בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי

חמי רודנר - ארץ

לפני שנחטפה לעזה, התצפיתנית נועה פרייס ז"ל כתבה על קיר המיגונית בנחל עוז את המשפט: "הכל יהיה בסדר, אנחנו עוד נזרח"; ציטוט שלקוח מאחד השירים האהובים עליה של מופע הארנבות של ד"ר קספר. זהו אחד מכמה שירים שלא יכולנו לדמיין את הקונטקסט הצורם שבו נפגוש אותם אחרי שבעה באוקטובר. אותן מילות תקווה נבחרו לשם הפרויקט "אנחנו עוד נזרח", שאותו יזם המוזיקאי, הכותב והיוצר קובי מיטלפונקט. הפרויקט, שמוקדש לקורבנות 7.10, מורכב ממספר יוצרים שהתאגדו יחד למטרה המוצהרת – להחדיר אור לימים של חושך בעזרת המוזיקה. עד כה יצאו שלושה שירים מהפרויקט. בשני מביניהם, חברו לירון בן שמעון וקובי מיטלפונקט לחמי רודנר ליצירת השיר "ארץ", שנותן קול לאדמה הבוכייה והדאובה שלנו. המילים עוברות בין שלבי האבל השונים, בתנועה הלא לינארית המאפיינת אותם לעתים. לאחר הקבלה, מגיעות המילים שסוגרות את השיר: "אבל תקווה אל יבוא היא נחמה על שהיה", שמלוות בקולו הזועק של רודנר, כאשר ברקע ניתן לשמוע את ההרמוניה של הפזמון מ-"שיר לשלום" הקלאסי. וכך, עם רמיזה עדינה בלבד לאותה מילה שכבר חוששים כאן לומר, נחתם השיר, בתקווה.

יעל דקלבאום וגבע אלון - A Kid in Me

ל-A Kid In Me יש אנרגיה שמתגלגלת מעבר לזמן ולמקום. בהאזנה ראשונה הוא נשמע כמו בלדת פולק שיצאה היישר מבקתת עץ קטנה ב-Blue Ridge Mountains של החוף המזרחי. שתי גיטרות, זה כל מה שיש במנגינה הפשוטה להפליא הזו של יעל דקלבאום וגבע אלון, אבל היא מייצרת כל כך הרבה. חום, וגעגוע, כאב והשלמה. שיתוף הפעולה הזה בין דקלבאום שכתבה את המנגינה וגבע אלון שהביא את המילים לקוח מתוך האלבום החדש של יעל, Surrender. השילוב של שניהם ביחד מצליח להביא את שניהם לזירה מוזיקלית שונה מזו שהם רגילים אליה, ומייצר אווירה חשופה ועדינה. כמו לא מעט יצירות שיצאו בשנה האחרונה, בתוך הסאונד המוזיקלי שמדבר לליבה אוניברסלית מוזיקלית, ההתייחסות לכאן ועכשיו מהדהדת בעוצמה, אולי אפילו גדולה יותר. מהתיאורים של האנשים שצועדים וממלאים את כיכרות העיר, והייחול שהסיוט ייגמר, לבין הצורך הגדול להמשיך ולדאוג לחיים שלנו ולמי שאנחנו אוהבים מבלי לשקוע בחרדות על העתיד. המילים שמביאות תקווה עמוקה לחזרה לשלווה וליכולת שלנו לשמור על התום והתקווה, ביחד עם המנגינה, מצליחים לספק נחמה ורוגע לרגע למי שיאזין להם באוזן כרויה ולב פתוח.

Chezile - Beanie

מאז תחילת העשור הנוכחי אפליקציית טיקטוק ממלאת תפקיד חשוב בהגדרה מחדש של מוזיקת אינדי ומגלה כח יוצא דופן ביצירת סיפורי סינדרלה מוזיקליים. הסיפור של צ'זיל (מבטאים Che-zill) מייצג גם נרטיב סינדרלה קלאסי שיכול להיווצר רק מהיקום הווירטואלי וגם עונה על ההגדרה הקלאסית של אסתטיקת אינדי. יש בו גיטרות סטייל מק דמרקו (ששיריו התגלו מחדש בפלטפורמה גם עשור אחרי יציאתם, אם כבר מדברים), הפקה ביתית רגועה ועטיפה ווקאלית לא מלוטשת. צ'זיל, יליד אלבקרקי שבניו מקסיקו היה חסר בית במשך תקופה ארוכה. הוא נדד בין מוטלים זולים לדירות Airbnb ואז, ברגע אחד, השיר Beanie מה-EP הראשון שלו החל להתפשט ברחבי האינטרנט, מה שנקרא בשפה פשוטה יותר - להפוך לוויראלי, וחייו השתנו. אז מה הסוד שלו? מעבר להפקה, השיר עוסק במורכבות של מערכת יחסים, על הרגע שבו צד אחד מתרחק והשני נשאר עם שאלות לא פתורות, מתמלא בייאוש וגעגוע עמוק. הכתיבה של צ'זיל הצליחה לגעת במיליוני אנשים ו-Beanie עומד כרגע על 102 מיליון האזנות כשהוא מצליח להתברג בפלייליסטים נחשבים בספוטיפיי ולגרום להתאגדות מעריצים סביבו, שכבר מחכים בציפייה רבה לאלבום שאמור לצאת בשנה הבאה. אם זאת נקודת הפתיחה, אנחנו כבר לא יכולים לחכות ל-2025.

Linkin Park - The Emptiness Machine

אפשר לספור על יד אחת להקות ששרדו החלפת סולן ונשארו רלוונטיות. להחליף מתופף זה נפוץ ואפשרי, גיטריסט זה כבר קשה, אבל סולן? פה זה כבר נראה לרוב בלתי אפשרי. המקרה הטראגי של Linkin Park כאב כפליים: ב-2017 איבדו חברי הלהקה את סולנם וחברם הותיק, וגם את הלהקה שהם כל כך אהבו להיות בה. אחרי תקופת אבל ארוכה, 7 שנים מאז שצ'אסטר בנינגטון שם קץ לחייו, החליטו החברים המייסדים בלהקה הקליפורנית לא לוותר ולהציל את מה שנותר. כך יצאה לדרך Linkin Park 2.0. לאחרונה, אחת הלהקות המצליחות ביותר של גל הניו-מטאל בשנות ה-2000 חזרה השנה עם שינוי מרענן, בדמות הסולנית אמילי ארמסטרונג, שנכנסה לנעליו הגדולות של בנינגטון אחרי שנים שהובילה את להקת Dead Sara. האלבום החדש של ההרכב, From Zero והראשון מזה 7 שנים, נחת לפני פחות מחודש בשירותי הסטרימינג הקרובים לביתכם והתקבל בזרעות פתוחות ובחיבוק נוסטלגי וסלחני. הסינגל המוביל, The Emptiness Machine, כבש מצעדים ברחבי העולם, כולל המקום השלישי במצעד הגלובלי של Billboard. אם לשפוט לפיו, נראה שניסיון ההתנעה מחדש הצליח והקהל מקבל את השינוי. אולי זהו הגעגוע והעובדה שעבר מספיק זמן מחומריה הקודמים של הלהקה ואולי זו העובדה שבאלבומה החדש, עם הסולנית החדשה, נשמעת לינקין פארק קצת אחרת ולא פנתה לחפש אחר חיקוי לסולן האגדי, שבוודאי יחוויר למולו. המוזיקה נותרה אותה מוזיקה, בנינגטון אכן חסר, אך רוחו מלווה את האלבום באופן מכובד ולא מבזה.