ספרו החדש של דרור משעני, "התמונה הקטנה – יומן לא הרואי", יצא במקור לקוראי גרמנית. היומן, שנכתב בזמן אמת מאז ה-7 באוקטובר, הוא תיעוד אישי של מציאות ישראלית כאוטית ומבולבלת, מנקודת מבט שמסרבת להיכנע לנרטיב הפשוט של "אנחנו נגד הם". משעני שוחח בתכנית "מה שכרוך" עם מיה סלע ויובל אביבי על הספר, שיוצא כעת בעברית, על האופן שבו הוא תופס את האלימות המתמשכת באזור, ועל הפרויקט הבא שלו – סדרת דרמה על תחנת המשטרה בשדרות
ביומנו מתאר משעני את ההלם הראשוני של ה-7 באוקטובר, אך גם את הפער שחש בין ההתמודדות האישית לבין התגובה הציבורית הרחבה. "לא התפכחתי מיד, או בכלל," הוא מספר למיה סלע ויובל אביבי בתכנית "מה שכרוך", "כתבתי טור ב'הארץ' שבו קראתי לא להפוך את האבל והזעם לפעולת נקמה. המלחמה הזאת הייתה צפויה, כמו גם התוצאות שלה – עוד מוות, עוד סבל, בלי פתרון אמיתי".
האזינו לשיחה המלאה עם דרור משעני>
לטענתו, התגובה הצבאית שישראל בחרה בה לא רק שלא שיפרה את המצב, אלא החריפה אותו. "ההנחה שאנחנו יכולים להכניע את הפלסטינים בכוח כבר הוכחה ככושלת," הוא טוען. "ניסינו בכל דרך – מטנקים באינתיפאדה הראשונה ועד התקפות אוויריות עכשיו, וזה לא פתר דבר".
אחד הדיונים המורכבים בספרו נוגע ליחס לפלסטינים – גם לאזרחים וגם ללוחמים. משעני אינו מקבל את התפיסה הרווחת בישראל שמדובר באויב בלתי ניתן לפיוס. "אני לא חושב שיש יותר פלסטינים שלא מוכנים שאנחנו נהיה פה, מאשר ישראלים שלא מוכנים שהם יהיו פה," משעני אומר, ומיד מוסיף: "אנחנו נצטרך להמשיך לחיות יחד".
גישה זו ניכרת גם בסדרה החדשה שהוא עובד עליה כעת, העוסקת בלחימה בתחנת המשטרה בשדרות בשבעה באוקטובר. "אי אפשר לספר את הסיפור הזה רק מנקודת מבט ישראלית," הוא אומר. "לא מדובר פה על 'רעים מול טובים' כמו בסרטי מלחמה הוליוודיים. מדובר באנשים – גם מי שנלחם נגדנו".
כשנשאל אם לא התייאש מרעיון של פיוס, משעני עונה בנחרצות: "אין לי דרך לחיות פה בלי להאמין בזה. אם הייתי בטוח שאין תקווה, לא הייתי נשאר", הוא משיב, "בפעם הראשונה בהיסטוריה, אנחנו צריכים להתייחס לפלסטינים כאל בעלי זכויות שוות. מכאן אפשר לבנות מודלים פוליטיים, אבל קודם כול – ההכרה האנושית צריכה לקרות".
התמונה שמשעני מצייר היא מורכבת ולעיתים מעוררת מחלוקת. אבל עבורו, ההתבוננות בה הכרחית: "היכולת שלנו להבין את האנשים שביצעו מעשים איומים לא אומרת הזדהות – היא אומרת הבנה. אנחנו חייבים ללמוד את זה, אחרת המלחמה הזאת לא תיגמר אף פעם".
