שנה וחצי עברה מאז אירע האסון במירון והערב (שני) נחשפו בחדשות הערב בכאן 11 הקלטות הקשר והשיחות שלא נשמעו מעולם בין מפקד מחוז צפון ניצב שמעון לביא לקציניו הבכירים. בהקלטות הבלעדיות, לביא מקבל מהקצינים הפזורים במתחם תמונת מצב ראשונה וקשה שבה מתוארים חוסר הבהירות של מה שקורה ואיפה, הקשיים בפינוי הפצועים ולבסוף ההבנה של ממדי האסון שבו נמחצו למוות 45 בני אדם.
> חפ"ק: "יש לנו דיווח ממד"א על 15 הרוגים
> לביא: "עזוב את המספרים"
"תפסיקו לעזאזל את המוזיקה": כחצי שעה לתחילת האסון, מפקד המחוז כבר מבין היטב את ממדי הטרגדיה, וכבר מבין את סדר הפעולות הנדרש. כך נשמע הדיווח הראשון, רגעים ספורים אחרי הקריסה האנושית, ברשת הקשר של לביא ומפקדיו הבכירים:
> עמק 1 - צפון 3: "מה אנחנו יודעים לגבי פצועים שם בהדלקה של תולדות אהרן?
> "מדווחים לנו על 20 אנשים שנפצעו, מחוסרי הכרה, מנסים להגיע אליהם"
> "איפה זה בדיוק?"
> "אני רוצה דיווח של עמק 1 - מה קורה כרגע בתולדות אברהם?"
> "מעלים מולך המפקד"
> "מה שאני מבין - קריסה עם מספר נפגעים"
> "אני כרגע מכריז על אר"ן מלא. בשלב הזה מרחב עמקים תופס אחריות על הזירה, על האירוע, כוח מתנ"א לא מכניס קהל פנימה אלא החוצה"
> "האירוע שם ממשיך לעניות דעתי"
אף אחד מהקצינים הבכירים עוד לא ממש מבין מה קורה. ואז ניצב לביא מקבל את ההחלטה הראשונה - לסיים את ההילולה.
> צפון 1: "להפסיק את האירוע?"
> מפקד המחוז: "חיובי, להפסיק את האירוע"
חובשים מתחילים לטפל בפצועים הרבים, אבל עשרות אלפי החוגגים, שבעצם לא יודעים ומבינים מה קורה, גודשים את השבילים וחוסמים את תנועת כוחות ההצלה.
> גליל 1 - צפון 1: "יש לנו פינוי קהל מבקש שתבוא תוריד את הקהל כרגע יש לנו קושי לפנות נפגעים"
> עמק 1: "תפעילו נוסחי כריזה לפינוי ההר גם ביידיש עכשיו"
הקלטות הקשר המשטרתי מגלות כי גם כרבע שעה לאחר האסון, צמרת המשטרה לא מבינה את תמונת המצב, ואפילו לא היכן בדיוק האירוע מתרחש.
> "ויקטור איפה אתם בדיוק?"
> "אני לא עם אחד, מחפש את אחד, אני לכיוון המקום של האירוע"
> "האם האירוע בתולדות אהרן?"
> "האירוע בתולדות אהרן"
> "האירוע במרפסת הכהנים, אזור תולדות אברהם"
> "האירוע בגשר דב"
> "איפה האירוע?"
חולפות עוד כמה דקות ומפקד המחוז, כך נשמע בקולו השבור, מתחיל להפנים את ממדי האסון.
> "אני מבקש שוב לעלות בכריזה בהר לכל הקהל. יש אירוע עם נפגעים רבים. לפנות את הצירים לכיוון הכניסה למטה"
> לביא: "מבקש מסוק לאוויר, להכין את כל בתי החולים בסביבה לקבלת מספר דו ספרתי של פצועים ונפגעים. מבקש צירי פינוי, לאפשר פינוי"
> "חיובי, הציר נקי גזגזנו אותם"
חצי שעה לתחילת האסון. מפקד המחוז בזירה. החפ"ק עולה מולו עם הנתונים ממד"א
> חפ"ק: "דיווח של מד"א על 15 ק (הרוגים), 30 פצועים ועשרות קל"
> לביא: "אני בזירה - המצב הרבה יותר גרוע. עזוב כרגע את המספרים, זה לא משנה, כרגע המאמץ המרכזי לחלץ כמה שיותר מהר לבתי חולים
> חפ"ק: "יש אוטובוסים פנויים להובלת פצועים אם יש צורך"
> חפ"ק: "לידיעה, עד רגע זה חמישה אמבולנסים יצאו מאצלי"
> חפ"ק: "בקשה לאמבולנסים לנסוע בצורה טיפה יותר בטיחותית כי יש המון הולכי רגל בדרך החוצה"
עשר דקות לאחר מכן, לביא מבקש תמונת מצב נוספת לגבי מספר הנפגעים.
> לביא: "ראשית, מבקש ממד"א תמונת פינויים שלהם. רוצה תמונת מצב לגבי פינוי נפגעים"
> "כרגע מד"א הוציאו שני פינויים לזיו, איחוד הצלה ארבעה"
> לביא: "אני מודע לכך שפינו עשרות פצועים. מקבל דיווח שרק שישה פונו. למה הפער הזה?"
> חפ"ק ללביא: "עשרה פינויים, עד כה שניים קשה"
> לביא: "אנחנו כרגע מרכזים בזירה את כל אלו שנהרגו. עד כאן"
> "אצלי אין יותר פצועים, יש לי מעל 15 אמבולנסים"
> לביא: "לא הגיוני. נראה לי שעושים החייאות בכל מיני מקומות, בכל מקרה תמשיך בפינוי"
> לביא: אנחנו מרכזים את כל ההרוגים בזירה. להקפיץ כבר קצין אח"מ עם כל הצוותים לחבור לזק"א ולטפל בעניין
מאמצי הפינוי של ההמונים מהר מירון יימשכו עוד שעות ארוכות והמפקדים מתמודדים עם מחסור בכוחות.
> לביא: "שימשיכו לדחוק בהם להתפנות. הם נעצרו"
> "הצירים לכיוון המושב חסומים מרוב אנשים צריך להתחיל לפנות מלמטה"
> "כרגע מרכז הכוח שלי למעלה לפנות את בורמה 'אין לי עוד כוחות'"
> "ירידה מסיבית מההר, תוך כדי תנועה יפנו ימינה, שמאלה"
> "לא מצליחים לפנות קהל"
50 דקות לאסון. אין עוד פצועים בזירה. רק שורה ארוכה של גופות
> "כרגע לא מפנה הרוגים. הרוגים נשארים בזירה. לא להכניס יותר אמבולנסים"
> "כרגע אין נפגעים בזירה"
> "יש לך עוד נפגעים פצועים שצריך לפנות?"
> "כרגע שלילי. אנחנו עושים סריקה"
זה היה האסון האזרחי הגדול בתולדות ישראל. ההקלטות נותנות מבט חדש על הרגעים הדרמטיים ועל ההחלטות שקיבלו בזמן אמת מי שהיו אחראים לחיי החוגגים, הפצועים ו-45 ההרוגים.
