיטרות" שבו היה חבר שלום עמרני, שהתפרסם לימים לצד אחיו בצמד העמרנים, ולחצי השני של הצמד, יוסף פלטה שהיה המורה לגיטרה של עמרני ושל רבים מהמוזיקאים המקומיים דאז.

Christine and the Queens - To be honest

היא נולדה בשם אלואיז אדלייד לטיסייה לפני 35 שנה בעיר נַאנְט שבצרפת, גדלה על ברכי התאטרון, השירה והריקוד עד שעברה בבגרותה לפריז ב-2010. שם, לדבריה, חוותה פרידה גרועה במיוחד. אותה הפרידה הייתה זו שהזניקה את הקריירה המוזיקלית שלה ואת האימוץ של דמות בימתית חדשה: כריסטין אנד דה קווינס. הקווינס, אם תהיתם, הן הומאז' למלכות הדראג שליוו את כריס בהופעותיה הראשונות ונשארו כמחווה בשם הבמה שלה. מאז צאת אלבומה הראשון ב-2014 שאופיין בקו מוזיקלי שמשלב בין מדע בדיוני, האוס ומוזיקה קלאסית בצרפתית וזכה להצלחה עולמית, כריס הספיקה לשתף פעולה עם 2 תופעות אינדי פופ מדוברות לא פחות בשם צ'ארלי XCX וקרוליין פולצ'ק ולשחרר שלושה אלבומים ששורשיהם נעוצים במוזיקת סינת'ים מהאייטיז. כעת מגיע תורו של אלבום רביעי הנושא את השם Paranoia, Angels, True Love. האלבום החדש שיצא בתחילת יוני שואב השראה מהמחזה "מלאכים באמריקה" שהוצג לראשונה ב-1991 ונכתב בידי טוני קושנר. המחזה, שעוסק בהשפעת האיידס על החברה האמריקאית של אמצע שנות ה-80, ובעיקר בייסורים והאהבות שחוות הדמויות הראשיות, נכנס גם ברוח הרעיונית וגם באווירה לשיר הנושא של האלבום - To Be Honest. אחרי שהופיעה בפסטיבלים הנחשבים ביותר בעולם, הגיע גם הזמן שלנו להכיר את כריסטין והמלכות. אחרי הכל, אם היא כבשה את מדונה (שמתארחת בשני שירים באלבום) - מי אנחנו שנגיד לא?

Junip feat. Sharon Van Etten - Line of Fire

יש מקרים נדירים שבהם אדם ניחן ביכולת מוזיקלית מתעתעת. כזו שבה גם פריטות הגיטרה המורכבות, ההרמוניות הקוליות ומעברי המקצבים המאתגרים ביותר - מתורגמים למוזיקה מרובת שכבות, אך איכשהו ברורה וישירה כמו חץ בלב. בראש המחנה הזה, של מוזיקאים מתעתעים בפשוטתם, ניצב חוזה גונזלס. בין אם בקריירת הסולו שלו ובין אם במסגרת הרכבים ושיתופי פעולה, היכולת של גונזלס לרקוח מלודיות עשירות ואפקטיביות, הפך לתו התקן שלו ולאחת הסיבות שהוא מיצב עצמו בעקביות סבלנית כאחד האמנים האהובים והיציבים באינדי פ'ולק העולמי. בהתאם לכך, הקסם ששורה על השירים שלו הוא על זמני. הוא נוכח באותה יעילות ממגנטת גם בגרסה המקורית של Line Of Fire, שגונזלס הוציא עם חבריו להרכב השוודי Junip ב-2013, וגם בגרסה החדשה של השיר שיצאה לאחרונה. עשור לאחר צאת השיר המקורי, שפתח את האלבום השני של ההרכב, נתבקשו חברי הלהקה (כיום צמד) לחדש את השיר לטובת פסקול של סדרת טבע חדשה בשם Wild Life מבית נשיונאל ג'אוגרפיק. מפיקי הפסקול זיהו ובצדק את העושר הקולנועי הקיים ממילא בשיר המקורי, אך ביקשו להוסיף לו קול נשי. כך, בחרו חברי ג'וניפ להתאחד עם שותפה ותיקה ומי שליוותה אותם במסע ההופעות הראשון שלהם - שרון ואן אטן. הלחן המתפתח, המילים שמתארות באופן אופייני מסע אל תוך הלא נודע והתנועה קדימה שמאפיינת כל פיסת מוזיקה שואן אטן שותפה לה - משתלבים לביצוע שמעניק רובד נוסף של סינמטיות ורומנטיקה לשיר המקורי. תוך האזנה אחת, כבר אפשר לדמיין את עצמנו רצים לצד האיילים בשקיעה בערבות אפריקה, כשהנשרים דואים מעל. קשה לנסח את הפראות של הטבע בצלילים, אבל אם מישהו יכול להתקרב אליה, מדובר בשותפים של Line of Fire.