בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

זיזי טריפו, גיא גיא - מה שלא יהיה

עדן אטד (זיזי טריפו) וגיא בן עמי (גיאגיא) פעלו בשנים האחרונות באותם עולמות מוזיקליים אך בתת קטגוריות שונות. שניהם מפלסים את דרכם בסצנת האינדי-רוק הישראלית עם קהל שהולך ונבנה, כל אחד תחת פרויקט שונה. שניהם מגיעים מאזור חיוג מוזיקלי דומה - גיטרות תזזיתיות, ליריקת זרם תודעה של היום-יום (״בבוקר את נראית כמו אוגר, אני אוהב את זה״, של עדן. ״חלום הומו-אירוטי על חבר ממונטיפיורי, קושי בתקשורת בסיסי אוי ואבוי לי״, של גיאגיא) ואנרגיה גברית-מודרנית-רגישה של העשור השלישי של המאה ה-21. למרות זאת, נדמה שעד כה הם נעו במסלולים מקבילים שלא נפגשו. עדן אטד הסתובב באזורים יותר מסורתיים של האינדי הישראלי - הוא הוביל את הלהקה No Point Baby, שהצליחה לצבור קהל מעריצים נאמן בהופעות קטנות בתל אביב והסביבה עם מוזיקת בס-תופים-גיטרה מהודקת ומלאת קסם, חן והומור עצמי. במקביל, גיאגיא עשה מסלול קצת אחר. החל מ-2018 הוא שחרר בקצב בלתי ייאמן יותר מ-20 אלבומים וסינגלים לאינטרנט, כאשר האלבום הרשמי הראשון שלו הוא ״גיאגיא ואיילו״ שיצא ב-2019. הוא חרש את הארץ בהופעות והפך את עצמו לאחד השמות החמים בסצינת השוליים הישראלית. כעת הוא עומד להשיק אלבום נוסף בהופעה בבארבי בתחילת חודש מרץ. בסינגל החדש ״מה שלא יהיה״, מתוך פרויקט הסולו של עדן, ״זיזי טריפו״, השניים משלבים כוחות כדי לעשות משהו אחר לגמרי. אסתטיקת האינדי המשוננת נשארה בצד לטובת ביט אלקטרוני כמעט רקיד. הגיטרות פינו את מקומן לניצני סינתיסייזר עדינים וחצוצרה עמומה שמשרה אווירה של ריזורט על חופי הים התיכון, ואילו מכות התוף האנרגטיות של גיאגיא מתחלפות כעת בתיפוף מהודק שנשען בכבדות על מקצב הארבע על ארבע הדיסקואי. ב-״מה שלא יהיה״ השניים מפגינים ורסטיליות יוצאת דופן ודווקא כשהמסלולים שלהם נפגשו, הם הובילו אל מחוץ לאזור הנוחות של שניהם. מתיחת הגבולות הזו דווקא מטיבה עם השניים, שחוקרים עולמות מוזיקליים שנרצה לשמוע מהם עוד

שלומי שבן - לבזבז לך את הזמן

כבר מעל שני עשורים ששלומי שבן מפליא להוביל רגשות וסיפורים אישיים אל קלידי הפסנתר ומשם לאוזניים צמאות. מפעם לפעם, נדמה שהוא בוחר במילותיו גם לתעד את החיים בישראל באופן שבועט בבטן הרכה של כל מי שפתוח לשמוע ביקורת נוקבת ומולחנת היטב. רק לפני רגע, באלבומו האחרון - "בית פתוח חלק א'", נוכחנו לפגוש מפגן מייצג ומרשים של שתי התכונות האלו ביצירתו של שבן: זו הפרטית והחושפנית (בשירים כמו "מאני טיים" ו-"נורי") וזו המתבוננת והפוליטית (למשל ב"כנען" עם רביד פלוטניק ושולי רנד). נדמה ש-7 שנים רעות חלפו בשנה שעברה מאז יציאת אותו אלבום וכעת חוזר אלינו שבן עם ההמשך המובטח והמצופה לו - "בית פתוח חלק ב'". גם כאן, ניכרות האיכויות השבניות במלוא תפארתן; הכתיבה הפתלתלה והחידתית, עתירת רפרנסים וציטוטים תרבותיים למיטיבי לכת, חדות הלשון והציניות וכן, גם הרומנטיקה והפגיעות. אלו, מתגלגלות ונשפכות מבין ההרמוניות בשיר הפתיחה של האלבום "לבזבז לך את הזמן", הנהנה גם מהפקה עשירה של אסף תלמודי ויוגב גלוסמן. בימים בהם עיסוק באהבה נטבל באשמה ונדמה בטעות לעתים שאין לנו זמן לבזבז על רומנטיקה, מזכיר לנו שבן בשיר הזה את הכוח הרגשי הבלתי נגמר של סיפור זוגי שניתן להזדהות עמו. סיפור על החשש מפרידה ושברון לב מפיו של אדם מאוהב המפחד לאבד את מה שזכה בו מזמן. על הדרך, אנחנו נזכרים גם כמה רצינו להתעסק שוב בצרות קטנות כמו ריבים רומנטיים, לפזר עלי כותרת ולשאול אוהב/ת לא אוהב/ת. בין ליקוק הפצעים והריבים הפנימיים של ההווה אל החשש המרחף מהעתיד, מגיעים לנו גם רגעים קטנים של חסד ושיר כמו "לבזבז לך את הזמן" הוא רגע מתוק ומריר שכזה.

Being Dead - Daydream

פאלקון ביץ', גאמבול (שם הבמה של ג'ולי קלר וקודי דוסייר, בהתאמה) וריקי מוטו התחברו במפגש מחזור של התיכון שלהם ביוסטון טקסס על רקע זה שאף אחד מהם בעצם לא זכר כלום מהתיכון או אחד מהשני. המסקנה המתבקשת הייתה שהם נועדו להכיר ולשנות יחד את העולם. סיפור ההיכרות של שלישיית החברים הטובים הזו שקוראים לעצמם Being Dead מגלם בתוכו את הכאוטיות המאורגנת שבמוזיקה שלהם שנשמעת כמו פרי עמלם של ילדים מוכשרים שסגרו את עצמם באולפן בלי אוכל ועם הרבה מאוד צעצועים וספידים. השלישייה התחילה לשחרר שירים ב-2018 וביולי האחרון יצאה עם אלבום הבכורה - When Horses Would Run. האלבום הוא אסופה אקלקטית ומאוד אקספרימנטלית של פוסט פאנק, גראג' רוק, פולק פסיכדלי ו-Surf Rock, עם הבלחות של מהלכים הרמוניים של ניו סול ובמרכזן מלודיות פופ קליטות במיוחד. היצירה הזו, שכולה צבעי נאון, פסטל ומריחות קטשופ, איכשהו נאספת לאריזה עם קו מוזיקלי ברור וכל כך כיפי שקשה שלא לקנא בחברות האינטנסיבית שיצרה אותו. אם תשאלו אותם, את הסאונד שלהם אפשר לתאר כהידחפות לתרחיש מלחיץ בו עבודת צוות היא המוצא היחיד שלך, מה שיכול להיות מוגדר כסיוט או החלום הטוב ביותר שלך (את הבחירה הם משאירים בידי המאזינים). בשיר החדש שלהם, בהחלט מדובר במקרה השני. השיר Daydream מגיע כמשב פולק רוק עדין ומרווח עם הרמוניות שטופות שמש שפותחות מרחב בלב האלבום להאט ולנדוד לאיזור אסקפיסטי של חלימה בהקיץ ולאגור בדיוק מספיק כוחות בשביל שאר הטירלול המשחקי שמצפה למאזינים ביתר האלבום.

Faye Webster - But Not Kiss

"אני רוצה לישון בזרועותיך, אבל לא לנשק אותך". כך נפתח הסינגל הראשון של פיי וובסטר שיצא ביוני האחרון, אחרי שנתיים של הפסקה מפעילות מוזיקלית רציפה ולקראת אלבום חדש וחמישי במספר. וובסטר, שגדלה באטלנטה, ג'ורג'יה, למשפחה מוזיקלית (אמה הייתה גיטריסטית ונגנית כינור ואחיה הבכור ניגן בלהקת רוק בתיכון), החלה את קריירת השירה שלה בבמות פתוחות ובהרכב ראפ מאולתר עם חבריה לספסל הלימודים. עובדה שמתגלה כפחות מפתיעה כאשר מגלים שאחד מאותם חברים מחטיבת הביניים היה הראפר המצליח ליל יאכטי, שביקר גם הוא בבחירות העורכים בשנה האחרונה. לא עבר זמן רב עד שוובסטר, בגיל 16 בלבד דאז, הוציאה את אלבום הבכורה שלה. 7 שנים לאחר מכן ברק אובמה כבר בחר באחד השירים שלה לרשימת הנבחרים המוזיקליים השנתית שלו והאחיות חיים בחרו בה לחמם אותן בסיבוב ההופעות שלהן - הישגים שגרמו לה להפוך לחביבת ההיפסטרים הצעירים בני דור ה-Z.
But Not Kiss הוא שיר אהבה מודרני, שבו הכמיהה הרומנטית הופכת לאמביוולנטית: "אני חושבת שזה יכול להיות שיר ממש רומנטי או שיר ממש אנטי רומנטי. זה משהו שחיפשתי בשירי אהבה אחרים אבל לא ממש מצאתי אותם, כדי שהם יתארו את הקונפליקט או הסתירה הזו", סיפרה וובסטר בהודעה לעיתונות. הקונפליקט הזה חוזר בכל מהלך השיר, אבל הסוף טומן בתוכו מסקנה חד משמעית "אני כאן מתי שתצטרך, תמיד אעזור" - או לפחות עד לשיר הבא שיציף מחדש את התהיות והתחושות המבלבלות שמגיעות עם כל קשר ומערכת יחסים זוגית. על פי וובסטר, השיר הזה מרמז רבות על הטון שיופיע באלבומה החדש, המסתמן כך כפסקול מדויק לכל מי ששרוי בבלבול רומנטי וכל מי שחווה פעם את הקונפליקט של להישאר קרוב-רחוק למישהו שאוהבים.