בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

רוסו ורוני בר הדס - A Thousand Times

בעולם עמוס טכנולוגיה, שבו נדמה שהמרדף אחר הסאונד החדשני וההפקה הנוצצת הוא מהות היצירה עצמה,טבעי שנחשוב שאין מקום לשירי פולק "קטנים". ככל שעובר הזמן, שינויים טכנולוגיים מתפתחים מהר מכפי שאפשר לדמיין, אבל האוזן האנושית נשארת, או אולי לפחות מתקדמת לאט יותר. הרצון או הנטייה הטבעית שלנו בפזמון קליט, מילים שאפשר להזדהות איתן ומלודיה מדבקת עדיין חזקים יותר מהרצון הכמעט רציונלי להתקדם לדבר הבא. אל המתח הזה נכנסים רוני בר הדס וארז רוסו (ג'ירפות, רוסו ו-ווינברג) עם השיר החדש שלהם A Thousand Times. עם גיטרה אקוסטית ושירה נקייה מטריקים הפקתיים, השניים מגישים שיר אהבה פשוט וקטן שלוחץ בדיוק בנקודות הנכונות, אלה שנמצאות אצלנו מהרגע הראשון. בקיץ הזה, עם כל הדברים הגדולים מאיתנו שקורים כל הזמן, שירים אישיים ופרטיים שכאלו הם אלו שמנצחים, וכנראה שתמיד יהיו שם.

אופק פטל - עול

שיר שמדבר את ליבת הנתק בין אדם לאדם בימים טרופים אלה מגיע מקול חדש באינדי הישראלי. לקראת אלבום בכורה שעתיד לצאת בשם "גוף ולב", אופק פטל מוציא סינגל חדש ושני מתוך האלבום - "עול". את השיר הוא משחרר בעודו בהודו הרחוקה, מקום שבו אחרי מילים על סוף העולם וכובד עולו יש ראות ברורה יותר למילים של תקווה ותיקון. אחרי תקופה לא פשוטה בחייו, האלבום מספר את הדרכים השונות שמצא לצמיחה מחודשת, תהליך שבחלקו תמך עמיר לב בחידוד ודיוק המסר של אופק. רגעי הבדידות שבמילים מופגים בעזרת קולותיה של מקהלה שעוטפים את קולו בתזמון המכוון של הפקתו של סער יפה, ועדיין, אופק פטל הוא מהיוצרים שבשירים שלהם אפשר לשמוע בה בעת אותם כפי שהם ואת הרגע הנקי בו נכתבו - רק הוא, הגיטרה והשאלות.

Clairo - Sexy to Someone

מאז תחילת המאה ה-21, האפשרות ליצור מוזיקה מכל מקום ובכל זמן הלכה וגדלה עם עליית הפופולריות של מחשבים ניידים ואמצעי הפקה זמינים, או האפשרות להקליט באייפון איזו התחלה של שיר שנשמעת טוב מספיק. דרך ההפקה העצמאית החדשה הולידה ז'אנר חדש שנקרא Bedroom Pop או בעברית - פופ חדר שינה; מוזיקה באיכות ביתית ופשוטה עם צליל חלומי וצנוע אך כזה שפעם היה צריך אולפן כדי להגיע אליו. אחת ממובילות הז'אנר הזה היא קלייר קוטרל, או בקיצור קלירו. ב-2019, אחרי כמה שנים בהן צברה פופולריות ברחבי הרשת עם שירים מקוריים שהקליטה בביתה וקהל מעריצים שברובו מדור ה-Z, היא הוציאה את אלבום הבכורה שלה Immunity וסומנה כאחת מההבטחות המוזיקליות החמות בשטח. במהלך העשור הנוכחי קלירו כבר הספיקה לחמם אמנים גדולים כמו טיים אימפלה, MGMT ו-The 1975 ולהוציא עוד שני אלבומים, כשהאחרון Charm יצא בשבוע שעבר. קלירו כנראה ידעה לבחור טוב את השם שלו, כי היא בהחלט מצליחה לשמר בשירים שמופיעים בו את הקסם שאפיין אותה מתחילת דרכה. האלבום מתגלה כחקירה טרנספורמטיבית של התבוננות פנימית, צמיחה ופגיעות רגשית והיא מצליחה לשרטט בשיריו נרטיב אישי עמוק שמכיל בתוכו את המורכבות של מערכות יחסים וגילוי עצמי מנקודת מבט של בחורה באמצע שנות ה-20 לחייה. ב-Sexy To Someone היא שרה באופן חשוף ופגיע על הרצון שמישהו יראה אותה בתור בנאדם מושך כדי שזה יתן לה יותר מוטיבציה ומשמעות לחיים, תחושה שכמעט כל אחד יכול להזדהות איתה גם הרבה אחרי שעברת את גיל 25. כשהמילים עטופות בהפקה גרובית עם ניחוח סבנטיז שמשלבת בתוכה השפעות של ג'אז, פולק ומוזיקה פסיכדלית, אפשר לומר שהשיר הזה הוא כל מה שהיינו צריכים כדי להרגיש טוב עם עצמנו, לא משנה לאיזה דור אנחנו משתייכים או באיזה חדר שינה אנחנו שומעים את השיר.

The Mysterines - The Last Dance

ב-1987, יצא לאקרנים הסרט Mannequin, שבו דמותו של השחקן אנדרו מקארתי מתאהבת בבובה מחלון ראווה שהופכת לאישה אמיתית בשר ודם בכיכובה של קים קטרל. זה סיפור אהבה אופטימי, על עולם שבו לכולם מגיעה אהבה וכולם ימצאו אותה בסוף, אפילו בחלון ראווה. ספק אם ליה מטקליף, סולנית להקת The Mysterines, ראתה או שמעה על הסרט הדי נשכח הזה, אבל בסינגל החדש The Last Dance, היא עושה שימוש באותה המטאפורה. במקרה שלה, בובת הראווה הזו דווקא לא הופכת לאדם אמיתי ואין לסיפור הזה סוף טוב בכלל. לדבריה, השיר הוא אנלוגיה לאופן בו בדידות משפיעה על בני אדם וגורמת לנו להיאחז בפנטזיות. The Mysterines מגיעים מליברפול שזו כבר התחלה טובה, והם די טריים בסצינה המקומית. רק לפני שנתיים הוציא ההרכב את אלבום הבכורה וכעת הם מקבלים חיבוק חם מתחנת הרדיו BBC 6 עם אלבומם החדש Afraid of Tomorrows, שמסמן אותם כתקווה הגדולה של הרוק מהמרסיסייד בימינו. אחרי השבחים שקוטף האלבום ייתכן וליה מטקליף לא תדע יותר בדידות מהי, ומצד שני נזכור שלעתים גם די בודד בפסגה ורוב האמנים מעידים שיש בתהילה בדידות עצומה אז אולי עדיף עבורה שהשיר הזה לא יצליח יותר מדי. אנחנו, בכל אופן, נהנה ממנו אצלנו ברדיו.