בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי

ענת מושקובסקי - If We Fail

לכאורה, הבוסה נובה היא התאמה מושלמת לאקלים הישראלי. הנגינה הקלילה והעדינה שמעוררת זכרונות של אחר הצהריים רגוע על חוף הים. מה יותר מקומי מזה? ועדיין, רבים וטובים ניסו לייבא את הסנגון לארץ, אך הוא לא בדיוק דבק. אחרי הכל, כנראה שחוף שרתון הוא לא בדיוק איפנמה בריו. אבל ענת מושקבסקי כבר הוכיחה את עצמה כיזמית בתחום היבוא, עם השנסונים הצרפתיים שהיא הוציא כאן בשנים האחרונות. אלבומה האחרון, ANAT, שיצא בסוף השנה שעברה, הוא מיקס אינטרקונטיננטלי ומולטי-ז'אנרי שאחת מגולות הכותרת שלו הוא If We Fail. במעט מאוד שורות, מושקובסקי יוצרת שיר רך ומהפנט. עם מילים שובבות, הנישאות על הקצב הברזילאי, משאיר השיר באוויר ניחוח פירותי חולף, עם דגש על המילה חולף. הכוח של השיר נמצא בעובדה שמושקובסקי מבינה היטב את סוד הקסם של הבוסה נובה: בתוך האווירה הקלילה צריך להכניס קמצוץ של מלנכוליה. עם מודעות לארעיות של ההווה, מושקובסקי מציירת תמונה יפה ואינטמית של הבוקר שאחרי ערב רומנטי. האם סוף סוף הבוסה נובה עומדת לכבוש את הארץ בענק? כנראה שלא. אבל במילותיה של מושקובסקי עצמה: If we fail, it doesn't matter.

ערן צור - כל זה היה נכון

שירו החדש של ערן צור נפתח בהמהום עמוק, אפלולי ומלא במתח. הבס שלו, סימן ההיכר שלו, נעטף כאן בצלילים אלקטרוניים רעננים בחסות ההפקה של יוסי מזרחי. זו, מתיישבת היטב עם החליפה החדשה של צור וגם עם המילים שכתב. הוא שר על יפן הרחוקה וההמשונה, בה המציאו טלפון שמחובר לעבר ומשקפת שמנבאת את העתיד. האפשרויות הללו, לנוע קדימה ואחורה בזמן, קוסמות לצור, מפתות אותו וגם מבעיתות אותו. על כן, בפזמון השיר, הוא בורח מהן אל האהובה שקראה לו לבוא. הרדיפה אחרי עבר שהתמוסס, הגעגוע שלא ניתן להפיגו ולמולם הפחד מהעתיד לבוא - נוכחים כולם בגוף היצירה של ערן צור כבר שנים רבות, ומתכתבים עם אירועי חייו. כעת, נדמה שאנו פוגשים אותם מקרוב יותר וממבט מאושש ומחוזק יותר. "כל זה היה נכון" הוא הסינגל השני מאלבומו החדש של צור, סימנים מקדימים, שיוצא במלואו ב-18.2 ומכיל בין היתר שיתופי פעולה עם רונה קינן, אבי בללי, אורי פרוסט וגם קורין אלאל ז"ל, חברתו הותיקה של צור. האלבום מגיע 9 שנים לאחר אלבום הסולו הקודם של צור, אך לא לאחר תקופת קיפאון ביצירתו. בשנים האחרונות, הוא עמל בפרויקטים ואירוחים מוזיקליים שונים, ביניהם ההרכב טריפולי (לצד שלומי ברכה ודני מקוב) שהוציא את אלבומו הראשון לפני שנתיים. אנחנו, בינתיים, נמשיך ליהנות מהשצף היצירתי שפוקד את ערן צור ונקווה להמתין אף פחות לאלבום הסולו הבא.

Timothee Chalamet & Monica Barbaro - It Ain't Me, Babe

טימותי שאלאמה, שמגלם את דמותו של בוב דילן בסרט הביוגרפי החדש A Complete Unknown (אנונימי לגמרי), יכול היה לעשות לעצמו חיים קלים - יש מספיק שירותי AI שהיו גורמים לו להישמע כמו דילן בלי הרבה מאמץ. אבל שאלאמה השקיע את עצמו בפרויקט באופן מעורר הערצה. הוא ביקר במקומות שבהם דילן גדל והופיע, נפגש עם אנשים שהכירו אותו וגם עם דילן עצמו, למד לנגן על גיטרה ומפוחית וחפר בקטלוג שלו. הוא אפילו זכה לגישה בלעדית לשעות של הקלטות נדירות שמעולם לא פורסמו. הוא בחר לבצע את השירים של דילן בלייב בצילומים והוא מנגן 40 כאלה בסרט! אפילו הסט של פסטיבל ניופורט ב-1965 שוחזר במלואו בלייב כשכל טייק נמשך 22 דקות. את התוצאה אנחנו רואים בימים אלה על המסך הגדול ויש סיכוי טוב ששאלאמה ייקח השנה את האוסקר. ובצדק. גם מוניקה ברברו, שמשחקת את ג'ואן באאז, עשתה עבודת הכנה מעמיקה ולמדה לנגן בגיטרה. על המשחק המצוין שלה היא זכתה לשבחים אפילו מבאאז עצמה.

באחת הסצנות היפות בסרט, דילן ובאאז שרים ומנגנים יחד בפסטיבל ניופורט את It Ain't Me, Babe. "זה לא אני, מי שאת מחפשת" דילן שר קרוב למי שלימים תכתוב על היחסים שלהם את Diamonds and Rust. ואגב, למקרה שתהיתם הסרט לא עושה לדילן הנחות בתחום הרומנטי.

את It Ain't Me Babe ועוד שירים נוספים שמושמעים בסרט תוכלו למצוא בפסקול שלו בשירותי הסטרימינג השונים. אם תעשו את זה, אתם עשויים קצת להתאכזב ולהרגיש שאתם מאזינים לגרסאות קריוקי (מוצלחות, אמנם) לשיריו של דילן. וזה המקום להגיד שהפסקול של הסרט לא בהכרח עומד בפני עצמו. כשצופים ב-"אנונימי לגמרי", המחוות האלו מרגשות וסוחפות, אבל כשמנתקים אותן מהקונטקסט שלו הן פחות עובדות - מדוע להאזין לשאלאמה בספוטיפיי כשאפשר להאזין לדבר האמיתי או למחוות אחרות יצירתיות יותר. אז למה בכל זאת בחרנו להשמיע לכם את הקאבר ל-It Ain't Me, Babe? התשובה, חברים, לא נישאת ברוח - בעיקר כדי להפציר בכם ללכת לראות את אחד מסרטי המוזיקה הטובים שנעשו בשנים האחרונות.

Joy Crookes Feat. Kano - Mathematics

בתחילת העשור Joy Crookes סומנה כהבטחה עם מועמדות לפרס Rising Star Award של ה-Brit Awards וכבשה לבבות עם האלבום המצוין Skin, שיצא בסוף שנת 2021. השירים When You Were Mine ו-Feet Don't Fail Me Now כיכבו גם בתחנות הרדיו הישראליות והשאירו טעם של עוד. אבל קרוקס לקחה את הזמן ולא מיהרה להכות בברזל כל עוד הוא חם. יש שיגידו שזו טעות ויש שיגידו שסבלנות לא קונים בשום חנות. בכל מקרה, הגיעה שעת המבחן וכעת קרוקס חוזרת עם אלבום חדש ושני סינגלים שמבשרים על בואו. הסינגל Pass The Salt, שיתוף פעולה עם וינס סטייפלס, הציג צד מוזיקלי אחר ועדכני יותר שלה בעוד ש-Mathematics, שת"פ עם הראפר הבריטי Kano נשאר נאמן יותר לכל מה שאהבנו ב-Skin. השפעות הסול, מאיימי ווינהאוס ועד שנות השישים, נמצאות כולן כאן בשיר שנכתב על אהבה שלא התממשה. לדבריה, ככל שביצעה את השיר, הבינה קרוקס שהוא בעצם שיר של תסכול על כך שהיא מתאהבת בקלות במי שלא מחזיר לה אהבה. אם זה עוזר במשהו, אנחנו לגמרי התאהבנו בחזרה.