בחירות העורכים - כאן 88

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

Danny Kuttner - Friendzone

מול השחיקה היומיומית, המטלות, הכותרות והכאב של מערכות יחסים, עולה לעתים קול פנימי המבקש מאיתנו לשחרר ולייצר איזון. בצליליה המרחפים, בגרוב המהפנט ובמילותיה, דני קוטנר מנסחת בצלילים בדיוק את הקול הזה. שירה החדש, Friendzone, מייצר אטמוספירה שמרגישה כמו חיבוק חם לאדם המוטרד. בשיר זה, המגיע מאלבומה החדש Lilly, מבקשת קוטנר להצליח להניח לקנאה ולריבים, לא לפגוע באדם אהוב, ולמצוא שלווה ושמחה בחלקה. לשם כך, היא מוכנה גם להישאר בפריינדזון. השיר, שנכתב והופק עם גל עובד ומנגנים בו מתן אגוזי ועידן אברהמסון, מצליח להיות אוורירי וקליל בזמן שהוא גם קליט ומלודי, וגורם לכולנו לרצות להיכנס לפריינדזון של דני קוטנר.

אקסיות - לונדון

בשנת 1983 הועלה לראשונה המחזה "אורזי מזוודות" של חנוך לוין שמתרחש בישראל של שנות ה-60 ומספר על אנשים שחיים בבדידות ועם הזמן מתים או אורזים מזוודה וטסים לחו"ל. המחזה הזה הוליד את "לונדון", שהתפרסם מאוחר יותר בביצוע של חווה אלברשטיין. לוין כתב על העובדה שלא משנה לאן תטוס או אם תרד מהארץ - העצב והסבל הקיומי יעברו לשם איתך, ומזל שיש את הבידור והטלוויזיה המצוינת שישכיחו את הצרות. 43 שנים אחרי, המילים הרלוונטיות מתמיד האלו הגיעו אל הטריו "אקסיות", שנולד לפני 5 שנים בשממה הפורחת של מצפה רמון וכולל את שחף סיני (תופים, שירה), נויה קלע (בס) ויונתן רוזנווקס (גיטרה). באלבום הבכורה שלהן, "אלוהים תודה אלוהים סליחה" שיצא לאחרונה, שרות אקסיות מנקודת מבט סרקסטית, נשכנית ולפעמים חומלת על החיים של צעירות וצעירים אבודים, בודדים וגם די עלובים. ממבט זה, לא מפתיע שהשיר שנבחר לסגור את האלבום הוא קאבר לטקסט חנוך לויני על אותה הבדידות והעליבות הקיומית. הטקסט של לוין התגלגל אל האקסיות די במקרה. "יונתן בא לחזרה אחרי שעבד בקפה ואמר בואו נעשה לשיר הזה קאבר. בפעם הראשונה שניסינו אותו, ניגנו בלי הפסקות. לא סיכמנו כלום וכל אחד ידע בדיוק מה לנגן ובאיזה קצב. כשסיימנו לנגן כולנו הצטמררנו והבנו שיש לנו את זה", הן סיפרו לנו. התוצאה היא גרסה איטית, שמתפתלת לכמעט 7 דקות של גיטרות מעורפלות ושירה כבדה וכואבת המגיעה לשיאים של זעקה ושבר. כזו שממשיכה את השושלת הארוכה של של להקות רוק ישראליות שמפרקות את הצורה לקלאסיקות המקומיות שלנו, ורושמות אותן מחדש בדפי ההיסטוריה - תוך שהן כמובן גורמות לרבים להרים גבה. גם אצל האקסיות ניתן להניח שיהיו מי שירימו גבה על הגרסה שמחליפה את הביצוע המאופק של חוה אלברשטיין באסתטיקה קיצונית ולא קלה לעיכול. אך גם כאן, נראה כי אין מדובר רק בהצהרה מחאתית ודווקאית, אם כי בחיבור עמוק ואמוציונלי לכוונת המשורר ובפרשנות חתרנית יותר שלו בצלילים. אם למות כמו כלבים, אז לפחות שהקאברים יהיו קאברים.

The Lathums - Cobblestones

אם אי פעם תהיתם (וגם אם לא), איך תשמע גרסת פאנק-רוק בריטית ל-"בחברה להגנת הטבע" של אריאל זילבר, אתם יכולים להפסיק לתהות כי מצאנו את הדבר הכי קרוב לזה. ספק אם הרביעייה הבריטית The Lathums מכירים את התלתלים של זילבר או יודעים מה היא החברה להגנת הטבע, אבל שירם Cobblestones מציג דמיון משעשע, מדהים וכנראה מקרי לחלוטין אליו. הלאת'ומס הוקמו בוויגן ב-2018 ונקראים על שם הפאב בו הם נהגו לבלות כשהקימו את הלהקה. זהו כנראה הדבר הכי בריטי ששמענו, עד ששמענו גם את המבטא והרפרנסים המוזיקליים שלהם. Cobblestones, שיצא בקיץ 2025, הוא פצצת אנרגיה רוקיסטית במבטא כבד ופירוקי אקורדים ג'וני מאריים. לדברי סולן הלהקה אלכס מור, השיר מבוסס על תובנה שמלווה אותו מנעוריו: "התחלתי לשים לב באמת לעולם שסביבי: לרחובות, לבניינים, לאופן שבו ההיסטוריה משאירה את החותם שלה. במקום שממנו אני בא, אבני מרצפות נמצאות כמעט בכל מקום, והן התחילו להרגיש לי כמו סמל לסיפורים ולאמיתות שקבורות מתחת לחיים המודרניים". את הרעיון הזה הוא הפך למטאפורה על הסודות האפלים של הפוליטיקה, האגו והחיים עצמם. אבל לא משנה כמה נבנה מעל השקרים כדי לכסות אותם, העבר עדיין שם, מתחת לפני השטח. את המשל הזה ניתן לשמוע גם בצלילים של The Lathums, שמחזיקים גם הם, מתחת לפני השטח ומעליו, מסורות של רוק בריטי ביקורתי ומשובח.

Arctic Monkeys (War Child Records) - Opening Night

ב-22 בינואר, יום לפני חגיגות העשרים לאלבום הבכורה האדיר שלהם, במקרה או שלא במקרה, קיבלנו שיר חדש של הארקטיק מאנקיז. ארבע שנים חלפו מאז הוציאו הקופים הארקטיים משפילד את אלבומם השביעי והאחרון עד כה, שהתאפיין גם הוא בנימה סנטימנטלית אפופת עשן וכינורות, ונראה כי הפעם ניתן לשמוע חזרה לאיזורי הרוק המנצנץ של AM. זו, נשמעת למשל בפזמון האחרון בשיר, בו מתקיים דיאלוג בין קולות הרקע הגבוהים אל הגשתו החלקלקה של טרנר, עסיסית ומגורזת מתמיד, שמזכיר את זה שמתנהל בברידג' הזכור של Do I Wanna Know. ואכן, את Opening Night, שהוקלט מחדש בנובמבר האחרון באולפני אבי רוד, כתב אלכס טרנר במקור לפני למעלה מעשור אך הקלטותיו נשארו כטיוטות במחשבי האולפנים. כעת, נשלף השיר עבור אוסף חדש שאוצר הארגון ההומניטרי War Child, המסייע לילדים בסכנה ברחבי העולם, ובו מופיעים אמנים רבים מהשורה הראשונה כמו דפש מוד, דיימון אלברן ופאלפ. יש לקוות כי הניצוץ שנדלק כאן, למטרה הטובה הזו, יחזיק את הארקטיק מאנקיז גם להקלטות של אלבום חדש ברוח דומה, שהרי זו מטרה לא פחות חשובה בפני עצמה.