האסון במירון
צילום: דוד כהן, פלאש 90

העדות הדרמטית בוועדת מירון: מנדלבליט ואנשיו הטעו את שופטי בג"ץ

הפרקליט איתן לדרר חשף מול ועדת נאור כיצד היועץ המשפטי לממשלה יצר מנגנון פיקטיבי להסדרת הפעילות במתחם במירון. כך נמשכה ההפקרות בהר בידיעת ובהסכמת הממשלה | דעה
מרדכי גילת
02 בינואר 2022
07:48

עכשיו זה כבר לא הסיפור של מריחת תיק דרעי או ניסיונות הכרסום של היועץ המשפטי לממשלה בתיקי יעקב ליצמן. עכשיו זו גם לא הבריחה הגדולה של אביחי מנדלבליט מתיק הצוללות; הניסיון שלו לחלץ מחקירה פלילית את ראש המוסד היוצא, יוסי כהן; או קבורת תיקים רגישים של ראשי עירייה בישראל באמצעות משפט המילוט הנצחי "אין די ראיות".

"הערכתי בזמן אמת שאין כוונה לבצע שם משהו". פרקליט מחוז צפון איתן לדרר בוועדת נאור (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עכשיו אנחנו במקום אחר, מדאיג ומטריד במיוחד: סיפור הונאת שופטי בג"ץ בידי המדינה כדי לשכנעם לבטל את התוכנית להפקעת אדמות הר מירון. סיפור מביך שהוצף ביום רביעי האחרון בעדותו הדרמטית של פרקליט מחוז צפון (אזרחי), עו"ד איתן לדרר, בוועדת החקירה בראשות מרים נאור.

העדות הזאת הפכה לדרמטית כי פרקליט המחוז המנוסה, הנחשב לאחד הסרגלים של הפרקליטות, מתח בה ביקורת קשה על היועץ המשפטי לממשלה. ביקורת כואבת, צריך לומר, ביקורת מעומק הבטן שאחרים בפרקליטות היו חוששים להשמיע אותה בגלוי. ביקורת קשה שאומרת לחברי הוועדה בערך כך: היועץ המשפטי לממשלה ובכירים מהחצר שלו סיכלו את הפקעת אדמות ההר בלחץ של גורמים פוליטיים. ההחלטה האומללה שלהם, במבט לאחור, תרמה לאסון הנורא.

מי שולט בהר | עוד יום

קצה החוט בסיפור הזה נמצא ב-2014  כשיאיר לפיד, בכובעו כשר אוצר, למד משני דוחות מבקר מדינה חריפים כי הר מירון הוא חבית גדולה של חומרי נפץ וחייבים לפרק אותה. לפיד יזם אז החלטת ממשלה להפקעת אדמות ההר מידי עמותות חרדיות לטובת המדינה, החליט לשים קץ לג'ונגל הבנייה במתחם, ביקש לסלק מההר בעלי זרוע וקשרים שהשתלטו על אדמותיו. משרד המשפטים, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה תמכו ביוזמה שלו ללא סייג.

אבל אז הגישו כמה גופים חרדיים עתירה לבג"ץ נגד ההפקעה וגרמו לסחבת ולהקפאת התוכנית החשובה. מה עשו נציגי היועץ המשפטי בתגובה לעתירות האלה? בשלב ראשון התנגדו להן. בשלב שני, חודשים ספורים אחרי כניסת אביחי מנדלבליט לתפקידו (פברואר 2016), הם החלו לסגת פתאום מתמיכתם בהפקעת האדמות.

הם שינו את החלטתם באופן מסתורי וביחד עם נציגי העמותות ששלטו בהר (ועדת החמישה) הגיעו לפשרה הבאה: הוועדה הזאת תקבל לידיה את סמכויות האכיפה במתחם ההר, תבחר לעצמה יועץ משפטי חיצוני, תעסוק בהגשת תביעות נגד פולשים ובהרס עשרות מבנים בלתי חוקיים. היועץ הזה אמור היה להיות עמוס עבודה.

מי אמור היה לפקח עליו על פי ההסכם שגובש? מי אמור היה להנחות אותו מקצועית? הנה התשובה השקרית שקיבלו שופטי בג"ץ מהמדינה: פרקליט מחוז הצפון, איתן לדרר. זה האיש, נאמר לכבודם, הוא האוטוריטה. הוא קיבל על עצמו את המשימה.

השופטים קראו את הסכם הפשרה שהונח על שולחנם (נחתם לתקופת ניסיון של שלוש שנים) וכצפוי אישרו אותו. הם לא ידעו רק שהכול פיקטיבי, מראית עין, "ישראבלוף", כלשון פרקליט המחוז בעדותו בפני ועדת החקירה. הם לא ידעו שהמדינה והוועדה הגיעו אליהם עם הסכם שלא היתה להם כוונה לקיימו.

לא חלפו יותר מכמה ימים מאז אישור ההסכם ולגמרי במקרה גילה פרקליט המחוז כי אנשיו של מנדלבליט הציגו אותו בבג"ץ כמשגיח הכשרות הראשי של ועדת החמישה. עו"ד לדרר נדהם, הרים קול צעקה, ודרש מעמיתיו בפרקליטות המדינה לדווח לשופטים על מצגת השווא. הוא לא נענה.

אנשי היועץ הבהירו לו שאין צורך לחזור אל כבודם מהסיבה הבאה: הם, הבכירים ממנו, נכנסים בנעליו. למרות זאת המשיך פרקליט המחוז להיות מוטרד. הוא טלפן לכל מי שנחשף להסכם, מסר לו שלא קיבל על עצמו שום אחריות ושיתף בסוד הגדול את עובדי הפרקליטות.

"הופתעתי למצוא את שמי בהסכם להקפאת ההפקעה", כתב להם בין היתר; "הופתעתי לגלות שאני אמור לפקח על היועץ המשפטי של הוועדה - יועץ שייבחר ולא יעשה כלום; סירבתי להיות חלק מההטעיה הזאת והודעתי שפרקליטות מחוז הצפון לא תהיה עלה תאנה של המדינה".

לדברי לדרר הוא לא קיבל ממנדלבליט גיבוי בכמה פרשיות רגישות מהסיבה הבאה: האחרון העדיף להעניק אותו לפוליטיקאים ולא לשומרי הסף

הוא צדק כמובן כי היועץ המשפטי של הוועדה לא עמד במטלות שלו, כי עשרות מבנים שסומנו מיועדים להריסה לא נהרסו כלל במשך שנתיים (עד לאסון הנורא), כי ההפקרות המשיכה להשתולל במתחם הקבר, בידיעת ובהסכמת המדינה.

על פי עו"ד לדרר, בתשובה לשאלות היו"ר מרים נאור וחבר הוועדה שלמה ינאי, ההסכם נעשה למראית עין כי "המדינה לא רצתה לפעול ולהשתלט על ההר; כי "במתחם הר מירון היתה מעורבות גדולה של גורמים פוליטיים"; כי "הערכתי בזמן אמת שאין כוונה לבצע שם משהו. אילו רצתה המדינה, היא הייתה ממשיכה בהליכי הפקעת אדמות המתחם". 

כשביקשו ממנו חברי הוועדה להרחיב בשאלת הגיבוי שקיבל או לא קיבל מאביחי מנדלבליט  - ירה העד חץ ביקורת נוסף לעבר היועץ המשפטי. לדבריו, הוא לא קיבל ממנו גיבוי בכמה פרשיות רגישות מהסיבה הבאה: האחרון העדיף להעניק אותו לפוליטיקאים ולא לשומרי הסף.

"יש לי הערכה ליועץ", אמר, "אבל היה ברור לי שבמקרה של מחלוקת עם ועדת החמישה לא אקבל גיבוי – לא מולם, לא מול פוליטיקאים שפעילים בהר, לא מול רבנים. הערכתי שבזמן אמת אין כוונה שיתבצע שם משהו".