בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי

טדי נגוסה - תל אביב ללוד

מסע החזרה לשכונה שבה גדלת הוא מוטיב חוזר בהיפ הופ עוד משכבר הימים. ביגי, טופאק, ג'יי-זי וקנדריק - כולם בחרו באיזשהו שלב לעצור ולהביט חזרה אחורה מההצלחה אל נוף ילדותם. הז'אנר, שצמח כאפשרות לשחרור מהקושי והמצוקה היומיומית, מוצא את עצמו בצומת דרכים מעניינת כשהוא נדרש להסתכל אחורה. במבט הזה, בוחן האמן עד כמה השכונה בה גדל השתנתה מאז עזב אותה, כמה השתנה הוא מאז וכמה מהשכונה ההיא נשארה בו. במילים אחרות - האם הוא עדיין ג'ני מהבלוק. הכוח של "מתל אביב ללוד" של טדי נגוסה נמצא במרחק הקצר שבין השכונה לבית. בחצי השעה שלוקח לקו 460 להגיע מלוד לתל אביב, טדי מעביר אותנו במסע פנימי יפיפה. בין כל התחנות שלו, הוא מסתכל לא על כמה הוא השתנה, אלא בעיקר על כמה הוא עדיין סוחב איתו מהבית. במקום בריחה ושינוי, טדי מדבר בשיר על השלמה. על קבלה של השורשים שלו והכרה במורכבותם. הוא מביט בהוריו וחוזר לסמטאות ילדותו, ומוצא שם חוויות מעצבות, חיוביות ושליליות, שנגזר עליו לאמץ וללמוד לחיות עמן. השיר, שחותם את האלבום הרביעי והחדש של טדי, נקודה, נגמר שנייה לפני ההגעה לבית, כשהיד מונחת על ידית דלת הכניסה. כך, מסיים טדי את אלבומו שמתאפיין כולו בסימן של התפתחות אישית וחקירת כיוונים אומנותיים חדשים. בסוף, עם כל השינוי והחקירה, כולנו תמיד חוזרים למקום שאליו אנחנו הכי שייכים.

ג'ירפות ודניאל סאן קריאף - הכי יפה בדיסקו

האלבום החדש והשישי במספר של ג'ירפות, שרואה אור 7 שנים מאז צאת אלבומם הקודם, נושא שם שמסכם את מה שרבים מאיתנו הרגישו בשנה האחרונה - "מזל שיש מוזיקה". השיר שפותח אותו, "הכי יפה בדיסקו", מצליח לגרום לנו להרגיש בדיוק כך. מילותיו, מתארות סיטאוציה קולנועית שתיארה הלהקה כ-"רגע נדיר שבו אתה נכנס לחדר, במקרה הזה לדיסקו, ומבחין פתאום במישהי שמעוררת בך שמחה בלתי מוסברת". וכמו בסרט הוליוודי טוב, אנחנו כצופים מייחלים לרגע שבו הצד השני, אותו מגלמת דניאל סאן קריאף, יחשוף רגשות דומים וידלק ביניהם ניצוץ האהבה. ככל שהשיר מתקדם, אנו מגלים שהדבר אכן כך. ההפקה הצנועה והמדויקת של גלעד כהנא ויאיר קז שמה את הפוקוס על אותו רגע קסום, אשר זורק אותנו לזכרונות (או דמיונות) של הצלחות רומנטיות במסיבות כיתה. לרגעים כאלו, באמת מזל שיש מוזיקה בעולם, ורצוי גם שתהיה מוזיקה של ג'ירפות.

Kendrick Lamar Feat. SZA- Luther

עוד לפני יום שישי האחרון, זו הייתה השנה של קנדריק לאמאר. על אדי אלבומו הקודם והמורכב, כשכתר קוצים לראשו ופרס פוליצר בארונו, הוכיח השנה לאמאר שהוא עדיין גם מלך השכונה. הוא עשה זאת כאשר ריסק את דרייק בביף המתוקשר והאכזרי ביניהם, תוך כדי שהוא מספק את להיט ההיפ-הופ הגדול ביותר של השנה ואולי הגדול בקריירה שלו, מאחד את כנופיות הבלאדס והקריפס על במה אחת מאחוריו ונבחר להופעת המחצית של הסופרבול ב-2025. ואז, אחרי כל אלו, בערב שישי האחרון, הוא הוציא אלבום חדש בהפתעה. בימים שבהם נדמה שאנו נדרשים לגבש עמדה נחרצת במהירות על סוגיות הרות גורל כמו הבחירות לנשיאות ארה"ב או הסכם הפסקת האש, אלבום חדש של קנדריק לאמאר הוא יצור יוצא דופן. זאת, משום שבאלבומיו הקודמים לימד אותנו לאמאר לגייס סבלנות, לקחת נשימה ולהעמיק בחומר בטרם אנו יוצאים בהצהרות מפוצצות, לטוב ולרע, על יצירתו. וכצפוי אצל לאמאר, גם הפעם, נראה שיש לנו הרבה חומר לקריאה. כבר בשעות הראשונות שאחרי צאת האלבום החדש התמלא האינטרנט בניתוחים של מילותיו, בזיהוי תימות, רפרנסים וסימפולים ובליקוט של עקיצות לעבר מי שהפך השנה לנמסיס הגדול שלו. לכן, פחות משבוע לאחר שיצא GNX, אלבומו השישי של לאמאר והראשון מחוץ ללייבל הבית שלו TDE, מוטב כנראה להיזהר בדברינו אודותיו. מה שכן ניתן לומר, ואפילו אחרי האזנה אחת בלבד, הוא שלאמאר מציג באלבום זה קו מוזיקלי חדש-ישן, ובעיקר שונה מאוד מזה של קודמו. פנייה מפתיעה בהגה מכונית ה-GNX, אם תרצו. כך, מציג לאמאר באלבום פחות שירי כאב חושפניים וביטים ג'אזיים מורכבים ויותר באנגרים כיפיים ולהיטים רברבניים. התחושה המתקבלת היא פחות של אלבום קונספט מחושב ומתוכנן ויותר של אסופת שירים שהצטברו אצל קנדריק בשנה הטעונה הזו ומציגים את מצבו לעולם כעת. לפרקים, זה נשמע כמו סיבוב ניצחון יהיר ומהנה. לפרקים אחרים, ניתן לשמוע את קנדריק סקסי, רך ואופטימי. בשיר Luther, בו מתארחת הזמרת והיוצרת SZA, חושף לאמאר צד שליו ורומנטי בעצמו. הוא עושה זאת על גבי ביט שנשען על השיר If This World Were Mine, שהתפרסם לראשונה בביצוע מארווין גיי וטמי טרל אך מסומפל כאן מגרסתם של שריל לין ולותר ואנדרוס, שהעניק גם לשיר של קנדריק את שמו. על גבי קולו הקטיפתי של ואנדרוס, ולצד זה הענוג של סיזה, מבטיח קנדריק לאהובתו הגשמת חלומות, העלמת כאבים והצמחה של פרחים מתוך בטון יצוק. וכן, גם משחרר כמה עקיצות לדרייק על הדרך. אולי ככה נשמע ניצחון מוחלט?

Michael Kiwanuka - Small Changes

"כתיבה פשוטה עם מעט אקורדים והתפתחות הרמונית מועטה מאפשרת ליותר אנשים להיכנס פנימה". בעזרת המילים הללו מייקל קיוואנוקה מתאר את המהות של אבני הבניין המוזיקליות שלו. מאחורי האלבום הראשון שלו מ-2012 השתרך המונח רטרו-סול יותר מכולם. מאז, אפשר לומר שמייקל קיוואנוקה כבר הפך לאחד השמות הנרדפים לז'אנר. בשני אלבומיו האחרונים, הוא עושה זאת לצד המפיקים inflo ו-Danger Mouse, שצירפו אלמנטים פסיכדליים ועשירים לצליליו הטבעיים הרכים. הסאונד שאיתו עטפו אלו את המוזיקה של קיוואנוקה הוסיף מימד חדש לאיכות האינטימית של סינגר-סונגרייטר, שאפשרה לפשטות הזו להתפתח גם למנטרות מסע בנות 7-10 דקות, שהולכות ומתנפחות בגודלן מבלי לאבד את העדינות המקורית שלהן או את הסבלנות של המאזינים.חמש שנים עברו מאז האלבום האחרון שלו, ובאוויר ריחפו להן תהיות על לאן ואיך יתפתח הסאונד של קיוואנוקה מכאן. החודש יצא האלבום החדש שלו, Small Changes, שמציע מענה אלגנטי לשאלה הזו. ההתפתחות שהאלבום מביא איתו היא הפשטה שהיא מין שילוב של האלבום הראשון ושל הצליל שבא אחריו. ההפקה מצטמצמת ונעשית יציבה יותר, המוזיקה נבנית סביב הקול העשיר של קיוואנוקה והשקט הופך לכלי מרכזי אף יותר. שיר הנושא, Small Changes, מדבר את התנועה הרכה הזו, עמוק יותר פנימה, שהאלבום מביא - "שינויים קטנים פותרים את הבעיות". שיר פשוט עם הרמוניה פשוטה שמאפשרת ליותר אנשים להיכנס פנימה.