כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
אולי דנון - שירימאתמול
כשהאלבום הראשון שלך יוצא בגיל 17 בהפקה של שלום גד וזוכה לביקורות מרשימות, טבעי שהציפיות ממך באלבומים הבאים יגדלו בהתאם. באלבום השלישי של אולי דנון, השבר הסורי-אפריקני, אפשר להרגיש שהתוצאה אפילו עולה על הציפיות. אירועי הכמעט-שנתיים האחרונות לא פסחו על דנון, והובילו אותו לתהות האם העבודה על אלבומו הבא, שנכתב ברובו לפני, עודנה רלוונטית לימינו. כדרכם הקוסמית של שירים לצבור משמעויות חדשות וכדרכו המתסכלת של המצב האנושי להכיר סוגים שונים של סבל, התגלה שכן, בהחלט שרלוונטית.
כך למשל, ניתן לשמוע בסינגל שירימאתמול, המתעסק בכוחה של הכתיבה - למחוק, לברוא, לחזור לעבר ולהציץ לעתיד. השיר נפתח בציטוט של אריק איינשטיין מתוך ראיון שנערך איתו אי שם בשנות ה-80, בו הוא מדבר על תהליך היצירה שלו והתסכולים שנלווים אליו. ואכן, מתוך מדבר הכתיבה דנון יוצא לעולמות חדשים שטרם נגע בהם בחומרים הקודמים שלו. כך, גם הסאונד של דנון השתכלל - מפגש של גרוב וספוקן וורד, כלי נגינה שונים תחת הפקתו העשירה של עומר שונברגר וקולה של עמר גושן ברקע, הנותנים עומק ורכות לצד הקול הבוגר וההגשה חמורת הסבר של דנון. אנחנו נשמח לעוד שירים כאלו מדנון, מאתמול, מהיום ולמחר.
דני קוטנר - Growing Apart
"לילי", הוא השם של אלבומה השני של דני קוטנר, שעתיד לצאת באוקטובר הקרוב, והוא גם שמה של סבתה שהלכה לעולמה במהלך כתיבתו, והשפיעה רבות על היצירה שלו. נדרשת רגישות מירבית כדי לכתוב על התמודדות עם אובדן של אדם קרוב, ונראה שלקוטנר יש אותה בנדיבות. בשיר Growing Apart, הסינגל השני לקראת האלבום, חוקרת קוטנר באומץ סוגיות של אשמה, מתח וחרטה. תכנים כאלו לרוב מזמנים אליהם הגשה קרה ולחן עצוב, אך קוטנר בוחרת להניח את מילותיה על ביט קצבי וכיפי, הפקה חמימה ושירה מנחמת ומלאת נשמה. את המפגש הזה תוותה קוטנר עם המפיקים מתן אגוזי וגל עובד (שהפיק את האלבום כולו) - יחד הם הרכיבו עבורה תמהיל מהפנט של גרוב מתקתק, הנע בין עולמות הניו-סול לאלו של הפולק והאינדי ומציג מעין נקודת מפגש מדומיינת בין אריקה באדו לפיבי ברידג'רס. ככזה, Growing Apart הוא שיר המבקש לראות את המציאות, מפחידה ככל שתהיה, ולהתמודד איתה בישירות. במקביל, הוא מצליח גם להכניס המון אוויר לריאות, ואולי גם להקים אותנו מהכיסא לפיזוז קל במזגן.
Black Keys - Man On A Mission
יש שירים בחייה של להקה ותיקה שגוררים אותה לעוד שנה של הישרדות, ויש רגעים שמייצגים את הרגע בו היא פשוט נדלקת מחדש. "Man on a Mission" הוא הרגע השני באופן שלא מתאמץ אפילו להיות מרומז. בסינגל שהכי נותן בראש באלבום החדש של The Black Keys, דן אוורבאך ופטריק קירני, שכבר היו על סף פירוק, נותנים לעצמם בעיטה נחושה חזרה לפרונט עם שיר שמריח מזיעה, גיטרות עבות, תופים כבדים, קלידים פסיכדליים שמתפתלים ברקע וקול שמזכיר למה הלהקה הזו הייתה אחת מלהקות הרוק הבולטות של העשור הקודם. האלבום No Rain, No Flowers נולד מתוך כאוס: סיבוב הופעות שבוטל ברגע האחרון, עייפות יצירתית ומערכת יחסים עכורה עם הנהלת הלהקה שכמעט הביאה להתרסקותה. פתאום, הקלידים השחורים מצאו את עצמם שוב לבד; בלי צוות, בלי הופעות, אבל עם אולפן פתוח ורעש בין השכבות של העור. ואז, במקום לקרוס, הם כתבו. "Man on a Mission" נולד בדיוק ברגע הזה והוא נשמע ככה: חד, רועש, נע בין דחף רומנטי לאובססיה אובדת שליטה. הטקסט נכתב יחד עם דניאל טאשיאן שלצד הנאמבר הבועט הזה השתתף גם בכתיבת קטעים פופיים בהרבה שחולקים מקום באלבום הזה כמו BABYGIRL, סאונדים שלכאורה חיים זה לצד זה בשלום ולא מבלי לחלק את עדת המעריצים לאלו ששמחים על הגיוון ולאלו שכועסים על ההתמסחרות. כך או כך, נראה שכמאמר השיר, The Black Keys הם אכן גברים במשימה שעושים את המיטב כדי לחזור לכסא הנהג בתהליך היצירה שלהם, והתולדה של הנחישות הזו היא אלבום שלוכד תחושת קיץ חיוור ופסיכדלי.
Norah Jones & John Legend - Summertime Blue
אם במקרה שכחתם מה הטמפרטורה בחוץ ויצאתם לעולם בלי מזגן נייד צמוד, אין לנו איך לקרר אתכם פיזית, אבל מנטלית? יש פתרון! לחצו פליי על הדואט החדש של נורה ג'ונס וג'ון לג'נד, ותוך רגע תרגישו בריזה קרירה וטעם של ארטיק לימון קפוא בפה.
החיבור החדש והראשון אי־פעם בין השניים נולד כשג'ונס גילתה שהמפיק Gregg Wattenberg, איתו היא עובדת על פרויקט חדש, משתף פעולה במקביל גם עם לג'נד. "התרגשתי מאוד כי תמיד הערצתי אותו, אבל דרכינו מעולם לא הצטלבו", סיפרה ג'ונס, שקפצה על ההזמנה לשיתוף פעולה והתארחה לסשן מיהנה באולפן של לג'נד בלוס אנג'לס. התוצאה היא שילוב מרענן: טקסט על רומן קיץ חולף שכאילו נשלף היישר מסצנה בסרט גריז, עטוף באסתטיקה הג'אזית הנקייה, הרכה והמלטפת של ג'ונס, עם נגיעה של ניאו-סול חמים מהעולמות המוזיקליים של לג'נד. זה אולי לא מזגן, אבל בהחלט פסקול מצוין לקיץ.
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)
