בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי

אדם בן אמיתי - האנשים האחרונים

מכל דימויי החורבן, החל מחייזרים וכלה באסטרואידים, סיפור המבול התנ"כי מחזיק באיכות אחרת - של תקווה, זיכוך והתחלה חדשה. אבל כל הדברים היפים האלה כמובן שמורים רק לאלו שזכו להזמנה לתיבה. אז מה קורה כשלא הוזמנתם? בשירו החדש, "האנשים האחרונים" אדם בן אמיתי כותב על התממשותו של הסיוט הזה. בנרטיב האפוקליפטי-אינטימי של אדם בן אמיתי, גשם בלתי פוסק, חורבן ועולם שנעלם - משמשים בסך הכל רקע לסיפור אהבה. יחד עם זוגתו ושותפתו לכתיבת השיר איה כורם, הם טווים סיפור שנע בין המיתולוגי לאקטואלי עם דימויים כמו היונה שלא חוזרת, תאורת חירום וכתובת שחורה שמרוססת על הקיר – ויוצרים תמונה של עולם שעומד לקרוס, עם שאלות נוקבות על אחריות, ברירה וחוסר שליטה. הסיפור עטוף בהפקה עם עומק סימפוני שעליו אמונה תזמורת בודפשט סקורינג אורקסטרה (או במילותיו של אדם - "כל מיני הונגרים מהונגריה שניגנו על כלים ישנים מאוד"), לצד עיבוד צ'לו של מאיה בלזיצמן ופסנתר של איתמר גרוס. אדם בן אמיתי ואיה כורם שידועים בכתיבתם הרגישה והחדה, מצליחים להעניק לשיר הזה מימד קולנועי של סצנה מתוך סרט סוף העולם, אבל כזו שבלבה הסיפור האמיתי הוא על מציאת היופי בתוך ההרס.

עלמה גוב ואבנר טואג - לפני שהכל נרדם

היא - סינגר-סונגרייטרית שפרצה לחיינו בתחילת העשור הנוכחי עם אלבומים ושירים אישיים וחשופים, נכנסה ללא מעט לבבות וצברה לעצמה קהל נאמן. הוא - סינגר-סונגרייטר, מפיק שמככב בהופעות של לא מעט אומנים מכל קצוות המוזיקה הישראלית בתור הגיטריסט הצמוד שלהם ולוקח חלק בפרויקטים יצירתיים רבים. אם כך, טבעי ששניים מיוצרי האינדי המוערכים ביצירה המקומית יפגשו וישתפו פעולה יחד. לאחרונה עלמה גוב ואבנר טואג עושים את דרכם המשותפת לאלבום חדש שיראה אור בקרוב (מאוד) כשהחיבור בין השניים, נולד אי שם לפני שנתיים; הכל התחיל כשעלמה שמעה ברדיו את "ערפל" של אבנר והחליטה שהיא חייבת לכתוב למי שעומד מאחורי השיר הזה. הם נפגשו ומיד במפגש הראשון כתבו והלחינו יחד את "שוב לצאת (לעבוד)", שגם התנגן אצלנו לא מעט. כעת, הניצוץ היצירתי שבמפגש בין השניים מבשיל לכדי יצירה מלאה ומשותפת. "לפני שהכל נרדם" הוא שיר הנושא של האלבום, המספר "על הרגעים האלו כששניים נמצאים במצב קשה ומקווים רק לחזור אל תוך האהבה הטובה", לדברי גוב. למרות שעל פניו זה שיר שיכול לתאר מערכת יחסים, טואג סיפר שהשיר קיבל אצלו משמעות שונה "כי המציאות הישראלית חוותה זעזוע שגרם להכל להירדם. פתאום הכל התחלק ללפני ואחרי". ההפקה והלחן המנחמים, הכתיבה המדויקת והמשחק בין הקולות, יוצרים המנון ללב שבור ולמולו גם ציפייה גדולה לקראת מה שעתיד לבוא בעקבות אותו חיבור.

Courtney Barnett - Lotta Love

"נצטרך הרבה אהבה, כדי לשנות את פני הדברים. הרבה אהבה כדי לעבור את הלילה" כתב ניל יאנג אי אז באמצע שנות ה-70. המילים האלו נולדו בתקופה בחייו היצירתיים של יאנג שבהם הוא היה עסוק בבריחה. הוא ברח מתדמית הפולקיסט הנגיש והסנטימנטלי שדבקה בו לאחר הצלחת האלבום Harvest והתנסה בצלילים מלוכלכים, חשמליים והרפתקניים יותר. ב-1978, אחרי שחשף פנים שונות ביצירתו, יאנג יכול היה לחזור לרגע אל השירים הפשוטים והאקוסטיים שאיתם הוא הפך לכוכב. הוא הוציא את אלבומו התשיעי, Comes a Time, ובו שירים יפים וישירים כמו Look out for My Love ו- Lotta Love, שהוקלט במקור עוד ב-1976 עם חברי קרייזי הורס. כעת, זוכה השיר הנפלא והפחות מוכר הזה מהקטלוג של יאנג, לגרסה חדשה שמפיחה בו חיים. הזמרת והיוצרת האוסטרלית קורטני ברנט, שכבר כבשה את לבנו מספר פעמים בעבר, מבצעת את השיר כחלק מאלבום מחווה חדש לניל יאנג שיראה אור בקרוב. הביצוע של ברנט קרוב למקור, אך מוסיף לו רובד חולמני ועדין יותר. אין זה מפתיע, משום שגם ביצירתה שלה, מהלכת ברנט פעמים רבות על הטווח הניל יאנגי שבין רכות לחספוס. זו לא הפעם הראשונה שברנט צולחת בהצלחה את מבחן הקאבר. בעבר, היא הקליטה ביצועים לקלאסיקות של הוולווט אנדרגראונג והגרייטפול דד. כעת, נשמע שהיא נפגשת עם אחת ההשפעות הגדולות ביותר עליה. ולא רק עליה. האלבום, שבו משתתפים בין היתר פיונה אפל, אדי ודר, מאמפורד אנד סנס ושרון ואן אטן, מוקלט כחלק מפרויקט גיוס כספים לארגון Bridge School, עבורו היה מקיים ניל יאנג בעצמו מופעי מחווה רבי משתתפים לאורך שנים רבות. כעת, נסגר גם המעגל הזה, באמצעות הרבה אהבה.

Tamino Feat. Mitski - Sanctuary

טאמינו, אמיר מוחארם פואד, חוזר עם אלבום חדש: Every Dawn’s a Mountain. המוזיקאי הבלגי-מצרי כבש אותנו כבר ב-2016 עם השיר Habibi, וכל מה שהוציא מאז צבוע בצבע המיוחד שלו: איפשהו בין מלנכוליה אירופאית לחום מזרח-תיכוני, בעולמות מוזיקליים שנעים בין רוך מהפנט לעוצמה דרמטית. האלבום החדש נוצר אחרי משבר גדול שעבר טמינו, בתקופה בה הוא עבר לגור באמסטרדם. ברגעים החשוכים של הבדידות והכאב, הוא מצא נחמה בקולה היפייפיה של מיצקי ובמילים החשופות של השירים שלה. "כל פעם שאני שומע את הקול שלה בשיר, זה עדיין בלתי נתפס עבורי" הוא סיפר, "הקול שלה ליווה אותי ימים שלמים." בהמשך, נפגשו טמינו ומיצקי לאחר שזו כתבה לו ברשתות החברתיות והזמינה אותו להצטרך אליה בסיבוב ההופעות האחרון כמופע חימום. כעת השניים סוגרים מעגל בדואט ראשון יחד שיוצא כסינגל השני מאלבומו של טמינו. Sanctuary הוא דואט יפיפיה עם גיטרות סוחפות שזורקות לשירים אחרים של טאמינו, שירים כמו Tummy, עם גיטרות ששטות בין תקווה לשברון לב. את השיר הוא כתב יחד עם המפיק אלסנדרו בוצ׳לטי, מה שהופך אותו לחריג בנוף האישי והאינטימי של Every Dawn’s a Mountain, שנכתב ברובו על ידי טאמינו לבדו. הדואט נפתח עם שירה נמוכה ומכושפת של הזמר, ואז נכנסת מיצקי בקול מהדהד ומסתורי. ההתכתבות בין קולותיהם יוצרת תחושה של געגוע שאין לו פיתרון, מעין התבוננות חצי-חלומית על מערכת יחסים שהייתה יכולה להתקיים, אבל במקום זאת היא מרחפת מעל הכל, לא ממומשת, רוח רפאים בדמות אהבה. וזה טאמינו במיטבו – רומנטי, מתוחכם, תועה בשטח ההפקר שבין זיכרון למציאות.