פרשיית חיים כץ: הסדר הטיעון עם חבר הכנסת הוצג היום (שני) בבית המשפט. במסגרת ההסדר כץ הודה והורשע בקשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים. את העבירות עשה כיו"ר ועדת הרווחה בכנסת. גזר הדין יינתן ב-7 בפברואר.
חבר הכנסת כץ אמר בדיון: "נבחרתי לכנסת בשנת 1999 ושמתי לעצמי מטרה לנסות ולשפר את איכות החיים של האזרחים החלשים והקשישים במדינת ישראל. אנחנו מדברים פה על חוקים ויש עשרות חברי כנסת שלא מצליחים לחוקק חוק אחד. אני חוקקתי יותר מ-180 חוקים בקריאה השנייה והשלישית וכמעט והכפלתי את תקציב משרד הרווחה בתקופתי.
"לא הרבה חברי כנסת יכולים להתפאר בעשייה ובחוסר נהנתנות. עשיתי את תיקון 44 כי חשבתי שזה נכון בתקופת התספורות. באתי בידיים נקיות לכנסת ואני גם רוצה לצאת בידיים נקיות. הודתי בלב לא קל. התהליך הוא העונש, עברתי תהליך לא פשוט בהכפשת שמי ואני מקווה שהיום יבוא הסוף לסבל שלי".
נוית נגב, באת כוחו של כץ, אמרה בטיעונים לעונש: "חבר הכנסת חיים כץ מכהן 22 שנים בכנסת ויש לו הבנה מעמיקה בתחומי הרווחה, העבודה, הפנסיה ושוק ההון. חיים כץ ראה בהצעת החוק תיקון חברתי חשוב. ועדת השרים תמכה בהצעת החוק וכך גם חברי הוועדה. יש כאן דיון בנורמה ראשונית תקדימית לגבי היקף חובת הגילוי של חברי הכנסת".
בחודש שעבר הוגש כתב אישום נגד חבר הכנסת והשר לשעבר מהליכוד, במסגרת הסכם טיעון אליו הגיע מול הפרקליטות. כץ ייענש בקנס כספי ומאסר על תנאי. לפי כתב האישום, ח"כ כץ, שעמד בעת ביצוע העבירה בראש ועדת הרווחה של הכנסת, זימן לוועדה את סוחר שוק ההון מוטי בן-ארי כמומחה לשם קידום הצעת חוק בתחום פירעון אג"ח בחברות בקשיים, אך לא גילה לחברי הוועדה מידע אודות קשריו האישיים והכלכליים עם בן-ארי ואודות האינטרס הכלכלי של בן-ארי בקידום החוק.
"לאחר שקילת מכלול החומר הרלוונטי לעניין נמצא כי נכון לשנות את עובדות כתב האישום ואת סעיף העבירה שאלה מגבשות, במסגרת הסדר טיעון, לנוסח כתב האישום שהוגש היום", נכתב בהודעת הפרקליטות.
