בחירות העורכים

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

גידי גוב - כשהייתי איש צעיר

לפני כשנה יואב שדמה, אחד מטכנאי הסאונד הבכירים והוותיקים בישראל, הרים טלפון נרגש לגידי גוב. הוא בישר לו שמצא על המחשב באולפן הקלטות ישנות, ובהן שלושה שירים שהקליט גוב ב-2005 ונזנחו מחוץ לאלבום "בקצה ההר" שיצא אז. כעת, שלושת השירים הללו רואים אור לראשונה במסגרת EP חדש תחת השם הגאוני והמתבקש: "תראו מה מצאתי". את האלבום ההוא, אליו יועדו השירים במקור, הפיק החבר אלון אולארצ'יק, אשר נקרא גם הפעם לדגל כדי לייעץ. אחרי מספר פגישות, מחשבות וניסיונות, גוב החליט שלא לגעת בשירים ולהפיץ אותם בלי שינויים או תיקונים חדשים. האלבום "בקצה ההר" היה עמוס ושופע בשיתופי פעולה וכך גם השירים שנותרו בחוץ וכעת מגיעים לאוזנינו ב-EP החדש. את "שיר תקווה" כתב והלחין חמי רודנר, את "חשבנו" כתב עלי מוהר (שנפטר ב-2006, כשנה אחרי צאת האלבום), והלחין אלון אולארצ'יק ואת "כשהייתי איש צעיר" כתב שלומי שבן, אז עדיין איש צעיר בעצמו. גוב, לעומתו, יחגוג בקרוב 73 והתזמון הנוכחי, לצד קולו המרגש תמיד והגשתו המנחמת, מעניקים לשיר זווית שצובטת חזק בלב.

נינט וטונה - ככה זה

יש משהו פולשני, מציצני וקרוב מדי, באופן שבו אנחנו מכירים את החיים של נינט טייב. 20 שנה מאז שעמדה על הבמה בניצנים בשרשרת ניטים, מגלמת את המפגש הכה ישראלי בין זוהר ארגוב לאורית שחף, שוברת שיאי רייטינג, מדליקה את מדורת השבט רק בכדי לברוח ממנה בהמשך - נדמה שהמצלמות וכתבי הרכילות לא עזבו את נינט לרגע. האם המאמי הלאומית ירדה מהארץ? האם היא עושה סמים? האם היא רבה עם אביב גפן? פרסומת אחת וחזרנו. אפשר רק לדמיין את המשקל שחיים כאלו מניחים על כתפיו של אמן שמנסה למצוא את דרכו. אפשר, לחילופין, גם להאזין ל-"ככה זה", הסינגל החדש של טייב עם טונה, וללמוד ממנו. "הכל נתתי, כשלא היה בי עוד", מגלה נינט לפני הפזמון, מזכירה ויתורים ומחירים ששילמה לאורך השנים. "תן לי עוד טונה, תן לי עוד ונאהב אותך", עונה לה הראפר המצליח בישראל, מגלה הזדהות וחושף את כובד הציפיות ואהבת הקהל שפוגשות גם אותו. "אני צריך רגע לאיתי", הוא שר כמה רגעים לפני כן, מתייחס אל עצמו לראשונה בשם הולדתו, ומזכיר שמאחורי האייקונים נינט וטונה נמצאים אנשים רגילים, רגישים ופגיעים מאוד. בשיר הזה, מוצגת הפגיעות כמצב נתון שהאמן, וגם מאזיניו, צריכים לקבל. זה שורף, זה שורט וזה שלם. ככה זה.

Cherry Glazerr - Soft Like a Flower

לעתים נדמה שאין הרבה מה לחדש בעסקי הדיסטורשן: הלהקות ששולטות בתעשיית ההופעות קיימות לפחות שלושה או ארבעה עשורים והלהקות העכשוויות שכן מצליחות כמו גרטה ואן פליט או פליטי האירוויזיון maneskin, בעיקר נשענות על השפעות כבדות מלהקות עבר. אלא שמדי פעם מפציע שיר שמזכיר לנו כמה עדיין יש לחדש, כמה רוקנרול יכול להיות כיף, ושאת ההשפעות אפשר לשאוב לא רק מהסבנטיז, אלא גם מתקופות שעד לא מזמן העין הציבורית כלל לא הופנתה אליהן. כבר עשור שצ'רי גלייזר, טריו בועט מלוס אנג'לס, מציירים את הרוק שלהם בצבעים חדשים. הם משלבים אותו עם ביטים אלקטרונים שבורים ולוקחים השפעות מפופ-פאנק, אימו, גאראז' ועוד שלל תתי ז'אנרים שלא נמצאים בארסנל הרפרנסים המיידי של להקות הרוק המצליחות בימינו. הסינגל החדש של הלהקה ,Soft Like a Flower, מתוך האלבום שייצא בספטמבר הקרוב, משתמש בבומבסטיות של רוק תיכוניסטים מתחילת שנות ה-2000, עם מילים חתרניות ומלאות פאתוס כמו " I like you killing me ", אבל עם עידון הפקתי שמאפשר להן להחליק בקלילות בגרון ולהידבק במהירות באוזן

Jorja Smith - Little Things

מה קורה כששותים קוקטייל חזק של רום ומתיישבים לכתוב שיר? כנראה שדברים טובים. זה בדיוק מה שקרה לג'ורג'ה סמית', שהצליחה ללכוד את הרגע המבלבל של כניסה למסיבה, רגע שבו העיניים מוצפות באנשים ואז מתמקדות על אדם אחד מהפנט, בשיר החדש שלה והמהפנט בפני עצמו - Little Things. המוזיקאית האנגליה בת ה-26 פרצה לחיינו ב-2018, אז הוציאה את אלבום הבכורה שלה Lost & Found, שהתאפיין בשילוב בין טקסטים חשופים לסאונד נאו-סולי עדכני, השואב השראה מענף של זמרות כמו לורן היל, אריקה באדו ואלישיה קיז. למרות ההצלחה של האלבום ההוא, אשר זיכה את סמית' בפרסים, בביקורות חיוביות ובמכירות גבוהות, מרשים לגלות כעת, עם יציאת הסינגל החדש, כי היא לא התקבעה בעקבותו מבחינה מוזיקלית. Little Things, בשונה ממרבית הסינגלים ששמענו עד כה מסמית', נשען הרבה פחות על מסורת הסול האמריקאית והרבה יותר על תרבות הקלאב הבריטית. הוא מתחיל במקצב ג'אזי מבוסס פסנתר, מתפתח במהרה למקצב גאראז'י שבור ואינטנסיבי ומסתיים בליין בס שמאזכר את תרבות הדאבסטפ שהתפתחה במועדוני לונדון, שבה חיה ויוצרת סמית'. השיר, שמטפס כבר בימים אלו במעלה המצעד הבריטי, עתיד להיכלל באלבום המלא השני של סמית' שיצא בספטמבר הקרוב, ויקרא Falling or Flying. "האלבום הזה הוא כמו המוח שלי. תמיד קורה כל כך הרבה, אבל כל שיר הוא רגע בפני עצמו" אמרה עליו סמית' בראיון לאחרונה. אנחנו נשמח להיחשף לעוד הרבה רגעים שכאלו ולגלות עוד מהמחשבות שמתרוצצות במוח של סמית', שלא מפסיקה להפתיע, לחדש ולרגש אותנו. נראה שנאלץ לחכות לאלבום המלא לשם כך.