בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

דני סנדרסון - לו היה לי מה לומר

בישראל של 2025, אחרי הרבה אסונות וגם כמה ניסים, לא נותרו הרבה צירופי מילים בעברית שיכולים להרים את מצב הרוח ברגע כמו: "שיר חדש של דני סנדרסון". שמונה שנים מאז אלבומו האחרון ולאחר שחגג 75 לאחרונה, מוציא אחד היוצרים האהובים בארצנו את השיר "לו היה לי מה לומר", שניתן לקוות כי מעיד על אלבום שלם שבעקבותיו בדרך. את השיר התחיל לכתוב סנדרסון כשהיה חייל בן 20 בלהקת הנח"ל, טרם ימי כוורת, וחזר אליו לאחרונה על מנת להשלימו, לעבדו ולהקליטו מחדש. נזכיר שבפעם הקודמת שסנדרסון שלף מהמגירה האישית שיר ישן וגנוז ונתן לו חיים חדשים, קיבלנו את "לא יפריד דבר". גם הפעם, המפגש בין דני הצעיר והמבויש לזה המבוגר שאמור כבר להיות בטוח במעמדו ומקומו בעולם, מעלה תהיות מעניינות. למשל, כיצד אדם שחתום על כמה מחידודי הלשון וההברקות השפתיות החשובות במוזיקה העברית מרגיש שוב ושוב שאין לו מה לומר? אך אולי זו אינה רק הצטנעות שפופה של סנדרסון שחווה את עצמו כפקיד לא סמכותי ולא חכם במיוחד, אם כי ביקורת על כל אלו שלא חווים את עצמם כך לעולם. אלו שתמיד יש להם מה לומר. בשנים בהן מסכי הטלוויזיה מתמלאים שוב בדוברים מגוהצים ומסוגננים המשוכנעים ומשכנעים בנחרצות בתפיסתם, חשוב גם שיהיה לעתים מי שיגיד, וישיר, רק דבר אחד קצר: "אין לי מה לומר".

The Minister - ALWAYS ON MY MIND

אחת מהתופעות המקומיות המיוחדות והמשמחות ביותר נוגעת לרגע בו אנו מאזינים לשיר חדש שלא הכרנו וזוכים לרגע של הפתעה והתרגשות לאומית כשאנחנו מגלים שהיוצר הוא ישראלי. זה קרה לנו עם אסף אבידן, זה קרה לנו עם נגה ארז ועכשיו זה קורה לנו עם כבודו השר. דה מיניסטר, הלא הם יובל רום ואיתמר רמתי, הם צמד רוק-אלקטרוני מתל אביב, שכמו אבותיו המוזיקליים באינדי של המילניום הנוכחי, דוגל בלעשות הכל בעצמו. בדרך המסורתית הזו הם כתבו, הפיקו, ערכו ומיקססו את כל אלבום הבכורה שלהם, THE OTHER BOYS, בעצמם. באלבום תמצאו לא מעט השפעות מוזיקליות מאיזור שנות האלפיים בניו יורק כמו לסד סאונדסיסטם וסולוואקס, לצד פזמונים שלא מפחדים להיות פופיים ויכולים להזכיר לנו אמנים עכשווים כמו Sombr. על השיר סיפר איתמר רמתי שכמו הרבה שירים טובים, הוא נכתב ב-10 דקות אבל חיכה שנתיים עד שיצא. ביולי האחרון אלבום הבכורה המלא של המיניסטר ראה אור ובו ניתן לחוות את מגוון השפעותיהם המשובחות בייבוא כחול לבן מלא בחופש וחוצפה אך גם בחליפה מהודקת בשחור לבן ועניבה, כיאה לשר.

Damien Jurado - Take Your Time

דמיאן ג'וראדו פועל כבר שנים בשתי מהירויות מקבילות. מצד אחד, שירים שמתקיימים זמן רב בצללים: הקלטות שנשארות מחוץ לאלבומים, ביצועים ביתיים, מהדורות פיזיות מצומצמות, ולעיתים גם הופעות שקטות ברשת, דרך יוטיוב או הפצה לא רשמית של מאזינים. מצד שני, יש את הרגע שבו שיר מקבל מעמד “רשמי”: לא בגלל לוח זמנים, טרנד או קמפיין, אלא רק כשהוא מוצא את מקומו. השיר Take Your Time הוא מהלך קלאסי שכזה של ג'וראדו. שלא לומר שכשמו כן הוא - ג'וראדו לקח את הזמן וחיכה שהשיר ימצא את מקומו. בשנת 2021 השיר יצא במהדורה מוגבלת ומצומצת על גבי תקליט 10 אינץ' ועלה ליוטיוב ללא קידום וללא הצהרות. בנובמבר האחרון, בעקבות תנועה פנימית בעולמו של ג'וראדו ולא על רקע תנועה בעולם החיצוני לגבי השיר עצמו, הרגיש ג'וראדו הרגיש שהשיר מצא את מקומו ושחרר אותו באופן רשמי. אבל גם מבלי שהיה עושה זאת, זוהי פנינה שחבל לפספס. Take Your Time הוא אחד השירים היפים והנוגים דמיאן ג'וראדו הוותיק, אדם רדוף ועדין נפש, שכמו חלק משיריו, עוד לא מצא את מקומו.

SIENNA SPIRO - You Stole The Show

כשאמנים מסוימים מנסים להמציא את הגלגל מחדש כדי לשמור על רלוונטיות, לפעמים מגיעה ההוכחה שגם נוסחה מוכרת יכולה להיות מרגשת כשהיא מבוצעת היטב וממקום אותנטי. סיאנה ספירו היא תזכורת טובה לכך. בסינגלים האחרונים של הזמרת האנגליה הצעירה, בדרך לאלבומה השני, מספיקות שניות בודדות של האזנה לקולה המחוספס והצרוד כדי להבין שיש לפנינו נוכחות שקשה להתעלם ממנה. עבור ספירו בת ה-20 מוזיקה הייתה תמיד גם כלי הישרדותי. מהרגע שבו עמדה על במת בית הספר בגיל עשר ועד להופעות סולד אאוט ברחבי בריטניה ואירופה ומועמדות לפרס פריצת השנה ב-BRIT Awards, היא עוסקת בלהפוך את הפגיעות שלה לכוח וביכולת של המוזיקה לעשות סדר ברגשות. אחרי חיטוט באוסף התקליטים של הוריה שכלל קלאסיקות של פרנק סינטרה, נינה סימון וארית'ה פרנקלין, ספירו החלה לבסס את טעמה המוזיקלי בזמן לימודיה ולהעלות סרטונים של עצמה לטיקטוק שרה שירים מקוריים וקאברים וצברה לאט לאט קהל עוקבים משמעותי. הפריצה הגדולה הגיעה בחודשים האחרונים דרך כיתותי רגליים בתוכניות אירוח וחימום לאמנים כמו ג'יימס בלייק וטדי סווימס. מכאן, כשהקהל שנחשף אליה מפתח סקרנות והצטמררות אינטימית, השירים של ספירו טיפסו לראשי מצעדי המכירות והסטרימינג ברחבי העולם. ב-You Stole The Show, ספירו מצליחה להביא לידי ביטוי את היכולת שלה לזקק רגש וסיפור שלם לכמה דקות של מוזיקה, כאילו היה סצנה שלקוחה מסרט הוליוודי ישן. היא בוחרת לספר לנו על אדם שכבר לא חלק מחייה אבל היווה השראה לשירים שהיא מבצעת ומפנטזת עליו בקהל שלה ועל המפגש ביניהם לאחר ההופעה. עם תוספת קלה של כינורות ועטיפה דרמטית מוזיקלית בסטייל של שירי ג'יימס בונד, You Stole The Show לגמרי מצליח לגנוב את ההצגה.