בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי

ג'ימבו ג'יי - מפרש לבן

מדהים לחשוב על כמות השירים שנכתבו על הקונפליקט שבין להישאר ולהיעלם עוד לפני הקמת המדינה. קונפליקט אנדמי וכל כך ספציפי, המורכב מתנודות בין אשמה לאמונה, בין אומץ לפחד. בשנת 2025, השפה כבר לא דומה לשל יעקב פיכמן – היא ציורית ומורכבת יותר, זהות האויב היא כבר לא מוסכמה מובנת לכולם, הציונות השתנתה, וכל זה חי בשירים של ג'ימבו ג'יי, שלפעמים בכוונה ולפעמים במקרה, מצליחים לדייק את רוח הרגע הקולקטיבית. ב-2023 יצא האלבום האחרון של ג'ימבו ג'יי, "אה וואו". האלבום נכתב לפני המלחמה בצל המציאות המורכבת בעוטף, שלאחר השבעה באוקטובר הפכה למציאות של כולנו והביקורות התקשו להימנע מהמילה "נבואי" בדיון על הרלוונטיות שלו. לאחר 8 חודשי תלישות בהן היה מפונה מביתו בקיבוץ "אור הנר", ג'ימבו ג'יי כתב את השיר הראשון מאז השבעה באוקטובר על הנושא שבימינו הוא שיחת סלון אקטואלית מתמיד - ירידה מהארץ. הוא שואל את השאלות שכולנו שואלים – איך להישאר כשכלום לא בטוח? איך לגדל ילדים באדמה הזו? השיר, שהופק על ידי קותימאן, מגיע אחרי תקופה של מחסום כתיבה, שנפרץ רק כשחזר הביתה לקיבוץ. לא פלא, אם כך, שאדם שמצליח לכתוב רק בחלקת האדמה שלו, חותם שטף של שאלות ולבטים עם הבחירה להישאר. להאמין. הקליפ לשיר מתרחש בחדרה של פסיכולוגית. בקליפ משתתף עמית בר, לוחם שנפצע בעזה בדצמבר 2023. השניים נפגשו במקרה כשג'ימבו ג'יי הגיע לביקור בביה"ח בלינסון, ואחות סיפרה לו שפצוע במחלקה בדיוק ביקש שג'ימבו יבקר אותו. עמית וג'ימבו ג'יי הם חלק מאסופת דמויות המתחלפות על ספת הפסיכולוגית, שכולן עומדות בפני אותה השאלה המחרידה: להישאר או לעזוב?

כוכבת על - יום אחד הלב שלך יפתח

כאשר ההרכב "כוכבת על" שרים את המשפט "יום אחד הלב שלך יפתח" בפזמון השיר בעל אותו השם, קשה שלא לחייך. זאת לא רק האופטימיות הזהירה שהם מפנים כלפיך, אלא גם הדרך שבה הם הוגים את המילים "לב שלך" כ-"לב'שך". מעין שובבות קטנה ומתוקה שמופיעה כאן ולא בפעם הראשונה בקאנון היצירה של הצמד מתי גלעד (ג'יין בורדו) ויובל וילנר (האחיות לוז). הקו הזה, שנון והרמוני, המאפיין ברובו את האלבום השלישי של הצמד "כל כך זוהר", שיצא לפני מספר חודשים, נע על תדר מוזיקלי וטקסטואלי הנשען על השפעות מענקי תרבות כמו הביטלס וכוורת. זוהי אינה מתיקות של ממתק, חדה וחד גונית, אם כי משהו מורכב ומתוחכם יותר. בתוכו, מיתרים של עצב וגעגוע, הזורמים לאורך כל השיר, מנעימים את הטקסט המדבר על דכדוך יומיומי. אל מול השמש ששוקעת ועולה בכל יום מחדש בכל מקרה, מבלי ששום דבר לא נפתר או מסתדר, נשאר רק לחכות ליום שבו הלב יפתח, ולא נהיה עצובים כל כך.

Daniel Caesar & Rex Orange County - There's a Field (That's Only Yours)

אחת המחמאות השגורות אך גם המשונות ביותר שיכולות להינתן ליצירת אמנות היא זו המתייחסת לגודל הלא פיזי שלה. "זהו סרט קטן", למשל, נמסר לרוב כתיאור של יצירה קולנועית העוקבת אחר מעט דמויות בחייהן הפשוטים והיומיומיים. נשמע מטופש, אך אין בכך כדי להפחית מהגודל הרוחני של אותה יצירה, שיכולה להיות עצומה בריגושיה ומפליאה בעומקיה. על כן, באופן דומה, ניתן לחשוב על צמד השירים שהוציאו לאחרונה יחדיו דניאל סיזר ורקס אורנג' קאונטי כ-"שירים קטנים-גדולים". כאלו המדגימים צמצום וצניעות מבחינת השימוש שלהם באמצעים מוזיקליים אך גדלות ושפע בגזרת התוכן הרגשי. זהו שיתוף הפעולה הרשמי הראשון של שני היוצרים המשובחים, אשר פעלו בעשור האחרון בערוצים מקבילים בעולמות הנאו-סול (סיזר) והאינדי (רקס) והצטלבו בכמה פרויקטים וסביב אמנים ששניהם עבדו עמם. לאחרונה, כאמור, שחררו השניים צמד שירים נוגים ועדינים שיצאו בתזמון מחושב ליום הוולנטיין כמתנה עבור מעריציהם. There’s a Field (That's Only Yours), הרך והאקוסטי ביניהם, הוא שיר המתאר את האמביוולנטיות המפעפעת סביב סיומה של מערכת יחסים זוגית, כאשר ניתן להתבונן במה שהתקיים ומה שחסר. את השיר כתבו שני היוצרים בעזרתו של המשורר והמוזיקאי הקנדי מוסטפה, שתרם מכשרונו גם בהפקה המוזיקלית השלווה. בסוף הפזמון, אותו שר רקס אורנג' קאונטי, מונחת השורה שהעניקה לשיר את שמו. "יש שדה שהוא רק שלך" מניח תהייה על היכולת לשמור על נפרדות ופרטיות בתוך ההיטמעות של זוגיות. הוא מניח אותה, ולא מציע תשובה נחרצת. כפי ששירים קטנים וחכמים עושים.

Doechii - Anxiety

טקס הגראמי של 2025, שנערך לפני קצת יותר מחודש, ייזכר לנצח בתור לילה של חילופי דורות בגזרת הפופ ופרסים שנויים במחלוקת. לצד אלו, מה שבכל זאת הצליח להתכנס בקונצנזוס מסוים בקרב הקהל הן הזכיות של דואצ'י בתואר האומן החדש הטוב ביותר, ביצוע הראפ הטוב ביותר ופרס אלבום הראפ הטוב ביותר. האחרון, הפך אותה גם לאישה השלישית בהיסטוריה בלבד שמקבלת אותו. בשנה האחרונה, עוד לפני הפרסים והכתרתה כאשת השנה של בילבורד, פרצה דואצ'י לחיינו בסערה עם האלבום Alligator Bites Never Heal ושורה של הופעות מוצלחות בתוכניות אירוח שונות בארה"ב ובטייני דסק של NPR. מאז, הקריירה של ג'יילה ג'ימה היקמון ממשיכה במגמת עלייה ורק שבה ומוכיחה שהיא כאן כדי להישאר. לאחרונה, גם כוחו המסתורי והלא צפוי של האינטרנט התגייס לעזרתה בדרך הזו. השיר Anxiety נולד אי שם בשנת 2019, במהלך הסשנים של דואצ'י למיקסטייפ הבכורה שלה, אך נזנח מאחור ולא שוחרר רשמית. אז, היוצרת הצעירה החליטה להעלות את עצמה ליוטיוב שרה את הסקיצה הביתית ממיטתה, בה היא מסמפלת את אחד משירי האהבה הכואבים והמיוחדים שיצאו במהלך שנות העשרה - Somebody That I Used To Know של גוטייה וקימברה. ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 2023, הראפר סליפי האלו החליט לסמפל בעצמו את הגרסה של דואצ'י תחת שיר שלו באותו השם והפיך בו חיים חדשים. והנה אנחנו ב-2025. כשהשיר של דואצ'י, בגרסתו העדכנית, הוצמד לסרטון טיקטוק של סצנה מפורסמת מתוך הסדרה "הנסיך המדליק מבל אייר", אלוהי הויראליות נחתו על החרדה של דואצ'י והפכו אותה לטרנד החם של התקופה. כך, הסצינה המקורית, בה וויל סמית' מתגנב לחדרה של אשלי בנקס (טטיאנה עלי) ומחקה את צעדי הריקוד שלה, הפכה למוקד למחוות של גולשים רבים שביצעו ריקוד זה על גבי השיר, והגיעה בסגירת מעגל גם אל דואצ'י עצמה, שהעלתה סרטון שכזה עם וויל סמית' לצדה. כך, השיר החשוף שמדבר באופן ישיר על התמודדות יומיומית עם חרדה, קיבל זריקת אופטימיות וכיף מהעולם הוירטואלי שאפשר לגולשים רבים ליהנות ממנו ולרקוד אותו, בזמן שהם גם מזדהים עם המילים עמוקות. בעקבות ההצלחה הזו, הוציאה דואצ'י את השיר רשמית וכעת הוא זוכה לעדנה המסחרית הראויה לו ומטפס במצעדי המכירות ברחבי העולם. אנחנו נמשיך לפזז איתו כאילו אף אחד לא מסתכל ונחכה לגלות מה הלהיט הנשכח הבא שהאינטרנט יעורר לחיים.

Marianne Faithfull - Burning Moonlight

עם הידיעה על מותה של מריאן פיית'פול ב-30 בינואר השנה, חלק מהכותרות בישראל קבעו: "הלכה לעולמה האקסית המיתולוגית היהודייה של מיק ג'אגר". כך, יוצרת ומבצעת מוכשרת וחשובה צומצמה לכדי ייחוס רומנטי רכילותי וזמני. אבל מריאן פיית'פול הייתה הרבה יותר מ-"האקסית של", וגם הרבה יותר מכוכבת של שיר אחד, אותו כתב לה ג'אגר. As Tears Go By אמנם היה רגע הפריצה שלה בשנת 1964 אבל הקטלוג העשיר שלה והקאמבק המפואר בסוף שנות ה-70 היו בעלי חשיבות לא פחותה מהלהיט ההוא וההשפעה של על דורות של מוזיקאים לא ניתנת לכימות. פייתפול לא הייתה תמימה. בשנותיה האחרונות היא ידעה שהסוף קרב ועל כן עבדה על שירים שעסקו בסיכום חייה ובמחוות לעברה הסוער. כשסיפרה על החומרים שהיא עובדת עליהם, אמרה פיית'פול: "It’s a good time to look back. It helps me to remember all the things I’ve done. I can’t say I’m a particularly nostalgic person, but I am enjoying this period of reflection”. כעת, לבקשת משפחתה, ארבעה מהשירים האחרונים שיצרה יוצאים ב-EP קצר שיצא ביום חנויות התקליטים באפריל הקרוב. Burning Moonlight הסינגל שמבשר על צאתו של האי.פי, נשען על ימי הפולק שאפיינו את תחילת הקריירה שלה ושואב השראה מאותו להיט פריצה שלעיתים גם רדף אותה. זהו אותו ערב שמסמל סוף ואותו מבט נוסטלגי שנפרד ממה שהיה ולא ישוב עוד. אלא שהפעם, במקום הדמעות הזולגות וההיאחזות בעבר, פיית'פול מוכנה לבואו של הערב הזה בהשלמה מלאה.