כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי
עלמה גוב - שיר ורוד // אל תרוץ רחוק מדי
נדמה שאין שבחים שלא נאמרו כבר על עלמה גוב, יוצרת צעירה ומבטיחה שבגיל 22 כבר חתומה על שלושה אלבומים משובחים. בקיץ האחרון יצא האלבום החדש שלה, שבו ניכרת התהדקות והבשלה הן בסאונד והן בקולה האישי. עוד מתחילת הדרך, נראה שתהליך פרידה מפרך שעברה היווה את ההשראה המרכזית לשיריה. שמות האלבומים שלה ממחישים רצף של התפתחות בתהליך הזה. הוא מתחיל בהתפכחות שבאלבום הראשון, "מאוחר מדי", עובר דרך הקבלה החמוצה ב-"איך האהבה הזאת חומקת בין האצבעות" ומגיע להתמרכזות שנשקפת משמו של האלבום החדש, "עולם שלי". באלבום הזה יש רוב נכבד של שירי פרידה, אך גם שירים שחושפים שיח רחב יותר בנושאים כמו אלוהות ותחושת ההצפה שמגיעה עם ההצלחה. השיר הקופצני ביותר באלבום, "שיר ורוד//אל תרוץ רחוק מדי", זכה לשם שמדגיש את אופיו הקליל ביחס לשאר השירים. מדובר בעוד שיר פרידה, אך הפעם העצב אינו תופס את מרכז הבמה, והיוקללי ממלא תפקיד ראשי כשליח האופטימיות, בעיבוד שבו סיפור האהבה הזה כבר (כמעט) מאחוריה. עלמה גוב הסבירה בעבר את השימוש בעיבודים קופצניים ככלי להנגשת מילים כבדות יחסית. לאלה מבינינו שנוגות היא דווקא אמצעי נגיש יותר לעיבוד, היא הוציאה עיבוד נוסף של אותו השיר באנרגיה אחרת לגמרי - רכה, מואטת, שבו בולטים רק היא, הקלידים ושירת רקע מלאכית. איזו עלמה גוב אתן היום?
קוסטה קפלן - דשבורד
"בנקודה הזו אפשר כבר לכבות את הנרות" שר קוסטה קפלן באלבום הבכורה של להקתו, חיה מילר, אי אז ב-2013 התמימה. אחד עשר שנים מאוחר יותר, בשירו החדש והראשון בדרך לאלבום סולו שני, הוא שוב מבקש לעצור את המסיבה העגומה הזו: "מישהו צריך לסיים את העבודה", הוא מכריז הפעם. גם אז, כשהיה צעיר מדי למרירות כזו, וגם היום, כשהרוויח אותה ביושר, מגיש לנו קפלן את המבט הפסימי והסרקסטי הזה מלווה בחיוך ובמלודיה כובשת. הכח בכתיבה של קפלן נעוץ במעברים האינטלגנטים והבלתי מורגשים שהוא מייצר בין המופשט אל היומיומי ובין הרחב אל הספציפי. בין הצהרות קודרות כמו: "זה לא הזמן הכי טוב לדבר" אל בהייה היפר-ריאליסטית כמו - "עובדים בלממן שטח פרסום שמתייקר". המפגש בין הטקסטים רבי המשמעות האלו והרצינות בה קפלן מגיש אותם אל אסתטיקת האינדי המלוכלכת והגולמית שלו, באווירת סטיבן מלקמוס נונשלנטית, מייצר מתח רוקיסטי בריא. בין הייאוש והדיסטורשן אל הפזמונים הסוחפים בהם קפלן מאמץ את קולו כדי להגיע לגבוהים. עם הגיטרות האלו, גם מילים כמו: "אנחנו לא נצא מזה בחיים אבל גם הם לא" יכולות להישמע מעודדות. עם המאמץ הווקאלי המרגש הזה, אולי גם אנחנו יכולים להתאמץ לשאת עוד קצת בעול החיים. תודה קוסטה, זה עוזר.
Celeste - This Is Who I Am
בעולמנו הפוסט מודרני בו הגדרות הן דבר נזיל, השיוך של שיר מסויים לז׳אנר מסויים מרגיש לעיתים בלתי אפשרי או ארכאי. אבל יש דברים שנשארים. למשל, כשאנחנו שומעים שיר ג׳יימס בונד, אנחנו מיד יודעים שהוא כזה. סלסט, שהייתה מועמדת ב-2020 לאוסקר עם פסקול הסרט ״משפט השבעה משיקגו״ ומספקת באופן עקבי בלדות פסנתר עוצמתיות ודרמטיות, כתבה את השיר החדש This Is Who I Am במיוחד בשביל סדרת הריגול החדשה The Day Of The Jackal ("התן"). השיר הוא בלדת בונד אופיינית, מבלי להיות חלק מסדרת הסרטים המצליחה. הפסנתר וכלי המיתר האפלוליים והמנעד הווקלי הרחב של סלסט מזכירים לנו שכמו בסרטי ג׳יימס בונד, לפעמים שווה לצפות במשהו רק בשביל הפסקול שלו. וכשהוא טוב, הוא על זמני.
Sam Fender - People Watching
שלוש שנים לאחר שאלבומו השני Seventeen Going Under כבש כל לב של חובב אינדי-רוק בממלכה המאוחדת וגם את הלבבות שגרים מחוצה לה - סם פנדר, גאוות ניוקאסל, חוזר להוציא מוזיקה חדשה וחושף את הסינגל הראשון מתוך אלבומו השלישי שעתיד לצאת. People Watching הוא שיר קלאסי של פנדר, כזה שמכיל בתוכו טקסט אישי וגיטרות מהירות בנוסח אמריקאי עם רפרנסים לברוס ספרינגסטין והפקה של אדם גרנדוסיאל, הסולן של The War On Drugs. בשיר פנדר משתף במסעות שהיה עושה לביתה של אנני אורווין, מי ששימשה עבורו כאם מאמצת ונתנה לו את הביטחון ליצור ולהופיע. ארווין נפטרה בנובמבר האחרון, ופנדר, שהיה מהאנשים שישבו לצידה ברגעיה האחרונים, החליט להקדיש לה את הסינגל הזה ואת האלבום בכלל. בשיר הוא משתף אותנו בתערובת התחושות והנופים שהיו חלק מנסיעותיו ומתנקזים לכדי 5 דקות ו-11 שניות עמוסות רגשית. בשנת 2022, סיפר פנדר למגזין NME שהוא רוצה להתמקד ביצירה אישית ובטקסטים שמדברים את מצבו המנטלי בנקודת הזמן של חייו ולא ליפול למלכודות של שירי איצטדיון גדולים. מפה לשם, הוא מככב כרגע במקום הרביעי במצעד הבריטי עם שיר גדול שבקלות יכול להפוך לכזה שמשמיעים במחצית משחקי הכדורגל שנערכים בסנט ג'יימס פארק. People Watching ממשיך לעשות כבוד לשורשים מהם הגיע פנדר ובעיקר - להציע רוק מלא לב ונשמה. האלבום, שנקרא כשם השיר, ייצא בפברואר הקרוב ואנחנו לגמרי לא יכולים לחכות.
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)