בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי ,

איה זהבי פייגלין - היי אחות (איה וגיטרה - בהופעה)

"מאז שבעה באוקטובר אני מסתובבת בכל הארץ עם החברות שלי, אנחנו שרות שירים ופוגשות אנשים שעברו דרך האסון בכל מיני צורות. מתוך המסע הזה נולד השיר". את המילים האלו כתבה איה זהבי פייגלין לפני קצת יותר משנה, כשבחרה להוציא עם אוסף יוצרים ויוצרות - שותפיה ל-"בריגדת האהבה", את הסינגל "היי אחות". השיר, שנולד ממסע הניגון והנחמה של פייגלין וחבריה בימים עצובים, מבשר מסר של ריפוי וצמיחה הממוענת בעיקר לאחיותיה הנשים שפגשה בדרך. באמצעות הפזמון, ששב ומהדהד את המנטרה "אנחנו עוד נחזור לרקוד", מציעה פייגלין תקווה ואופטימיות למול כל הרע שנפל עלינו והכאב שעבר להתגורר בתוכנו באופן יומיומי.

בדיוק שנה לאחר שיצא לראשונה, כשהמלחמה עדיין סביבנו והשגרה עוד לא שגרה, בוחרת פייגלין להוציא גרסת הופעה אינטימית לאותו השיר. הגרסה החדשה לקוחה מתוך אלבום לייב שהוציאה לאחרונה פייגלין, אשר הוקלט בנובמבר האחרון בהיכל התרבות בתל אביב ומכיל בתוכו ארסנל שירים מתוך ששת אלבומי האולפן שהוציאה בעשור האחרון. זו "צלילה עמוקה ופשוטה לתוך השירים, ממקום ששואף לחזור לבסיס הנקי והקרוב של המוזיקה", היא מסבירה. ואכן, באלבום זה, מצליחה פייגלין להעביר את אותה תחושה חשופה ועירומה מקישוטים. באחת הסצנות בסרט הקאלט "אנשי המסיבות" ניתן לראות את חברי ניו אורדר מנסים להרים את ראשם אחרי מותם של חברם הטוב איאן קרטיס וממציאים את עצמם מחדש עם השיר Blue Monday. דווקא אז, כשהם מנגנים את השיר לראשונה, ללא הפקה מיוחדת ומרשימה, נגלה הכוח הגדול ומרומם הרוח שלו. כך, גם אצל איה זהבי פייגלין בגרסתה האקוסטית, ניתן לנכוח מול העוצמה של המרפאת והמעצימה של מילים ולחן.

ראיתי שם אישה
שצעקה בלי קול
אני מתפללת בשבילה
שהיא תמצא מזור
המנגינה תחזור
דרך השברים לזרוח
ראיתי ילדים שאיבדו את הכל
אבל הם לא איבדו את הרצון לשמוח

דן זיתון עם מיה יוהנה ומאור אלוש - הכל מתפרק (פרויקט קינצוגי)

"קינצוגי" היא מילה ביפנית שמשמעותה היא "חיבור מוזהב" ומתארת טכניקה אמנותית העוסקת בתיקון כלי חרס שבורים. מאחורי המלאכה הלא מאוד פרקטית הזו, עומדת תפיסה פילוסופית הרואה את היופי שבחוסר ומציעה ערך, אסתטי ורוחני, במעשה הריפוי והאיחוי של השבר והפגם. לא מפתיע, אם כך, שהזמר והיוצר דן זיתון בחר במילה זו כשם לפרויקט המוזיקלי החדש שלו. במסגרתו, מארח זיתון אמנים (ביניהם גון בן ארי, גיא ויהל ועוד) לתהליך יצירה משותף וייחודי העוסק גם הוא בפירוק והרכבה מחדש ובדיאלוג שסביב יצירת יש מאין. "האלבום נבנה בצורה מיוחדת, בה יצרתי ביטים ומנגינות ושלחתי לזמר/ת/ים המתאימים. משם השיר קיבל טקסט ומלודיה", מסביר זיתון, שבעברו התנסה רבות בעבודה עם יוצרים מוכרים שונים כמפיק, כנגן וכטכנאי. עבור השיר "הכל מתפרק", הסינגל השני מהפרויקט, גייס זיתון את מיה יוהנה ומאור אלוש, אותם הוא מתאר כ- "שני אמנים שהתאהבתי בצבע קול שלהם ובהמשך באנשים שהם". מילות השיר, המונחות בשירה ענוגה על גרוב עשיר ורפיטטיבי, מתארות גם הן התפרקות שמזמינה התחלה חדשה בנוסח רוח הקינצוגי היפנית. "אל תדאג זה רק מרגיש כמו סוף", שרה יוהנה לפני פזמון השיר, ומערבבת כך בקולה את הנוזל המוזהב שידביק את חלקי החרס המנופצים.

Little Simz - Free

"אם היופי הוא בעיני המתבונן, מדוע אנחנו כה אובססיבים ברדיפה אחרי שלמות?". את השאלה הזו מציעה ליטל סימז בבית השני של השיר החדש שלה, Free, בו היא מיטיבה שוב לנסח בכנות, ברגישות ובחרוזים, את הדילמות והתהיות הכמוסות ביותר של הנפש שלנו. בפזמון השיר, מזכירה לנו סימז שוב ושוב את התובנה השחוקה אך הכל כך נשכחת ומורכבת ליישום לפיה- "רק האהבה תשחרר אותנו לחופשי". זהו הסינגל השני שמוציאה היוצרת והראפרית הבריטית המצוינת לקראת אלבומה השישי, Lotus, שיראה אור ביוני הקרוב. בשנה שחלפה מאז אלבומה הקודם, No Thank You, הספיקה סימז לא רק לחדד את העט והלשון שלה אלא גם לתרגל את חריפותה בז'רגון המשפטי. זה קרה לאחרונה כאשר הגישה סימז תביעה בסך 2.2 מיליון דולר כנגד המפיק המוזיקלי הצמוד שלה, Inflo, על רקע סכסוך כספי ביניהם. כתוצאה מכך, כפי שניתן להניח, אוישה עמדת המפיק מחדש לקראת העבודה על האלבום הנוכחי. הפעם, מי שגויס למשימה הוא מיילס קלינטון ג'יימס, שעובד כאן לראשונה עם סימז ומספק, אם לשפוט לפי שיר זה, הפקה חמימה ואורגנית הנשענת על גרוב תופים רגוע. בעזרתו, בעזרת הכריזמה והפלואו הבטוחים של סימז ואולי גם בעזרת המיליונים שתרוויח בתביעה, ניתן כבר לדמיין אלבום מוצלח נוסף מהמלכה העכשווית של הראפ הבריטי.

Pulp - Spike Island

לפני 34 שנים, The Stone Roses הופיעו בפני כ-27,000 מעריצים ב-Spike Island – אזור תעשייה נטוש ליד העיר וידנס בצפון-מערב אנגליה. זה לא היה סתם מופע, אלא רגע מכונן בתרבות הבריטפופ וה-rave של תחילת שנות ה-90. למרות הסאונד הבעייתי והתנאים הלא אידיאליים, ההופעה הפכה לאגדה. סוג של "וודסטוק" בריטי שבו רוק פסיכדלי, מוזיקת דאנס ותחושת מרד נעורים התמזגו למהפכה תרבותית.34 שנים אחרי, ו-24 שנים מאז שהוציאו חומרים מקוריים, ג'רוויס קוקר ו-Pulp חוזרים לאותו רגע – ולחיינו – עם הסינגל החדש Spike Island. זהו לא בדיוק שיר על האירוע המפואר הזה אלא דווקא על הזיכרון האישי שלו: על תהילה חולפת, התרסקות של אידיאלים, ומבט מפוכח אל תוך התרבות שמעצבת אותנו. כמו תמיד, קוקר לא מתמסר לנוסטלגיה אלא בוחן אותה בזכוכית מגדלת (או במשקפיו האיקוניות) – והפעם כדי לשאול: מה השתנה, ומה אולי לא השתנה בכלל. האלבום החדש של הלהקה, More, צפוי לצאת ביוני ויוקדש לזכרו של בסיסט הלהקה הוותיק סטיב מקי, שנפטר במארס 2023, אחרי מאבק ממושך במחלה.