בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

מוטי רודן - ניקול

למרות שאלבומו הקודם, "הצליין" הפך אותו לשם שגור בפיהם של חובבי אינדי בישראל, מוטי רודן עדיין מרגיש כמו סוד כמוס. כמו כל סוד שכזה, סופו להתגלות, אבל בקצב רודני-חשדני ובטוח שמתקלף לאט לאט. "סמבטיון" הוא אלבומו השני בעברית של מי שכבר זכה לכינוי "הטרובדור החדש של המוזיקה הישראלית", וכיאה לכזה, האלבום החדש מלא בסיפורים שכולנו עלולים לחוות, אבל איש לא יצליח לספר אותם בדרכו של מוטי רודן. מינימליזם מוזיקלי וליריקלי הם אלה שמובילים את רודן עד שנדמה לפעמים שעיקר המשקל בכל שיר יושב דווקא במרווחים שבין המילים. במרחב שנוצר. גם השיר החדש "ניקול" מספק את התחושה הזו. רודן יודע לספר הרבה במעט מילים, לכלוא תהליך מחשבתי או רגשי במשפט סתום אחד שמשאיר את המאזין לא בתחושת חוסר, אלא בתאבון הולך וגדל. במציאות מלאה זוועות מפורשות שמגיעות מכל כיוון ובלי סינון, זה הזמן המושלם לאלבום שבו פחות זה יותר. למוזיקה שכוחה באיפוקה.

עמר גשן - מה שהים נותן (הים לוקח)

לרשימת הפרדוקסים המוכרים והמתעתעים ביותר התווסף לאחרונה אחד נישתי במיוחד: האם אמן יכול להציג התבגרות מוזיקלית כבר בסינגל הבכורה שלו? אם לשפוט לפי עמר גשן, הרי שהתשובה היא כן מהדהד. איכשהו ניתן לשמוע בשיריה של היוצרת הצעירה והמבטיחה את הזמן שעבר בהם: את הכתיבה והמחיקה, את ההתבשלות האיטית והסבלנות. את "מה שהים נותן (הים לוקח)" כתבה גשן, כמו כל שירי אלבומה הראשון והחדש, בזמן שטיילה באפריקה. משם, השיר המריא אל האולפן של עומר שונברגר בת"א, שבו הוא זכה להפקה ועיבוד עדינים ואורגניים, מבוססי גיטרות מחליקות ותיפוף שבטי, המוסיפים צבע לטקסט המתבונן והמהורר אך נמנעים מלהסיח את הדעת, באופן שמאפשר לו להישאר אישי ונוגע. כך, מתקבלת יצירה נגישה אך חידתית, פשוטה אך חכמה, שמיטיבה להתחמק מקלישאות בכל פעם שנדמה שהיא עומדת להתקרב אליהן.

Still Corners - Secret World

מפגש ההיכרות המקרי והכמעט רומנטי של גרג יוז האמריקאי וטסה מארי הבריטית, צמד שנושא את השם Still Corners, הוא סיפור שהכתיב מאותה הנקודה והלאה את הטון והאופי המיסטיים לכל היצירה המשותפת שלהם בשנים האחרונות. השניים שמאחוריהם כבר חמישה אלבומים, הכירו במקרה בתחנת רכבת בלונדון לאחר ששניהם פספסו את הרכבת שלהם. זוג הזרים פצח בשיחת חולין שהובילה לריקוד היכרות מוזיקלי איטי שהלך והאיץ לכדי חשיפה במהירות שיא, כשתוך שנה הם כבר סגרו 30 הופעות וחתמו על חוזה הקלטות לשני אלבומים. הפעם האחרונה ששמענו מהצמד הייתה בשיר Static מהאלבום החמישי של ההרכב מ-2021. מאז, השניים חילקו את זמנם בין דרום צרפת, סאסקס ו-וודסטוק, ניו יורק, להקלטת Dream Talk, אלבומם החדש והשישי שצפוי לצאת באפריל הקרוב. באופן שהולם את הריחוף מחוץ לזמן שמאפיין את המוזיקה ואת הסאונד החלומי והמעט הזייתי של Still Corners, חלק גדול מהאלבום החדש נולד מתוך חלומות שחלמה טסה מארי אותם תיעדה במחברת ומתוכה נלקחו לא מעט דימויים וביטויים שהפכו לשירים בתהליך יצירתי שמארי תיארה כ"טראנס". בימים אלה, שחררו הצמד את השיר Secret World, הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש. בחלומה, הפעם, שרה טסה מארי על הצלילה המסוכנת לתוך עולמו הפנימי המדומיין של אדם אחר. צלילה חסרת פחד הישר אל תוך עננה סמיכה של פנטזיה מוחלטת, פרי מוחו של הצולל החולמני. עד כדי כך, שמרוב שיכרון אופורי, המהות האמיתית של האדם בצד השני כבר לא באמת משנה.

Tom Odell - Black Friday

בעבר הרחוק, כשחדשות מהעולם עוד היו על סדר היום הישראלי ובטרם הפכנו בעצמנו לכותרת הראשית בהן, המוזיקאי טום אודל הפך במקרה לחלק מפסקול של מלחמה אחרת. עם תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, החלו לעלות ברשתות החברתיות סרטוני מחאה מהצד האוקראיני. ברקע הצילומים של תוצאות הפלישה הרוסית וקורבנותיה, התנגן שיר שיצא עשור קודם: Another Love, השיר המוכר ביותר של המוזיקאי הבריטי. הדרך שבה אודל מצליח לשחרר רגש מתפרץ בצורה פשוטה וישירה הלמה את התמונות שוברות הלב מאוקראינה, הפכה את השיר לאחד המזוהים ביותר עם המלחמה והחזירה אותו לראש המצעדים. ואז הגיע אוקטובר 2023, והתמונות משדות הקרב הפכו ליותר קרובות וכואבות ממה שניתן היה לדמיין. עמוק בתוך הטרגדיה שלנו, קולו של טום אודל מצליח פתאום לגעת גם אצלנו בפצעים שמתקשים להגליד. הפעם זה קורה עם Black Friday, שיר הנושא של אלבומו השישי. השירים באלבום החדש הופקו בניסיון "להשאיר אותם כמה שיותר 'לא מופקים' בתקווה שהם יהיו השתקפות האמיתית ביותר של ההרגשה שלי באותה תקופה". אותו רגש גולמי משתקף היטב במילות השיר, שנכתב ביום הולדתו של אודל בשנה שעברה, יום לפני ה-Black Friday המסורתי. לדבריו, המילים מתארות את ההתמודדות עם ההערצה שלו לאנשים שונים בחייו, לעומת תחושות של שנאה עצמית וחוסר ביטחון פנימי. לדברינו, הצורה האופיינית של אודל לתווך את הכאב הכי אישי היא כזו שיכולה לגעת בכל נימי הכאב האוניברסליים. באנגליה, באוקראינה, וגם בישראל המתקשה להחלים.