כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
הדג נחש, לאה שבת ופלד - אי אפשר לשקר את הלב
דקה ועשרים לתוך השיר החדש של הדג נחש, אחרי שכבר התמסרנו לגרוב המוכר, להגשה המשכנעת של שאנן סטריט ולפזמון סוחף בכיכובה של לאה שבת, מגיעה השורה שמכילה את הנוסחה כולה. "כותב שירים כי יש דברים שלא מדברים עליהם" פותח פלד את הבית שלו, מדגים את טבעיות החיבור בכתיבה בינו לבין הלהקה הוותיקה ומסביר בכמה מילים פשוטות את המתכון הסודי מאחורי היצירה של הדג נחש. ביותר מחצי יובל של קריירה עמוסת להיטים, פיתחה הלהקה הירושלמית יכולת חד פעמית להציף נושאים כאובים ועמדות קונטרוברסליות מתוך המציאות הישראלית אל השירים הכי כיפיים ומדבקים שיש. הסיבה לכך אינה טמונה ברצון אובססיבי להכעיס או לעורר מחלוקות, אלא דווקא בעמדה מתבוננת ואותנטית של חברי הלהקה שלא מפחדים לבטא את מחשבותיהם. למעשה, שמו של השיר החדש מייצג זאת בצורה הטובה ביותר: "אי אפשר לשקר את הלב". השיר, סינגל נוסף בדרך לאלבום האולפן התשיעי של ההרכב, מדגים גם את המיטב המוזיקלי שיש לדג נחש להציע. החיבור המדויק כל כך בין הלהקה לאורחיה כאן, בחסות ההפקה הרעננה של איציק פצצתי, מוציא מפלד את צדדיו הרציניים והחשופים יותר ומלאה שבת את איכויות זמרת הנשמה שתמיד היו בה ומעוררים געגועים כעת. זהו מפגש פסגה ישראלי בשיר שעוסק באהבה לארץ ובשברון הלב הבלתי נמנע מאהבה שכזו. למולו, עוזרים רק שירים שכאלו.
Cattivo - Dance First, Think Later
אם היינו צריכים לנחש באיזו שנה יצא Dance First, Think Later ובאיזו מדינה הוא הוקלט, כנראה שהניחוש האחרון שלנו היה ישראל, 2023. קטיבו הם עדן עטיה (Rasco), אדם קלוד ועומר פרקש - שלישיה שהתחילה כצמד של עטיה ופרקש באולפן הביתי שלו והתפתחה לכיוונים שלא פעם נשמעים כמו מחווה לגוון האוונגרדי של הרוקנרול משנות ה-60 המאוחרות בואכה תחילת הסבנטיז. הוולווט אנדרגראונד ואקו אנד דה באנימן הם רק חלק מההשפעות, לצד להקות ותקליטים נשכחים, כאלה שהיו קולים מדי בשביל וודסטוק. Dance First, Think Later הוא קטע רטרו לא מתאמץ שלא בורח מהצד המלודי והקליט של הרוקנרול, אבל גם לא זונח את הסאונד והאווירה החלומית והמעושנת הכל כך הכרחית למוזיקה מהסוג הזה. כשמאחוריהם שלושה מיני אלבומים וריליס עתידי (כולל השיר החדש), השלישייה התל אביבית מסתמנת כקול מרענן ומבטיח בסצנה האלטרנטיבית יותר של הרוקנרול העברי.
CVC - Sophie
לדניאל ג'ונס, קלידן ההרכב CVC יש בעיה, בת הזוג שלו (שם קוד סופי), יודעת לשיר מדהים אבל היא מתביישת לשיר מול, ועם, הלהקה שלו, לא משנה כמה ינסו לשכנע אותה. אז סופי כנראה מפספסת קריירה מוזיקלית אבל לפחות היא קיבלה שיר תחנונים נפלא בדמות הסינגל החדש של הלהקה. סופי (השיר, לא החברה), יגרום לכם תוך דקה לזמזם "לה, לה, לה" ולהתאהב (בשיר, לא בחברה). זה אולי אותו השטנאץ המוכר והחרוש, אבל כשהוא עשוי טוב ומגיע עם הפקת סבנטיז משובחת ולא חקיינית - אי אפשר להתנגד לזה. CVC או בשמם המלא Church Village Collective (על שם העיר הוולשית ממנה הם מגיעים), הם שישייה חדשה שכדאי לשים עליה עין. אלבום הבכורה שלהם, Get Real, יצא החודש וקצר שבחים. אם ההמלצה שלנו לא מספיקה עבורכם אז עיתון The Times הבריטי, כינה את האלבום "A remarkably fully formed debut".
נ.ב. Elliot Bradfield, אחד משני הגיטריסטים של ההרכב, הוא קרוב משפחה של אחד James Dean Bradfield, סולן להקת Manic Street Preachers. הגיטריסט השני, David Bassey, הוא קרוב משפחה של לא אחרת מאשר הזמרת Shirley Bassey. השניים מעולם לא פגשו את קרובי המשפחה המוכשרים והמפורסמים שלהם, כך שאין פרוטקציות, אבל כנראה שמשהו בכל זאת עובר בגנים.
Mitski - Bug Like An Angel
כבר מתחילת הדרך המוזיקלית שלה, מיצקי הייתה אמנית של חריקות. לכאורה, הקול הענוג והכתיבה האישית היו יכולים לסלול את דרכה של האמנית האמריקאית-יפנית לעבר השקיעה הנוגה של עולמות האינדי האקוסטי והרך. במקום זה, היא הפכה לתופעת שוליים ענקית עם קנאות דתית בקרב מעריצים, כזו שסביר יותר למצוא בפסגת סיכומי השנה של מגזינים אלטרנטיביים מאשר בהאזנה אגבית לרדיו. אחת הסיבות לכך, היא תרגום מוזיקלי של נטייה אנושית מוכרת - הרס עצמי. באופן מודע לגמרי, מיצקי נוטה לקחת שיר יפה ונעים - ולהרוס אותו קצת. לשרוף אותו בקצוות. למנוע מהמאזין את החוויה ההרמונית שאפשר לצפות לה ממוזיקאית "כמוה", ולתת לו במקום התקף חרדה. השילוב הקבוע בין השלם והנעים, לחורק והטורדני, מלווה אותה כבר יותר מעשור; הוא משתקף בניגוד בין פזמוני דיסקו מדבקים למילים שמתארות בדידות כה תהומית שצריך להתקרב לחלון כדי לשמוע קולות של אנשים. הוא משתקף בתוך שירי שברון לב בעיבודי דארק אייטיז סוחפים, והוא משתקף גם בשיר החדש שלה - Bug Like An Angel, סינגל ראשון לקראת אלבומה השביעי. בשיר, שבו מיצקי שרה בין היתר על התמכרות לאלכוהול בשורות כמו: "לפעמים משקה מרגיש כמו בן משפחה", היא משחקת על אותו ניגוד בין הרמוניה לחריקה, כשהמילים הקשוחות מלוות בלחן עדין באופן נדיר, כמעט הפגנתי, ובעיבוד אקוסטי ורך. למרות הרוך, כרגיל, היא מוצאת דרך מוזיקלית מפתיעה להביע הצפה רגשית שעולה על גדותיה. הפעם לא מדובר בדיסקו ולא בסינתיסייזרים, אלא במקהלה של 17 זמרי ליווי שמצטרפים לרגעי מפתח בשיר ודואגים לרסק כל רסיס אדישות או שלווה שמאיים להזדחל. באופן אירוני, יותר מעשור לתוך הקריירה שלה, מיצקי כבר לא צריכה לברוח מדימוי עדין. העדינות הפכה כבר בפני עצמה לעוד נשק בארסנל שנועד להשחית את הציפיות ממנה. בינתיים, נראה שהציפייה העיקרית שאפשר להחזיק היא שאחת הדמויות הכי כנות וחשופות בעולם האינדי, תמשיך להיות באורח פלא גם אחת החידתיות שבהן.
\
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)
