בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

דניאלה ספקטור - לחיות

בקנון הישראלי, שידע מהמורה או שתיים, לעתים קרובות השירים שלוחצים הכי חזק על צינורות הרגש הם דווקא אלה שלא מישירים מבט אל תוך תהום האובדן, אלא אלה שמסיטים את המבט לרגע מהריסות המלחמה - אל הנוף שמסביב. אל היומיומי. באבל שאחז את קיבוץ בית השיטה ב-1974, הייתה זו חברת הקיבוץ דורית צמרת שהצליחה לנסח את שברון הלב בהסטת המבט מ-11 נופלי הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים, לשדות החיטה, שבאופן כמעט מתריס ממשיכים לצמוח שוב. שנים קודם לכן, ב-1943, כשלאה גולדברג כתבה את "האמנם", אלה לא היו זוועות המלחמה שחרטו את השיר הזה בלב הלאומיות הישראלית, אלא דווקא הבחירה של גולדברג לתאר את התקווה לחיים פשוטים, לטבע ולאור - "ותלכי בשדה הרטוב, וירחב בך השקט, כאור בשולי הענן". המפגש הבלתי ניתן לעיכול בין משבר היסטורי וכואב - לשמש שמתעקשת להמשיך לזרוח מדי יום, הוא אחת הדרכים הבולטות שבהן אמנות עוזרת לנו לעבד רגעים שאי אפשר לעכל במלואם. ובכל זאת, כשדניאלה ספקטור כתבה את "לחיות" לא זו הייתה הכוונה שלה. המוזיקאית שפרצה לחיינו עם שירים מעולם אחר כמו "הכוכב הזה מת" ו-"הירושימה", סיפרה בעבר שככותבת צעירה היא לא הבינה למה יוצרים לא מנצלים את החירות לקחת את הכתיבה למחוזות הכי רחוקים מהמציאות, כי הרי בלאו הכי יש שפע מהיום-יומיות בתוך היום-יום. עם הזמן, נדמה שספקטור בחרה להתקרב יותר ויותר לחיים עצמם בטקסטים שלה. בשיר החדש שלה "לחיות", היא כבר נוגעת ישירות באותה האדמה שממנה היא ברחה בתחילת דרכה. השורות "מול הרוח, עץ הפיקוס נאבק להישאר… שבלולים יוצאים עם חושך ופושטים בערוגות", נכתבו בכלל לפני שנה, הרבה לפני שעולמנו התהפך ולפני שאת ספקטור תקף מחסום כתיבה שמלווה רבים כל כך בעת הזו, שנדמה שהמילים מחווירות מולה. דווקא מהסיבה הזו, השיר הזה, שיוצא כסינגל ראשון לקראת אלבום חדש של ספקטור, חמש שנים מאז אלבומה האחרון, מהדהד את אותם קולות היסטוריים שליוו אותנו במשך השנים. כאשר הקרקע נשמטת, המילים הפשוטות והמחוברות לאדמה של דניאלה ספקטור, בתמיכת הקול שלה שמספק אוויר לריאות, מצליחות לנקות במקצת את שמשת המציאות שלנו שהפכה מטושטשת מרוב כתמי טראומה. זה מרגיש כמעט כמו גסות רוח לכתוב ולשיר את תנועת החיים שממשיכים להם, אבל ספקטור מזכירה לנו שבסופו של דבר, המציאות שלנו, גם בפרקים הכואבים ביותר שלה, היא רצף תמונות של אנושיות שעושה את הדבר היחידי שבאמת מיושר עם הטבע - להמשיך לחיות.

Sun Tailor - עובר עלי

במסגרת האדוות הרבות שהתדפקו ומוסיפות להזדחל אלינו מאז התרסק עלינו הצונאמי של 7 באוקטובר, הגיח גם גל נוסף, משני אך מטלטל בעוצמתו, שהכה בחלקנו: התזכורת שאנחנו ישראלים. זו לא התפכחות פוליטית או תובנה שמגיעה עם מסקנות לפעולה, אם כי מפגש ישיר עם חלק בלתי נמנע בזהות המעצבת שלנו. זו שרבים מאיתנו ניסו לעתים להימנע ממנה ולהזדהות עם הקשרים תרבותיים רחבים יותר - להיות אזרחי העולם. ובעצם, כחובבי מוזיקה מערבית ותרבות גלובלית, כולנו עושים זאת ברמות שונות. אלא שהחל מאותה שבת נוראית ובהמשך לתגובות הבינלאומיות המבודדות אותנו מן המרחב הבינלאומי, רבים מאיתנו הבינו שכבר אי אפשר לברוח מהישראליות. כך, נפגשנו אנו, כמו גם רבים מהאמנים המקומיים שלנו, עם קריאה מסוימת לשוב הביתה - לשפה, לזכרונות ולתרבות שגידלה אותנו. לכן, ניתן להניח, אנו עדים בזמן האחרון למיני-תופעה בגיגית הקטנה של המוזיקה הישראלית: חזרה לשפה העברית. אחרי שהצמד לולה מארש שחרר לאחרונה שיר ראשון בעברית, מגיע תורו של היוצר Sun Tailor, הלא הוא ארנון נאור, לשוב לשפת אמו. "בראש שלי תמיד הייתי אדם שחזר מלונדון אבל שלונדון נשארה בו, ואיתה גם השפה" מסביר טיילור, שפעל וכתב בשנים האחרונות על קו נתב"ג-הית'רו, ומאחוריו שלושה אלבומים באנגלית. אלא שנקודת המפנה של טיילור הגיעה עוד לפני השבת השחורה, ברגע אחד מסתורי לפני כשנתיים שגרם לו לחפש את הקול שלו מחדש בבית. כעת, עם התחזקות הצורך שלו ושל כולנו, הקול הזה יוצא לראשונה לעולם. הוא מגיע בשיר "עובר עליי", פנינה אקוסטית בלוזית ומלאת נשמה, שמהדהדת את פזמון הלהיט של איפה הילד, אך מזכירה יותר יוצרי אינדי מודרניים כמו פטריק ווטסון או אנדרו בירד. עם מילים חשופות בשפת המקום, עיבוד עשיר וקולות רקע מלטפים של רוני בר הדס, סאן טיילור חוזר הביתה.

Gossip - Real Power

טריו האינדי-רוק מארקנסו, לב ארצות הברית, פרץ לחיינו ב- 2007 עם מוזיקה מקפיצה ומלאת דרייב ועם ייצוג להטב"י עוצמתי בדמות הסולנית בת' דיטו. עשור אחר כך, לאכזבת הקהל הנאמן, הם הודיעו שהם מתפרקים, כשדיטו רצתה להתמקד בקריירת האופנה שלה. אבל טור קטן לכבוד עשר שנים לאלבום Music for Men, עליו הם עבדו עם המפיק הוורסטילי ריק רוּבִּין (ביסטי בויז, רד הוט צ'ילי פפרז, מטאליקה), גרם להם לשקול שוב את ההחלטה. רובין הוא מי ששכנע אותם להתאחד ולכתוב חומרים חדשים, ונראה שהתקבלה כאן החלטה חד משמעית – אם כבר Power Move כמו קאמבק אחרי 12 שנה, אז במלוא העוצמה. לאלבום החדש שלהם, שהוקלט עם רובין בהוואי, קוראים Real Power והוא בדיוק זה. חגיגה של יצירה מתפרצת וחזקה, לדבריהם "על העוצמה שבלבחור במשפחה אחרי טראומה אישית וקולקטיבית". מהמקום הזה, גם במחוז הקטן שלנו אפשר להבין בדיוק למה הם מתכוונים. הסינגל Real Power, שיר הנושא של האלבום, הוא ייצוג מעולה של גוסיפ החדשה שלא מפחדת ללכת על כל הקופה עם גרוב לא מתפשר, ווקאלז מרעידים וצלילי פעמונים שמבשרים: חזרנו בגדול.

YG Marley - Praise Jah In The Moonlight

דמיינו את זה: אתה מוזיקאי מתחיל, בן 22 בלבד, והסינגל הראשון ששחררת נכנס בשבוע צאתו לבילבורד האמריקאי ולפסגות מצעדים בבריטניה ובניו-זילנד. נשמע כמו חלום לא ריאלי עבור רוב האנשים, אבל זאת המציאות של YG Marley. אולי העובדה שאמא שלו זו לורין היל וסבא שלו זה בוב מארלי גם קצת עזרה לו בדרך. עוד לפני שיצא, הספיק שירו הראשון של מארלי לצבור תאוצה בטיקטוק כאשר נורת' ווסט, גם היא בת של, שיתפה אותו בסרטון שהגיע ליותר מ-30 מיליון צפיות. משם, קצרה ומהירה הייתה הדרך שלו להצלחה עולמית, אשר התבטאה בין היתר כשהפך לשיר הרגאיי הראשון שנכנס למצעד האמריקאי מזה 7 שנים. בפעם הקודמת, עשה את זה דמיאן, דוד שלו. YG Marley, שהפך לאחרונה לשישי ממשפחתו שמכניס שיר לטופ 100 בארה"ב, לא בורח מהשורשים שלו. סינגל הבכורה שלו, Praise Jah in the Moonlight, לא רק שואב השראה מהמקורות המוזיקליים המשפחתיים, אלא משתמש ממש בצליליהם: השיר מכיל סימפול של השיר Crisis של הסבא בוב ונעזר בקולה והפקתה של האם והגברת לורין היל. בעזרתם, ועל בסיס קולו הבוגר והמנחם, יצר מארלי הצעיר כמוסת רגאיי גרובית ומדויקת למהדרין, כזו שעברה את מבחני הכשרות המחמירים ביותר בקינגסטון, ושוגרה משם כדי לנסוך אופטימיות בכל היושבים בבבילון.