כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
Noga Erez - WATCH THE NEWS
האמת הפשוטה היא שנעשינו מכורים. בין אם אנחנו רוצים להודות בזה ובין אם לא, כולנו פיתחנו תלות של ממש בשנים האחרונות לחדשות. זה גם לא ממש אשמתנו. עם כל מה שקורה מסביב, לדעת מה קורה בחדשות זה לעתים עניין ממש הישרדותי. ובכל זאת, משהו במערכת היחסים החד צדדית עם המסך הפך ללא נוח, למטריד ומעיק. התחושה העכורה הזאת נמצאת בבסיס השיר החדש של נגה ארז, Watch The News. דווקא באנגלית (המצוינת שלה), ארז מצליחה לשרטט בצורה מדויקת ביותר את תחושת הסלידה - משיכה שמייצרים בנו שידורי החדשות בארץ. בלתי נסבל להיות מחובר אליהם כל הזמן, אבל גם אי אפשר להתרחק מהם כשהחיים שלנו על הכף. ההגשה הכאילו אדישה, שהפך לסימן ההיכר של ארז, מצליחה לתפוס טוב מכל את אזור הדמדומים הרגשי הזה, המהלך בין אפטיות וחרדה. דרך דימויים של בדידות, ריחוק ושעמום שואלת ארז שאלה שנשמעת פשוטה, אבל בעצם מורכבת הרבה יותר במבט שני: האם אנחנו באמת רוצים לראות את החדשות?
יוגב גלוסמן ונינט טייב - חוף מבטחים
סינגל נוסף מאלבומו החדש "לי עוד יש ים בתוכי" של יוגב גלוסמן (iogi) שיצא בתחילת החודש. בכל אחד משיריו מתארחים מוזיקאים ומוזיקאיות שותפים, הצובעים אותו בתנועה של צבעי מים, מתמזגים ומגוונים; טליה דנציג, שאת השיר היפהפה איתה "כשאין מה לומר" אולי כבר שמעתם אצלנו, מאור אלוש, דניאלה תורג'מן, אביתר בנאי, אלון לוטרינגר, דניאל נץ, רותם בר אור, שיר פרום, ובסינגל הזה, "חוף מבטחים" - זו נינט טייב. ממנו, לקוחה גם כותרת האלבום: "לי עוד יש ים בתוכי / גם כשסוער שם בחוץ / פה אצלי / מבט עד האופק רק מים כחולים / חוף מבטחים". הקול של נינט, שיש בו את היכולת המופלאה לעורר תמיד תחושת בית והזדהות, בשילוב עם מנגינה פשוטה וישראלית מאוד והפקה שמהדהדת את הגלים בשיר, יוצרים שיר שמרגיש כאילו הוא צף מעל הזמן. תזכורת יפה ומעודדת למחשבה כי ניתן להביט על חווית האינדיבידואל הבודד לא רק מזווית הכאב אלא גם ככח - כשהכל סביב פרוע, לפעמים הדבר הכי רגוע הוא להתחבר לעצמנו, להיאחז ולחבק קרוב את הגרעין הפנימי הזה שלא משתנה ומשתנה כל הזמן. חוף מבטחים של מוזיקה שהיא הכי מכאן, דווקא עכשיו, כשהביטחון מתערער כל כך והגלים גבוהים גבוהים.
תומר ישעיהו - כל עוד
את "כל עוד" (במקור של בעז שרעבי) תומר ישעיהו ביצע לראשונה בליווי גיטרה בלבד, במצעד שירי אהוד מנור של כאן גימל. הוא הרגיש שהשיר הזה, בביצוע שלו, מחכה לגרסת אולפן מושקעת - וכך היה. חודשיים אחרי צאת אלבום המחווה של כאן-תאגיד השידור לאהוד מנור, במלאת 20 שנה ללכתו, מצטרפת אליו הרצועה המיוחדת הזו בביצוע ישעיהו. גרסה לשיר פחות מוכר, אך לא פחות יפה של מנור ושרעבי. תומר ישעיהו מספר: "זו הזדמנות גדולה עבורי להשתתף בפרויקט הנפלא 'ברית עולם', שמחדש את השירים היפים של אהוד מנור. בתור ילד ישראלי, חשבתי שהשירים של אהוד כמעט מובנים מאליהם. כשגדלתי הבנתי שלא. השיר 'כל עוד' מאוד אהוב במשפחה שלי, לכן חשבתי שהוא אחד הלהיטים הגדולים של אהוד מנור. כשניגשתי לבחור שיר לבצע במצעד אהוד מנור בכאן גימל, מיד ידעתי שזה השיר שאותו אבצע. בשיחה קצרה עם השדרן אהרון פררה לפני הביצוע, הוא שאל אותי למה לא הבאתי בוזוקי? חשבתי על מה שפררה אמר והקלטתי לעצמי גרסה נוספת לשיר הזה שאני כל כך אוהב. את הגרסה הזו החלטתי לא להשאיר לעצמי, והנה היא כאן כחלק מהפרויקט היפה הזה. שירים מהסוג הזה מוכיחים לי כל פעם מחדש כמה אני אוהב להיות ישראלי."
Bruce Springsteen - Sunday Love
זה דורש שילוב נדיר של פוריות בלתי נגמרת וסטנדרטים גבוהים להחריד כדי להגיע למצב שבו אמן יכול להוציא, אחרי שישה עשורים של יצירה, שבעה אלבומים גנוזים. 83 שירים, באורך כולל של 319:48 דקות – זהו המארז שהוציא בסוף יוני השנה הבוס, ברוס ספרינגסטין. Tracks II: The Lost Albums מאגד חומרים שהוקלטו בין 1983 ל-2018. חלקם נשמעים כמו להיטים פוטנציאליים שלא נולדו בזמן, אחרים כמו מהלכים אמנותיים שנשמרו מחוץ לאור הזרקורים. צנזורה עצמית מהסוג הזה היא אמנות שהולכת ונעלמת בעידן שבו הפצה מיידית הפכה לדרישה, והלחץ להוציא חומרים בכל מחיר גובה לעיתים קרובות את איכותם. ספרינגסטין לא גנז "סתם" שירים, או חצאי שירים שמעולם לא השלים. ברוב המקרים, מדובר בשירים מלאים ומצוינים וביניהם Blind Spot מימי Streets of Philadelphia, או Follow That Dream מימי נברסקה, Farewell Party מתקופת The Ghost of Tom Joad ו-Faithless מהשנים בהן עבד על Devils & Dust. את כולם, בחר ספרינגסטין לשמור לעצמו בזמנו. כעת, אחרי שבתקופת הקורונה התפנה לעבור על הקלטות ישנות אלו, משחרר ספרינגסטין אסופה מכובדת זו הנשמעת לא כטיוטות אבודות אם כי כפרקים שלמים שנפלו מהביוגרפיה המוזיקלית שלו. אחד מרגעי השיא של המארז הוא השיר Sunday Love, מתוך האלבום שמאגד שירים מתקופת העבודה על Western Stars. מחווה לימים בהם מוזיקה אמריקאית של שנות ה־60 שילבה תזמורים רחבים עם שירי אהבה פשוטים. רק ספרינגסטין יכול להרשות לעצמו לגנוז שיר יפה כל כך ורק לו החוכמה לתקן ולשחררו באיחור. בכל זאת, הוא הבוס.
Throwing Muses - South Coast
מעטות הלהקות שהצליחו להישאר נאמנות לעצמן במשך למעלה מארבעה עשורים מבלי לאבד את הלהט, המורכבות והייחוד הסגנוני. Throwing Muses, שהוקמה בתחילת שנות ה־80 על ידי קריסטין הרש ואחותה החורגת טניה דונלי, היא אחת כזו. גם עשור לתוך פעילות ההרכב, כשדונלי עזבה אותו עבור הקמת הברידרז ו- Belly והשאירה את הרש להובלת הלהקה כטריו, הצליחו "זורקות המוזות" לשמור על קו חמקמק ולא מתחייב המהלך בין חספוס לרכות ובין שוליים למרכז. במרץ האחרון הוציאו Throwing Muses את Moonlight Concessions, אלבומן ה-11, החושף קו מצומצם ואקוסטי יותר מקודמו, אך כזה המגלה מתוך המינימליזם עוצמה אמנותית מרשימה. זו, נשמעת למשל ב-South Coast, השיר השני מתוכו, המגלם בתוכו את כל מה שיפה, עקום, עיקש ומטלטל במוזיקה של הרש. עם אקוסטית הנפרטת בגראנג'יות מחוספסת שמהדהדת לליז פייר או לאנפלגד של נירוונה, קול מעושן ונושא זכרונות וצ'לו זר וחורק - מציגה קריסטין הרש שיר בודד ופצוע על שברון לב והקושי בהשלמה איתו. את זוג האוהבים שהיו מדמה הרש בשיר לזוג עורבים מקרקרים. רגע הם כאן יחד, והנה הם מתעופפים הלאה, כל אחד לדרכו. הבחירה בדימוי הזה, מעין גרסה אלטרנטיבית וקודרת לקלישאה הרומנטית של זוג יונים או ציפורי שיר, מתארת היטב גם את גרעין היצירה וההתמקמות האמנותית של Throwing Muses. צורמנית, לא מתנחמדת ולעתים אף מאיימת, אך גם אמיצה, עצמאית וחופשייה לפרוש כנפיה השחורות.
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)