בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

Shen - אור

"אוטוסוגסטיה", הוא תהליך פסיכולוגי שבו בני אדם יכולים לשנות את דעתם, עמדותיהם, רגשותיהם, ואמונותיהם, על ידי שכנוע עצמי והשפעה תת-מודעת על מרכיבים אלה, ונעשה לרוב על ידי שימוש חוזר במשפטים או מנטרות מסוימות. בשיר "אור" של להקת שן הירושלמית, הם מבקשים לשכנע אותנו, ועל הדרך גם את עצמם, שהאור עדיין מתקיים בעיניים שלנו. כשיוצאים למסע ההיפנוזה בן חמש הדקות, האוזן מיד קולטת את תיקתוקו של המטרונום, שמשחק גם בתפקיד השעון המהפנט, אליו מצטרף גרוב שיכול מצד אחד להתפרש כיצירה פסיכדלית מעולמות הקראוט-רוק, אך מצד שני גם נותן תחושת נוסטלגיה ישראלית. לכל אלו מצטרף קולה של יערה חיים, הזמרת המרכזית בשיר הזה, שחוזר על מעין תפילה בת כמה שורות ודימויים מעולם הטבע, שכמו בסוגסטיה עצמית, מתארת את המצב האוטופי, וחוזרת עליו שוב ושוב, עד שמגיעה, בתקווה, לידי שכנוע. השילוב הזה, בין מוזיקה ישראלית למדיטציה, עשוי להרגיש זר ומשונה אך מסתבר שלהקת שן מתעסקת בו ומתפתחת אותו כבר למעלה משש שנים. "אור", הוא הסינגל ראשון מתוך אלבומם השלישי, "ארץ רפאים", שצפוי לצאת בקרוב. בין אלבום לאלבום, וגם בסינגל החדש הזה, שן מוכיחה שוב שהיא להקה שחורטת על דגלה להישאר בתנועה ולהוסיף לחפש ולשלב את מה שלא הספיקה לשלב עדיין בשיריה. בין אם זה סינת-פופ אייטיזי, טריפ הופ, אמביינט, פסיכדליה, פאנק או גאראג' - נדמה שחברי שן מאזינים לכל הסוגות האלו ומתיכים אותם לתוך יצירתם. עם עושר מוזיקלי כזה ומנטרות פיוטיות שכאלו, גם אנחנו מצליחים להשתכנע שיש אור קטן שמבקש לצוף.

Monad - 1976

אם צופים בקליפ של הסינגל החדש של מונאד, 1976, אפשר להתבלבל ולחשוב שבאמת מדובר בקליפ מאמצע הסבנטיז, עם צבעוניות דהויה ונוזלית שעוטפת להקה של ארבעה נגנים. זוהי בלדה מרירה-מתוקה ונוסטלגית, סינגל מתוך האיפי הקרוב Gift של פרויקט הדרים-פופ מונאד, מאחוריו עומד המפיק והיוצר אשחר נחמני. “זה שיר קלאסי על סיפור אהבה קיצי ושברון לב. השנה האחרונה בתיכון, רגע לפני שעוזבים לעיר אחרת, לילות קיץ אינסופיים - כל ערב מרגיש כמו התחלה של משהו חדש או הסוף של הכל” מסביר נחמני. עם בס שמן ויציב, שירת או-לה-לה בקולות הרקע והפקה שמביאה טייק חדש על הישן עם השפעות של ה-Flaming Lips, אפשר להשתגר ישר מהספה בסלון אחורה בזמן לשנת 1976, דוק, עם כל הנוחות המודרנית של שירותי הסטרימינג וההפקה הדיגיטלית.

Mark Ronson & RAYE - Suzanne

כבר משלושת התווים הראשונים של Suzanne, תקיעות נשפנים גרוביות מעוטרות במעברי תופים בטעם של פעם, ניתן להרגיש את הטמפרטורה מצטננת והמשקל יורד מהכתפיים. כמה שניות פנימה, כשהשירה הקולית של ריי מחליקה מעל הבס הרטרואי של מארק רונסון, אפשר כבר להיות בטוחים שאנחנו בידיהם הבטוחות של מאסטרים בתחומם. זהו המפגש הראשון, אך המתבקש כל כך, בין מפיק העל מארק רונסון לזמרת הבריטית ריי (רייצ'ל אגאתה קין), שהושוותה לא אחת בעבר לאיימי ווינהאוס. השוואה שיכולה לגרום לזמרת להצטמק בפחד מול המיקרופון אך במקרה זה הובילה את ריי דווקא להיענות לאתגר. וטוב שכך: כי בשירם הראשון יחד מצליחים רונסון וריי גם לעורר נשכחות אך גם להיבדל מאותו הסגנון שהביא את רונסון לגדולה לפני כעשרים שנה, עם הזמרת המקועקעת מקמדן. הפעם, גייס רונסון לקונסולת ההפקה גם את תומאס ברנק, מאנשי הלייבל Daptone וחבר בכמה מההרכבים שבו, אשר הובילו את חזרת צלילי הסול לניו-יורק בעשור הקודם. יחד, יצרו רונסון, ריי וברנק שיר מלא בקסם ורומנטיקה, שמצליח להיות אגבי ושמשי ובמקביל נוצץ ולילי. סוזן לא זכתה לכאלו חיזורים ותשבוחות מאז שכתב עליה לאונרד כהן.

The Marcus King Band - Carry Me Home

Carry Me Home, שיר הסיום באלבומו הקרוב של מרקוס קינג, (Darling Blue שייצא ב־26 בספטמבר), הוא אולי מכתב האהבה הישיר ביותר שלו אל המקום שעיצב אותו. בשונה מהסינגלים האחרונים שלו, שעסקו באהבה ובהתמודדות אישית, כאן המבט מופנה החוצה — אל הרי הבלו רידג' של הקרוליינות, הנוף שקינג קורא לו בית. לדבריו, זה היה "השיר הראשון שיצא מתוכי" בתהליך העבודה על האלבום, והוא למעשה קבע את הבסיס הרגשי לכל מה שבא אחריו. השיר נשען על ריף גיטרה שמזכיר את הביטלס, במיוחד בהפקות של ג'ף לין ושירים כמו Free as a Bird, ועליו נפרש הקול החלק והחם של קינג, המצייר בדימויים הרים, ירח ועצים. בפחות מארבע דקות מצליח השיר לזקק תחושה של שייכות. הוא מבטא את המסע הרחב יותר של קינג ב־Darling Blue: חיפוש אחר יציבות, זהות ושלווה, אחרי שנים של טלטלות. אם הסינגל הקודם, Carolina Honey, היה שיר תודה לאישה שעזרה לו להחלים, הרי ש־Carry Me Home הוא מחווה לאדמה שתמיד נשאה אותו.