כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
אסף טוביה - חלום
יש סטיגמה נפוצה על מוזיקאים, לפיה הם זקוקים לתהומות של עצב, יגון וטרגדיה כדי ליצור מוזיקה טובה. (לרוב מדובר במי שיעדיפו את בק של Sea Change, או את ג'יימס בלייק בגרסתו הפחות רקידה ויותר שבורת הלב). למול אלו, נדמה שלא מדברים מספיק על מוזיקאים שדווקא מציאת הבית והאיזון - היא ששיחררה אותם לחופש אמנותי. מסתמן שזה המקרה של אסף טוביה. כבר ב-2017 שיחרר טוביה אלבום מורכב, מרובד בהפקות עשירות, עם מילים באנגלית ותחת השם הבינלאומי TUVIA. בשירים היפים מאז, טוביה, שהשתקע לתקופה ארוכה בברלין, נשמע כמו אמן מתנסה. כזה שלא מפחד ללכת לאיבוד, אבל גם כזה שעדיין לא מצא מרכז. דווקא עכשיו, בתום שנות הנדודים, אחרי חזרה לארץ, השתקעות והקמת משפחה - נדמה שהיציבות הולידה קול מוזיקלי בהיר ואמיתי יותר. בשיר החדש והראשון שלו בעברית, לקראת מיני אלבום שיצא ב-2024, TUVIA חזר להיות - אסף טוביה. שנים של עשייה מוזיקלית בהרכבים שונים ובמסגרות שונות, נכנסו להפקה המרחפת של השיר, שבחרה בפשטות וניקיון לא כברירת מחדל - אלא ככלי מובחר ומכובד מתוך ארגז כלים עשיר.
ההפקה הזו מלווה מילים ולחן שהניחו בצד יומרות ונשארו עם יסודות בסיסיים בחיים; משפחה, אהבה, הורות. "חלום יצא ממני בתוך מספר דקות", סיפר טוביה על תהליך הכתיבה, על הטבעיות שבה השיר נולד ונשמרה שם לאורך הדרך. אם זה לא מספיק, תחושת היציבות של המקום מתחזקת כאשר נכנס סולו החצוצרה, אותו מנגן לא אחר מאשר אביו של אסף - אלדן טוביה. התוצאה היא כמעט אירונית: שיר שמלא במרחבים פתוחים ובאוויר לנשימה, שמגיעים דווקא מתוך חיבור עמוק לקרקע. עפיפון שנע בביטחון מוחלט בשמים בידיעה שיש לו חוט חזק שמחבר לאדמה.
אביתר בנאי - מעונה לעונה
השירים של אביתר בנאי, הידועים בכנותם הגולמית והבלתי מתפשרת, הם חלונות אינטימיים לחייו ועדויות למסע הרוחני האישי שלו. לרוב, התחושה היא שבנאי שר את שיריו לעצמו, בין אם כתפילה חרישית או כזעקה עייפה, ואנחנו שם, עדים כמעט במקרה. בסינגל החדש שלו, "מעונה לעונה", התחושה היא אחרת. ממבט פנימה או מעלה, המבט עובר ישירות לעיניים של כל מי שמקשיב לשיר. כבר בצליל הראשון יש קריאה מתפרצת, שמחה טהורה של ילד שרוצה לספר לכל מי שליווה אותו לאורך השנים שמתעוררת בו תנועה חדשה. בנאי כתב על הסינגל: "מה שזורם בוורידים של רוב השירים שלי, זה פחד. מה אני אעשה, ככה זה. בשיר הזה ואולי לראשונה בחיים היצירתיים שלי, בוורידים שלו, זורמת אהבה".
בשנים האחרונות, הכתיבה של אביתר בנאי עברה דרך חזרה למקורות שלו, למילים הישנות שאותן שינה והפגיש עם מי שהוא היום; דרך המפגש בין כאבי העבר לבין ההווה שנשען כולו על ציר התפקידים שגילם במערכות היחסים בחייו. בשיר הזה אין תפקידים. "מעונה לעונה" הוא ביטוי לשלב אבולוציוני אחר ביצירה של אביתר בנאי, בו הוא לא אב, לא בן זוג, לא ילד וגם לא משורר תשובה שמחפש את דרכו. "מעונה לעונה" מדבר על השלת הזהויות, התפקידים והסיפורים. בשיר הזה, "הדבר היחידי שיש, וזה אולי כבר נדוש להגיד את זה, זה אהבה".
קשה לדמיין שאותו השיר בדיוק היה מחזיק באותה העוצמה לו היה מגיע מכל אדם אחר, אבל לאחר שנים שבהן ראינו את אביתר בנאי מקלף בכאב שכבה אחר שכבה וליווינו אותו כשפילס בדבקות דרך למקומות האפלים ביותר בתוכו, השיר הזה מרגיש כמו רגע של הגעה לפסגה, כמו חגיגה מרגשת של גילוי עצמי וזיכוך מהסוג שמגיע רק לאחר מסע של חשבון נפש כן ואמיץ.
Jungle - Back On 74
הטענה שבעולם שחווה את דאפט פאנק או כימיקל בראדרס, לא בטוח שיש מקום לעוד צמד שיוצר מוזיקת דאנס ומפלרטט עם דיסקו וסול היא נכונה תמיד, מלבד הרגעים שבהם יוצאת מוזיקה חדשה של ג'אנגל. הצמד הבריטי של ג'וש לויד ווטסון וטום מקפרלנד מצליח לבלוט מעל לים הגרסאות המודרניות למוזיקת ניו-דיסקו\סול ולייצר סאונד ייחודי, כזה שמתעלה מעל לכל ז'אנר או תקופה שהצמד נוגע בהם. השיר החדש Back On 74 הוא דוגמה מעולה לכך. על פני מלודיה יפה אך לא בהכרח ייחודית, מתחילות ההרמוניות הקוליות שכל כך מזוהות עם הצמד הבריטי, אלה שמהוות את הערך המוסף, הניצוץ שכולנו מחפשים והוא חלק אורגני מהמוזיקה של ג'אנגל. השיר שמגיע מתוך אי-פי חדש של הצמד, מלווה בקליפ מדובר שצולם בשוט אחד ומלא במחוות לסרטים מוזיקליים ומחזות זמר. במובן הזה גרסת הוידיאו של ג'אנגל היא בדיוק כמו הגרסה המוזיקלית שלהם: עולם השפעות מבוסס שעולה על גדותיו, אבל תמיד יוצר זווית מרעננת שמנערת את האבק ומזיזה את הגוף.
Laufey - From The Start
עם השנים התפשטה ההנחה הנפוצה שג'אז ומוזיקה קלאסית הם מוזיקת נישה עם קהל מאוד מוגדר. עם זאת, עלייתם של בני דור ה-Z למעמד של מוזיקאים מעצבי דעה, כבר הוכיחה את מגמת ההתמוססות של כל מה שחשבנו בעבר על ז'אנרים וגבולות. הפעם בחזית התנועה הרומנטית לשימור עולמות מוזיקליים ושילובם בפופ - עומדת הזמרת Laufey (מבוטא Lay-vay). המוזיקאית בעלת השורשים האיסלנדיים-סיניים גדלה בבית מוזיקלי במיוחד: אמה נגנית כינור בתזמורת הסימפונית של איסלנד וסבה מוזיקאי ומורה למוזיקה קלאסית. יחד הם הנחילו לה את האהבה למוזיקה קלאסית כבר מגיל צעיר. האהבה התחזקה עוד יותר כשביססה לעצמה שם של נגנית צ'לו ופסנתר מחוננת וגילתה גם את ספריית התקליטים של אביה, בה שלטו תקליטי הג'אז של אלה פיצג'רלד ובילי הולידיי.
את גיל ההתבגרות העבירה כשהיא נעה בין קו איסלנד-בייג'ין-ווושינגטון די.סי ומנסה את מזלה כמתחרה בתוכניות ריאליטי שירה מקומיות, עד שהתחילה ליצור מוזיקה מקורית במעונות של מכללת ברקלי למוזיקה. כבר אז המוזיקה שיצרה עמדה על שילובים בין עולמות הג'אז והבוסה נובה לאלה של פופ חדר-שינה. בשנת 2020 היא כבר הספיקה לכבוש את המצעד האיסלנדי ובשנים שלאחר מכן להנחות תוכנית רדיו ב-BBC Radio 3, לשתף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית של לונדון ולהוציא אלבום ראשון שזכה לביקורות חיוביות מצד יוצרים בני דורה שנחשבים לילדי פלא בעצמם, כמו ווילו סמית' (כן, הבת של) ובילי אייליש. בתוך כך היא זכתה גם להפוך לאומנית הג'אז המוזרמת ביותר בספוטיפיי לשנת 2022. השיר From The Start שנכלל באלבומה השני, זוכה בחודשים האחרונים לחיבוק חם מצד גולשי הטיקטוק. אותו חיבוק חם מתקשר ישירות עם המוזיקה שהיא יוצרת - שוטפת ומנחמת בכל תו. אבל אל תתנו למעטפת הנעימה להטעות אתכם: הטקסטים מספרים בכנות אכזרית על אהבות נכזבות ועל קשיים אינטימיים. ב-From The Start , ליי-פיי מתארת התאהבות בסתר בחבר הכי טוב שלה. ובכל זאת ברגע שהשיר מתחיל להתנגן, הקשיים מתאווררים החוצה, והקסם של הבוסה-נובה משתלט, מסוגל להרגיע גם את הלבבות השבורים ביותר.
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)
