בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

מרסדס בנד - שיר השנה

האם השנה היא 2004? כי זה מרגיש שמרסדס בנד חוזרים לסאונד הכי אורגינלי שלהם מאלבום הבכורה, רצוף שירי השנה. באפריל האחרון הוציא הלהקה את האלבום החמישי שלה, "גילטי סטלה", מתוכו כבר השמענו את הסינגל הדוהר "פרש בודד". "שיר השנה" הוא סינגל נוסף מתוכו, שעל כתיבתו חתומים כל חברי ההרכב; גל תורן, אורי גת, אסף גובר, ויונתן גלילה. השיר מגלם הבטחה משועשעת וקריצה מכוונת לתעשיית המוזיקה - "השנה, השנה מבטיח שאכתוב לכבודך את שיר השנה / השנה, השנה אקח אותך לטיול של יותר משנה". עם ההבטחות האלו, סולו גיטרה סוחף, סנר קופצני ובוער ורפרנס תנ"כי למגילת אסתר צמוד לקללה עסיסית, מתקבל שיר מתריס, כיפי ובעיקר - הכי מרסדס בנד שיש.

רועי ריק ואקו - בואי נרגיש את זה

מן הידועות היא הנטייה של אמנים להימנע מעיסוק במציאות החיצונית באופן מפורש, דווקא כשזו נהיית קשה, מאיימת ודרמטית יותר. אך מה עושים אמנים החיים במדינה שבה כל זמן הוא זמן דרמטי ומלחמה היא דבר כמעט שגרתי? כאן, לרוב, משתבצים האמנים לאחת משתי קטגוריות: אלו הבוחרים לצייר מפלט אסקפיסטי או להתעסק דווקא עכשיו באישי ובפנימי ביותר, ומולם אלו המבקשים להתכתב ישירות עם המצב שמחוץ לחלון הבית ולכתוב מתוך הפצע החברתי המדמם, עוד בטרם הסתיים הניתוח. רועי ריק כנראה לא שמע על החלוקה הזו. באלבומו החדש והמשובח, "הפחד מהריק" (כן, pun intended), מצליח איש הקולקטיב לדלג בקלילות חסרת מאמץ בין הקונקרטי והפוליטי אל המופשט והרומנטי. כך, ניתן לפגוש בין שירי האלבום גם פסימיות של לקראת בחירות, פחד ממגיפה נוספת וחזרה מדוכדכת מהפגנה, אך גם אהבה חוצת אוקיינוסים, כמיהה לחיבוק וחצי תקווה מול החוף של יפו. כשהתותחים רועמים, כך מסתבר, המוזות של רועי ריק רוקדות בחופשיות. בסינגל האחרון מהאלבום - "בואי נרגיש את זה", תופס ריק את הקצה הקליל והכיפי ביצירתו בצורה אפקטיבית ומנענעת אגנים. כשלצדו על המיקרופון אשפית החרוזים והגרוב אקו ומאחוריו אסופת נגנים מהודקת וחלקלקה (אותה הוא מכנה בצדק: "נבחרת הסאטן"), מצליח השיר להעניק תחושה של בילוי זוגי מלא בספונטניות ונטול עכבות, הנמשך עד שהבוקר עולה.

Cass McCombs - Peace

כבר 20 שנה שקאס מקומבס מתנסה ופורם קצוות מוזיקליים. אבל באוגוסט השנה הוא הוציא את אלבומו האישי ביותר. באלבום Interior Live Oak הוא חזר לשתף פעולה עם שותפים ותיקים כמו ג'ייסון קוור (מפיק וחבר להקת Papercuts), כריס כהן (זמר־יוצר וגיטריסט, לשעבר ב-Deerhoof), מאט סוויני (גיטריסט ומפיק שעבד גם עם Cat Power ו־Queens of the Stone Age) ומייק בונס (גיטריסט ואמן סולו). במקום להסתתר מאחורי סיפורים פיקטיביים או מסכות ודמויות, הפעם הוא חושף את עצמו בצורה ישירה יותר, עם טקסטים כנים ובשלים מאי פעם. לצד האישי, או אולי דווקא מתוך ההתבוננות פנימה, הגיע השיר Peace — שיר שעוסק בפרידה, באובדן, ובתקווה פיוטית לשלום, וכולל את השורה: “Peace is what we say when we say goodbye”, שורה שיש בה הד לישראליות ולעברית, גם אם במקרה לגמרי. או במילים אחרות "שלום היא מילה שימושית, שלום".

Sombr - 12 to 12

"שירי טיקטוק" הספיק להפוך לביטוי שגור וטעון במיוחד בשנים האחרונות. הקצב, המהירות, והחשיפה הרחבה השאירו את שאר הפלטפורמות מאחור והפכו את טיקטוק לאחת הדרכים האפקטיביות אך החלקיות ביותר לצרוך מוזיקה. למרות כל הביקורת על המגמה, המוצדקת בחלקה, לעתים צצה פנינה שמוכיחה לנו שוב ששירים טובים הם גדולים יותר מכל הקשר בו נצרוך אותם. כך, למשל, במקרה של סומבר. בתחילת השנה האחרונה, הפציע הזמר והיוצר אמריקאי בן ה-20 עם שני השירים Back to Friends ו-Undressed, שזכו לחשיפת ענק דרך הפלטפורמה וזינקו גבוה במצעדים בכל העולם, כשהם מדגימים כיצד אפשר ליצור שיר קליט אך גם מעניין, שיצליח להתבלט בתוך התחרות של מרחבי הרשת האינסופיים. כעת, בסינגל הרביעי שלו מתוך אלבום הבכורה, לוקח אותנו סומבר למסע בין גרובים של קווינסי ג'ונס אל דאנס-רוק שיכול לרפרר לג'נסיס או לפרנץ פרדיננד. עם הטיקטוק או בלעדיו, נראה שיש לנו כאן עוד פזמון שייתקע לכם בראש בתקופה הקרובה.