לפני כשבוע פורסמה תלונה בציוץ אנונימי בטוויטר על מנהלת לשעבר בארגון "כולן" בגין הטרדה מינית, ומאז הרוחות סוערות. "כולן", ארגון פמיניסטי, שמארגן את "צעדת השרמוטות", שם במרכז את הסיסמה "אנחנו מאמינות לך", שנוגעת לנשים שהגישו תלונות במשטרה על פגיעות מיניות. בריאיון לקרן נויבך וורד פלמן בתוכנית סדר יום בכאן רשת ב, שיחזרה היום (שני) נועם (שם בדוי) מסכת הטרדות מיניות שחוותה מצד אותה המנהלת, וסיפרה: "גרמו לי להתנצל על האונס שלי".
האזינו לריאיון המלא בכאן רשת ב
"במשך חודשים עבדתי תחתיה כי היא הייתה יד ימינה של ברכה, המנכ"לית", אמרה נועם והחלה לתאר את המקרה. נועם מספרת כי מאז שהחלה לעבוד בעמותה, המנהלת "הייתה מעירה לי הערות כמו 'בן הזוג שלי חלם עלייך', 'אני חלמתי עלייך', 'אנחנו מפנטזים עלייך כשאנחנו שוכבים'".
אבל לא בכך זה נגמר. "היו שני מקרים שהיו באמת קיצוניים", אומרת נועם ומתארת את אחד מהם: "היינו אצלה בבית והיא לקחה אותי ועוד חברה לחדר כי היא רצתה להביא לה משהו. היא התחילה להוציא מהמגירות צעצועי מין ולהגיד לנו 'תראו מה יש לנו', 'תראי איזה יופי'". ואז, לדבריה, המנהלת שלפה מהמגירה שוט – והצליפה לה ביד. "היא שאלה אותי איך זה גורם לי להרגיש, ואם זה 'עושה לי את זה'", מוסיפה נועם וממשיכה ומספרת "היא לא הסתירה את זה – היא סיפרה לאנשים שזה מה שהיא רוצה ממני ושהיא וחבר שלה מפנטזים עליי".
במקרה אחר שמתארת נועם, הייתה שוב בביתה של המנהלת, יחד עם מתנדבות רבות נוספות, באירוע התרמה שנועד לגייס כסף עבור המשכורת שלה. "הגעתי באותו יום אחרי שבוע של חרדה, כשאני מרוסקת רגשית", משחזרת נועם וממשיכה לספר כי המנהלת לקחה אותה לחדרה ואמרה לה לשבת שם כדי "שיהיה לך שקט". לאחר מכן, לדברי נועם "היא הוציאה אזיקים, סיפרה שהם קנו אותם לאחרונה, ושואלת אם אני רוצה לנסות, כמה הם מחכים שאני אבוא ואיזה כיף זה יהיה. אני יושבת שם ולא יודעת לאן לברוח, אני קופאת".
נועם חושפת כי נפגעה מינית בילדותה, וכי חודש אחרי המקרה היא נאנסה. "כולן ידעו ואף אחת לא שאלה אותי מה שלומי. עשרה ימים אחרי העיפו אותי מהעמותה", היא מספרת. אז, אומרת, "עשו לי שיחה ארוכה - בה גרמו לי להתנצל על האונס שלי". עוד נאמר לה בשיחה כי הסיבה לכך ש"העיפו אותה" היא כי מצופה ממנה להיות זמינה לברכה בכל שעה ביום.
נועם משחזרת את האופן המשפיל שבו הוצאה מ"כולן": "הוציאו אותי מקבוצות, פשוט ניתקו אותי מהקהילה. יש להן מנהג שכשמוציאים פעילה מההתנדבות או כשפעילה עוזבת הן עושות עליה חרם. היא הופכת למוקצה - אסור לדבר איתה. היא השטן, והופכת להיות מי שפוגעת במאבק, שהורסת לכל הנפגעות את הסיכוי לחיים טובים".
אבל יש מי שכן מנסה ליצור איתה קשר- המנהלת. "גם בשבוע האחרון היא מנסה לשלוח לי הודעות דרך חברות שלה, היא לא מפסיקה לנסות ליצור איתי קשר למרות שחסמתי אותה מכל מקום. אני לא מסוגלת לשמוע את הקול שלה, אני מפחדת, אני לא יודעת אם היא תפגע בי פיזית", מספרת נועם.
מה שגרם לנועם לחשוף את מסכת ההטרדות שעברה בארגון זה שהוציאו חברה שלה מהעמותה החודש, וחברתה "העבירה ביקורת על איך שהן מתנהלות ואמרתי 'כן הן גם ממש טובות בלהטריד מינית את מי שהן מנהלות'". היא סיפרה לה על המקרים, וחברתה עודדה אותה להתלונן והסבירה "שזה מסוכן, יש תחתיה עשרות נערות". "היא ממש נתנה לי את התוקף, כי לפני זה את לא מאמינה לעצמך", אומרת.
ודווקא בארגון שנאבק בפגיעות מיניות – "אין מי שממונה על הטרדות מיניות, אין מי שאני יכולה לפנות אליה שהיא לא חברה שלה", אומרת נועם. נועם אומרת כי האופן שבו טיפלו בכך בארגון הוא "ביזיון. הן סגרו את הקבוצות ומסננות פעילות עד היום. הן לא הוציאו שום הודעה ולא הודיעו מי הפוגעת להזהיר אנשים שעדיין בחברתה". בנוסף, לדבריה, "הן שלחו הודעות לפעילות שתומכות בי ואמרו להן שאני מנצלת אותן. הן גם הפיצו את השם שלי".
הפעילות והתומכות של נועם תקפו את הנהלת הארגון על התגובה המאוחרת - תגובה שלדעתן הייתה רפה. הבוקר אחרי יותר משבוע, פרסמה מורן נאור, אחת המייסדות של הארגון גם היא פוסט תגובה.
תגובת תנועת כולן: "במהלך השבוע האחרון הועלו האשמות בנוגע להטרדות מיניות שקרו בארגון שלנו. אנחנו מאמינות לכל התלונות שעלו ומאמינות לכל מי שנפגעה. המקרים האלה, שלא היו ידועים לנו עד כה וגם לא הוצגו בפנינו אלא הועלו בעדויות לרשתות החברתיות, פשוט שוברים אותנו. לחשוב שבתוך המרחב שהקמנו, שניסינו להפוך לבטוח, התאפשרה התנהגות כזו - זה מרסק.
עם ההאשמות האלה באות האשמות על טיוח, טוענים כלפינו שידענו והתעלמנו, האשמות שלא היו לנו מראש נהלים בנושא. חשוב לנו להגיד שאנחנו לוקחות אחריות מלאה על מה שקרה. לא ידענו שזה קורה וכואב לנו שלא פנו אלינו עם התלונות אבל אנחנו לא מאשימות בכך אף אחת. אנחנו מבינות את הנפגעות ומאמינות להן. אנחנו מבינות את הכעס ותחושת הבגידה והאכזבה של הקהילה, ואנחנו מבינות שהתגובות הקשות נובעות מאופי התחום בו אנחנו עוסקות ומתחושת התנפצות המרחב הבטוח"
תגובת המנהלת לשעבר: "אני מצטערת ואני מאמינה לך. ביום ראשון שעבר, שמעתי לראשונה שמישהי שהייתה חברה שלי למאבק נגד אלימות מינית נפגעה מאופן הדיבור וההתנהגות שלי. עבדנו ופעלנו יחד תקופה ארוכה למיגור אלימות מינית כאקטיביסטיות כי אנו מאמינות באותם ערכים. באותו יום ששמעתי שנפגעה ממני, רציתי לשמוע אותה ולהתנצל. כשאני מרגישה שהפעולות שלי גורמות לחברה להרגיש לא בנוח - אני מתנצלת ומפסיקה באותו הרגע, כפי שעשיתי גם אז.
אני מאמינה לה ולוקחת איתי הלאה שיעור חשוב לחיים: גם מילים שנאמרות בתום לב עלולות לפצוע ומה שנראה למישהי כלשון חיבה וחברות עלול להתפס הפוך אצל אחרת. כשיש כל כך הרבה כאב שאני גרמתי חובה עלי לקחת אחריות מלאה על שינוי השיח וההקפדה על גבולות בין עבודה וחברות שלא היו מספיק ברורים, ואף מודה לכן שהצבתן מולי מראה להביט לתוכי. אני לוקחת צעד אחורה מהעשייה שלי כדי לעשות חשבון נפש. תודה וסליחה".
