זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים מאיר דרוקמן, הלך היום (ראשון) לעולמו בגיל 90. הרב דרוקמן היה מבכירי רבניה ומנהיגיה של הציונות הדתית. הוא עמד בראש ישיבת אור עציון והיה לנשיא מוסדותיה, רב היישוב מרכז שפירא, יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא וחבר ההנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא. הלווייתו של הרב דרוקמן תצא מחר ב-12:00 מרחבת הדשא המרכזית במרכז שפירא והוא ייקבר במשואות יצחק, שבמועצה האזורית שפיר. מהמשטרה נמסר כי צפויים עומסי תנועה חריגים וחסימת צירים מרכזיים באזור המועצה האזורית.
בחודש אפריל 2022 הרב אושפז בבית חולים בשל אי ספיקת לב. בחודש דצמבר הוא נדבק בקורונה ומצבו הוגדר קשה.
הערב ספד לו אלחנן גלט מנכ"ל ישיבות ואולפנות בני עקיבא: "הרב דרוקמן היה עמוד האש לפני המחנה. באישיותו הוביל ציבור גדול, השפיע על הציבוריות הישראלית והתווה דרך חינוכית של תורה ועבודה, של אהבת העם והארץ של יהודי וישראלי בדור של גאולה. דמותו, התובנות העמוקות והראייה הרחבה שלו תחסר לעם ישראל כולו".
יו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ' ספד גם הוא: "עם ישראל והעולם כולו הפסיד את אחד מענקי הרוח של דורנו, איש צדיק, איש חינוך, איש שכל כולו מוקדש לתורת ארץ ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל. העמיד תלמידים הרבה לאורך דורות והחיה בהם את תורת רבותיו, הראי"ה קוק זצ"ל ובנו הרצי"ה זצ"ל". לדבריו, "הרב דרוקמן זצ"ל היה ענק שבענקים באהבת ישראל שלו וראה כל יהודי בבחינת 'כולך יפה רעייתי ומום אין בך'. הרב חי במסירות נפש אדירה למען כלל ישראל כל חייו. אפילו בשבועות האחרונים זכיתי ונכנסתי לרב לשיח ולעצה בשעות הקטנות של הלילה. עד ימיו האחרונים, אין רגע שהרב לא היה פנוי וזמין להתגייסות למען כלל ישראל".
הראיון הראחרון של הרב דרוקמן אצל אסתי פרז בכאן רשת ב
הרב דרוקמן למד במוסד עלייה בפתח תקווה ובישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. ב-1949 התגייס לצה"ל ושירת במסגרת הנח"ל בגרעין ז' של בני עקיבא. הרב כיהן כחבר כנסת וסגן שר הדתות מטעם המפד"ל. בין השנים 2004 ל-2012 כיהן כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה, בסופן קיבל את פרס ישראל למפעל חיים. הרב נולד בקוטי שבפולין (כיום אוקראינה). לאחר הסכם ריבנטרופ-מולטוב, כשברית המועצות כבשה את העיירה, נשלח לבית ספר ביידיש של היבסקציה, שם הוכרחו הילדים להגיע ללמוד בשבת. לאחר הכיבוש הנאצי הסתתר עם הוריו במחבוא שנחפר מתחת לבית דודו באזור הלא-יהודי של העיירה. בקיץ 1942 נמלטו הוא והוריו לצ'רנוביץ, שהייתה אז תחת שלטון רומניה, שם שהו במשך שנה. בחלק מהזמן שהה בבית יתומים. בהמשך מסרו אותו הוריו לזוג יהודים חשוכי ילדים שקיבלו סרטיפיקטים (אשרות עלייה לישראל) והם עלו יחד לארץ באוגוסט 1944, באחת משלוש הספינות שהפליגו בים השחור מקונסטנצה לאיסטנבול. על פי התוכנית המקורית, היו אמורים הוא והוריו המאמצים להפליג על האונייה מפקורה, אולם הם איחרו והועלו על ספינה אחרת, וכך ניצלו חייהם מגורל הספינה שהוטבעה בידי צוללת וכמעט כל נוסעיה נספו. לאחר המלחמה עלו הוריו ארצה ומשפחתו התאחדה. ב-1952 הצטרף הרב דרוקמן להנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא. הוא למד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק, ששלח אותו להקים את ישיבת אור עציון. בסבב הבחירות לכנסת ה-24 הביע הרב תמיכה ברשימת "הציונות הדתית" בראשות בצלאל סמוטריץ'. לדבריו אז, מן הראוי שתהיה רשימה גדולה של חברי הציונות הדתית בכנסת ובממשלה. הוא הסתייג מהישענות על מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס לצורך הקמת ממשלה, שכן המפלגה לא מכירה בישראל כמדינה יהודית. סביב סוגיית החלת הריבונות ביהודה ושומרון אמר הרב דרוקמן בריאיון לרשת ב כי אינו נבהל ממליוני הפלסטינים שיהפכו לאזרחי ישראל בעקבות סיפוח, משום שהם לא שונים מהאזרחים הערבים במדינת ישראל. לדבריו, "פלסטיני שירצה להיות אזרח נאמן למדינה, יהיה אזרח כמו ערביי הגליל והנגב, אך מי שרואה בנו אויב - נילחם בו. עוד אמר כי הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית וכי סיפוח יהרוס, כלשונו, את הטענות שמדובר בשטח כבוש.
