רומן ברודצקי

בת הזוג: רומן התקשר ואמר לי "אני לא רוצה למות", ישבתי שעות ליד הגופה שלו

בת הזוג של ההרוג הישראלי עדיין באוקראינה, ומתקשה למצוא דרך להוציא את הגופה שלו מהמדינה. יפים ברודצקי לכאן רשת: "מבקש מהמדינה להביא אותו לקבורה בארץ" • שליח חב"ד לחרקוב: היהודים כאן במצוקה • יאנה לוינזון מקייב: "יש פחד משתק ותחושת חוסר אונים" • אלינה אוריך, ישראלית תושבת דניפרו: "ננצח, לא ניתן לרוסים להיכנס. סומכת על הצבא שלי, כמו בארץ"
איציק זוארץ ואסף פוזיילוב
01 במרץ 2022
09:19
עודכן ב 12:36

הרוג ישראלי באוקראינה: יממה לאחר מותו של רומן ברודצקי, ובת זוגו עדיין באוקראינה. אחרי חצות הגיעה בת הזוג לעיר ז'יטומיר, המרוחקת 130 קילומטרים מערבה לקייב. היא סיפרה שחדרי המתים באיזור סגורים והיא נותרה עם גופתו ברכבה, בשעות האחרונות מנסים בני המשפחה לאתר את רב העיר כדי לבקש סיוע. 

האזינו לריאיון בכאן רשת ב

בת הזוג סיפרה למשפחתו של ברודצקי, שהוא התקשר אליה כשהחלו היריות ואמר לה: "אני לא רוצה למות". יפים, אביו של רומן סיפר לכאן חדשות: "היא נשארה שם למרות שהיה מסוכן ולא עזבה עזבה את הגופה ואנחנו כל כך מעריכים אותה על כך". בריאיון לאסתי פרז בתוכנית "בחצי היום" בכאן רשת ב אמר יפים ברודצקי: "אני מבקש שיעזרו לי להביא את הבן שלי ואת חברה שלו לארץ, כדי שאוכל לקבור אותו פה. הוא נשאר שם לבד ואני לא יודע איפה הוא. אני יודע שישראל עוזרת לאוקראינה ושיש שני מטוסים שטסו לשם".

הלחימה באוקראינה | עדכונים שוטפים

רומן ברודצקי, ישראלי בן 41, נהרג אמש מירי בעיר בילה צרקווה, דרומית לקייב. הוא נסע בשיירת כלי רכב בדרך לגבול עם מולדובה. מהידוע כרגע, כמה כדורים נורו לעבר רכבו במחסום אוקראיני ולא על ידי כוח רוסי.  

האזינו לריאיון בכאן רשת ב

סגן שגריר ישראל באוקראינה, יואב ביסטריצקי, אמר הבוקר לאריה גולן בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב כי השגרירות נמצאת בקשר עם הקבוצה הישראלית שהייתה עם ברודצקי. "אנחנו מבינים שהמצב שם לא נגמר. יש דאגה לביטחון האישי שלהם. ננסה לסייע להם בהמשך היום. גם אשתו וילדו של רומן בקבוצה".

שליח חב"ד לחרקוב: היהודים פה במצוקה

מוקד המתקפה הרוסית ביממה האחרונה היא העיר חרקוב שבצפון מזרח אוקראינה. בריאיון לתמר אלמוג בכאן רשת ב, אמר שליח חב"ד לעיר מנדל מוסקוביץ' שהמצב בה בכי רע. "נופלים גראדים על הבתים, גם קרוב לבית שלנו, קרוב לבית הכנסת".

האזינו לריאיון

"אתמול נפלו פצצות על אנשים חפים מפשע – שאסור להשתמש בהן על אזרחים בחוק הבין-לאומי. חשבנו שזה משהו חד פעמי, אבל היום בבוקר הפגיזו שוב מקום אזרחי. בהתחלה זה היה כמו שהחמאס יורה – אבל הם מפגיזים ממטוס, מדויק. זה לא קרה בטעות וזה לא משהו חד פעמי", אמר הרב. 

מוסקוביץ' הוסיף: "אנחנו מבקשים מכל מי ששומע, אם אתם מכירים חבר כנסת או מישהו מהממשלה – תגידו להם שהיהודים בחארקוב במצוקה. יש לנו דרך לגייס אנשים, אנחנו צריכים שלא ירו על האוטובוסים שיוצאים מהעיר".

ישראלית תושבת קייב: "יש פחד משתק וחוסר אונים"

יאנה לוינזון, ישראלית תושבת קייב, נמצאת בעיר עם שתי בנותיה ולא יכולה לצאת ממנה כבר כמה ימים, לאחר שלא הצליחה להשיג את התרופות החיוניות לה למסע. בריאיון לתמר אלמוג בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב, סיפרה לוינזון: "אין תרופות בעיר, אמא שלי עמדה אתמול שלוש שעות בתור בבית מרקחת ויצאה בלי כלום. הפאניקה וחוסר האונים גוברים ואנחנו מותשים פיזית ונפשית. יש כרגע אוכל אבל אתמול לא הצלחנו להגיע לסופר. בימים האחרונים לא היה קמח, שמרים, קטניות".

האזינו לריאיון בכאן רשת ב 

לוינזון סיפרה על מצב בנותיה הקטנות, לאה ומיה, ועל הקושי להתחבא במרתף מההפצצות הרוסיות: "אנחנו מנסים להגן על הבנות. הן מבינות שמשהו לא טוב קורה. הן למדו את המילה פיצוצים וכשהן שומעות את הרעש הן יודעות שצריך לרוץ למרתף, אבל מנסים לשמור על שגרה ולימודים ולתת הרבה חום ואהבה. יש פחד משתק ותחושת חוסר אונים. הראש מעביר המון תסריטים איך להימלט מפה אבל אנחנו מבינים שלא הכול תלוי בנו ואולי הדבר הנכון הוא לחכות במקום ולחכות לרגיעה או לשיירה הומניטרית".

האזינו לריאיון בכאן רשת ב

אל אלינה אוריך, ישראלית תושבת העיר דניפרו שבאוקראינה, האש הרוסית עדיין לא הגיעה. בריאיון הבוקר לקלמן ליבסקינד ואסף ליברמן בכאן רשת ב, היא מביעה ביטחון בצד שינצח: "ננצח ונהיה מדינה חזקה עוד יותר", אמרה. 

אוריך, שחיה 13 שנים בארץ וחזרה לאוקראינה לצורך עבודה סיפרה על המוראל הגבוה בקרב העם האוקראיני: "הכוחות הרוסיים מתקדמים אבל מקבלים מכה חזקה. האוקראינים הפתיעו את כל העולם, הם הרבה יותר חזקים ממה שפוטין חשב. יש כאן רוח קרב והעם מגובש, תומכים אחד בשני. לשכות הגיוס מפוצצות. לא ניתן להם להיכנס".

אוריך סיפרה כי במחוז שבו היא גרה שקט בהרבה מבמקומות אחרים במדינה. "שקט יחסית אצלנו, יש רק אזעקות ליתר ביטחון, כשיש משהו באוויר. חוץ מהפצצת המסלול בשדה התעופה ביום הראשון לא היה אצלנו כלום". לאחר שנים בארץ היא מסרבת להתרגש מאזעקות: "ביומיים הראשונים ירדתי למקלט אבל אחר כך אמרתי – 'טוב, זה כמו בארץ, אני אעמוד במסדרון'". 

לשאלה, מה תעשי אם הצבא הרוסי יגיע גם לדניפרו, השיבה אלינה: "במקרה כזה אני מתחבאה וסומכת על הצבא שלי, על המגינים שלי, כמו שעושים בארץ. אנחנו לא מפחדים".