בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

מתן, רוח באה מדרום - שבר העולם

בתקופות אפלות ומטלטלות כמו אלו, שבה ועולה לרוב השאלה על תפקידה של האמנות במרחב המשתנה שבו אנו חיים. האם עליה לשקף את התקופה, לנסח מניפסטים ביקורתיים, להציע אסקפיזם משחרר או אולי להרכיב שילוב של כל אלו יחדיו. כך או כך, שתיקה אמנותית לא נראית כאפשרות הגיונית. על כן, יוצרים ישראלים רבים הרגישו בשנה החולפת שהם גויסו בעל כורחם לתפקיד, שעליהם לעזור למאזינים וזה לזה לעבד, לנסח ולהלחין את הרגשות של כולנו. תשעה מוזיקאים שכאלו התאגדו לייצר פרויקט מוזיקלי משותף בשם "רוח באה מדרום". יוזמה שנולדה כמה שבועות לתוך פרוץ המלחמה והושקה במופע חגיגי בחודש שעבר. החבורה שכוללת את אבנר טואג, אלכס משה, גיל בר הדס, מתן ליאור דאקלר לוי, ענת מושקובסקי, רוני בר הדס, שיר פרום, עדי-קשת כהן (שניהלה אמנותית) ומתן אגוזי (שהפיק את כל השירים), יצרה אלבום שמתבונן ברגישות ברגעים ותחושות שונות המבקשות את תשומת לבנו בתקופה זו. יש בו שירים על רומנטיקה במקלטים, אשמה של בליינים וסדקים באמונה של אופטימיסטים אדוקים. אחד הקטעים המרגשים ביניהם, הוא השיר "שבר העולם" שכתב ומבצע מתן ליאור דאקלר לוי, תחת השם מתן (כמו פרינס, כמו מדונה. זה יתפוס). זו בלדה על כאב והשלמה עם אבל, המוגשת בפלצטו תום יורקי, קולות רקע מלאכיים וניסור שורט ברקע גיטרה אקוסטית ענוגה, המדמים את ההפרעות העיקשות בשלווה שמאפיינות את חיינו. עולם שבור הוא עולם שלם.

PAAM Feat. Anat Moshkovski & Shir Frum - Mon Amour Fou

ענת מושקובסקי נמצאת על קו צרפת-ישראל כבר שנים, עם שירים מקוריים בשתי השפות וכאלה שמשלבים בין התרבויות, כמו הגרסה היפה שלה בצרפתית לשיר "הילדה הכי יפה בגן", שהושמעה לא מעט גם בצרפת וגם בישראל. הפעם, מושקובסקי לקחה איתה למסע הצרפתי גם את המוזיקאית שיר פרום. שתיהן השתתפו השנה בפרויקט "רוח באה מדרום", שקיבץ מספר מוזיקאים לתהליך יצירת אלבום משותף בימי מלחמה, וממנו השמענו את השיר המתוק של פרום "מישהו לסמוך עליו". עכשיו, בהפקה משותפת עם הצמד PA'AM, המפיקים רונן רוט ועודד דיסטלמן, הן משתפות פעולה בשיר חדש בצרפתית שנקרא Mon Amour Fou, בתרגום - "האהבה המטורפת שלי". זה שיר מתוק ונוסטלגי עם הפקה שהיא רטרו אך חדה, שמזכירה את מוזיקת ה"ye ye" של שנות השישים בצרפת, וזמרות כמו פרנסואז הרדי הנפלאה שהלכה לעולמה רק לפני כמה חודשים. בצרפתית רכה ואוורירית הן שרות -Qui viendra me sauver? Qui prendra soin de moi? - מי יבוא להציל אותי? מי ידאג לי?, באופן שמעלה את השאלה - האם הלב אי פעם רחוק באמת מהשורשים?

Common Saints - Sweet Surrender

מוקדם יותר השנה, צ׳ארלי ג׳יי פרי הידוע בכינויו Common Saints שחרר את אלבום הבכורה שלו Cinema 3000. האלבום הוקלט בלונדון, ביתו של פרי, שמנגן בו על כל הכלים בכל השירים למעט תפקידים בודדים שהשאיר לאחרים. הפרויקט הוא שילוב נדיר של פולק רוק מהסבנטיז ומוזיקה בריטית מהניינטיז (בעיקר מלונדון ובריסטול), בין אזורי הצ׳יל אאוט לפסיכדליה. הקטע החותם של האלבום, Sweet Surrender, הוא בדיוק מה שקטע סוגר אמור להיות - כזה שמאגד בתוכו את כל התמות המרכזיות של האלבום לכדי מנה מרוכזת וברורה של זהות האלבום והמוזיקאי. השיר כולל בתוכו השפעות ברורות של פינק פלויד והרכבי רוק מתקדם ורוק פסיכדלי מהימים הרחוקים ההם, לצד הרכבים אלקטרוניים כמו Air ומורצ׳יבה מימים רחוקים קצת פחות. זהו מפגש שמייצר חוויה כמעט דתית או קדושה, כיאה לאמן שמכנה את עצמו בשם ״קדושים פשוטים״.

Gigi Perez - Sailor Song

בשנים האחרונות, אולי יותר מבכל תקופה אחרת בהיסטוריה, נשלטים שוב המצעדים המוזיקליים בעולם בידי אמנים אנונימיים בשנות ה-20 המוקדמות לחייהם. את התופעה הזו אפשר להסביר בקלות ההולכת וגוברת ליצור מוזיקה בבית באמצעים דלים ופשוטים, או לכוחו של העולם הוירטואלי להפוך שיר ללהיט משום מקום. כך או כך, יוצרים ויוצרות רבים בימינו שכותבים שירים למגירה מוצאים את עצמם לפתע באור הזרקורים ואצלנו ברדיו. אחת המצטרפות האחרונות למועדון החברים האקסקלוסיבי הזה היא ג'יאנה ברילה פרז, או פשוט - ג'יג'י פרז. פרז, בת 24 בלבד, גדלה בפלורידה והחלה ליצור ולכתוב מוזיקה עוד בשנות העשרה שלה. עד כה, סיפור די רגיל ונטול אתגרים, עד שלפני כ-4 שנים היא חוותה שתי פרידות משמעותיות בחייה במקביל- מותה של אחותה ופרידה מבן זוגה באותה העת. בעקבות אותן פרידות, החליטה פרז להפסיק את לימודיה במכללת ברקלי למוזיקה ולהתרכז בעיבוד והתמודדות עם האבל שהציף אותה. סביבו, היא החלה להעלות סרטונים עם שירים שכתבה לטיקטוק, בהם היא תיעלה את הכאב והשבר אל יצירה חכמה ורגישה מנקודת מבט חדשה ובוגרת מאוד לגילה. הסינגלים הראשונים שהוציאה פרז קיבלו חיבוק מהגולשים והדרך כבר החלה להיבנות מעצמה - היא חיממה את קולדפליי בסיבוב ההופעות שלהם בשנת 2022, המשיכה להופיע ולתחזק את הפעילות ברשתות ולצבור עוקבים, אבל זה עדיין לא גרם לה לפרוץ בענק אל הקהל הרחב. ביולי האחרון, זה סוף סוף קרה; פרז הוציאה את Sailor Song - בלדה אקוסטית שנשמעת כאילו הייתה שייכת ל-Bon Iver או ל-Fleet Foxes, המציגה את סיפורה של פרז דרך מטאפורה על מלחים המתגעגעים ליקרים להם בזמן מסעותיהם בים. הבלדה ממשיכה את הקו שבילי אייליש הובילה בשנה האחרונה - הוצאה של שירים קוויריים, רומנטיים וחשופים שגורמים לכל אדם, מכל סוג ומין להזדהות איתם. Sailor Song הפך במהרה לאהוב על אוהדיה של פרז, אבל הפעם ההצלחה הגיעה בחבילה מוגדלת - הוא הגיע למקום הראשון במצעד המכירות הבריטי והתפתחו סביבו טרנדים שונים ברשתות החברתיות, כשבאחד מהם משתפים הגולשים בקשייהם הנפשיים על רקע השיר. בכך, הצליחה פרז להפגיש את מכאוביה האישיים עם אלו של הקהל ההולך וגדל שלה, וגם, על הדרך, לזכות בחוזה בחברת התקליטים איילנד רקורדס. בזכות אלו, אפשר להיות די בטוחים שנשמע עליה וממנה עוד בעתיד הקרוב.

The Last Dinner Party - Army Dreamers

לפני שנתיים העולם נזכר בשיר Running Up That Hill של קייט בוש. שיר שיצא במקור ב-1985, הצליח יחסית, אך הפך ללהיט הגדול ביותר של בוש 37 שנים אחרי שיצא בזכות הופעתו בפסקול הסדרה Stranger Things. בוש עצמה לא מיהרה למנף את ההצלחה המחודשת והמשיכה לשמור על המרחק הבטוח שלקחה לעצמה מהקהל ומאולפני ההקלטות בשנים האחרונות. למעשה, עוד מ-2014 בוש כמעט ואינה מופיעה ומקליטה כלל. ולכן טוב שהתלמידות שלה כאן, ממשיכות את דרכה ומזכירות את חשיבותה ותרומתה למוזיקה. The Last Dinner Party כבשו את העולם בסערה השנה. מה שהתחיל ב-2023 עם הלהיט Nothing Matters, המשיך השנה עם אלבום בכורה מדובר ומצוין בשם Prelude to Ecstasy, שמשך השוואות ואזכורים מובנים לדייוויד בואי ולקייט בוש, שהלהקה מנתה כהשפעות בולטות. כעת הן גם מצדיעות ישירות לבוש ולאחד השירים הכי שנויים במחלוקת שלה - Army Dreamers, העוסק באם שכולה ורגשות האשם שלה על כך שלא עשתה כל מה שיכלה כדי למנוע מבנה לצאת למלחמה. בימי מלחמת המפרץ, יותר מעשור אחרי שהשיר יצא, ה-BBC גנז את השיר כדי לא לפגוע במורל. אבל לשירים יש חיים משלהם, והגניזה רק יצרה יותר תהודה לשיר. בישראל הוא תורגם בידי רוני ערן וזכה לביצוע מרגש של מזי כהן. הביצוע החדש של The Last Dinner Party הוקלט בהופעה חיה בתחנת הרדיו Studio Brussel הבלגית וראה אור באוקטובר האחרון במסגרת גרסת הדלוקס של אלבום הבכורה, Prelude to Ecstasy: Acoustics and Covers.